צילום גלריות מאמרים קורס צילום הורדות ביוגרפיה

 

פלאש – ויהי אור!

 

 

כולנו יודעים שבמצבים שאין אור או האור הטבעי לא משחק לטובתנו אנחנו משתמשים בפלאש, אותה נורה קטנה ששופכת לנו אור על הנושא. אבל מה זה אותו פלאש מיסתורי, ואיך משתמשים בו לטובתנו בצורה הכי טובה... בפרק הנ"ל בספר המדריכים שלי אני אעבור איתכם על הפלאש ותכונותיו ואני אתמקד בפלאש חיצוני לטובת המשתמשים המתקדמים מביניכם ואני בטוח שהרבה מכם ירצו להתקדם לאחר שילמדו עוד על הפלאש. אזהרה קצרה, אני אכלול כמה מושגים מתקדמים ואני אשתדל לנסח בצורה הכי פשוטה שאפשר.

 

 

נקודות האור של המדריך:

1. מבוא לפלאש, או בעברית – מבזק.

2. הפלאשים הראשונים.

3. כיצד פלאש מודרני פועל?

4. מדידת אור עם פלאש.

5. מה משפיע על החשיפה?

6. מספר מנחה

7. מהירות סנכרון

8. מצבי צילום עם פלאש

9. פלאש חיצוני: יתרונותיו ומצביו.

10. הקפצה, זה לא מה שחשבתם.

11. דיפיוזר – מרכך את האווירה.

12. טיפים לצילום עם פלאש.

13. סיכום.

 

1. מבוא לפלאש – שלום תלמידים יקרים, מי מכם יודע כיצד נוצרת תמונה? נכון, ע"י אור שמופק ממקור חיצוני ומוחזר מעצמים שונים. אבל מה קורה שאין לנו אור סביבתי היכן שאנו נמצאים, לדוגמה בלילה או במקום חשוך אחר? שוב נכון, אנחנו נשתמש בפלאש או בחשיפה ארוכה. האופציה השניה היא ברוב המקרים פחות רלוונטית ולכן אני אתמקד בראשונה. ייעודו של הפלאש הוא להוות מקור אור נוח וזמין לצלם ולהאיר את הסצינות אותן מבקש הצלם לצלם.

2. הפלאשים הראשונים – הצילום כפי שאנחנו מכירים אותו התחיל במאה ה-19, וכבר מתחילתו הצלמים הראשונים חשבו על השאלות אותן שאלתי בסעיף הקודם. המבזקים הראשונים היו אבקות מגנזיום וחומרים אחרים אותם הציתו ויצרו הבזק קצר. כמובן שזה היה אחד הדברים הלא נעימים בעולם לפוצץ תערובת מלאת עשן ורעש בשביל כל תמונה. איך זה עבד?! הצלם הקדמון פתח את המכסה של העדשה (סגר קדום), החזיק את סרט המגנזיום עם האבקה ביד, הדליק אותה ומיד כיסה את המכסה של העדשה וברח מהמקום לפני שהמצולמים יתחילו לקטר על העשן.

פלאש קדום copy

 

3. הפלאש המודרני – כמובן שהיום המבזקים עובדים בצורה הרבה יותר יעילה ונוחה מאשר מלפני יותר מ-150 שנה. נעבור עכשיו על מבנה הפלאש ואופן פעולתו:

א.       סוללות – כמובן שהפלאש צריך מקור אנרגיה וברוב המקרים אלו סוללות 1.5 וולט רגילות אותן אנחנו אוהבים לכנות סוללות אצבע.

ב.       קבל – למען האמת ישנם 2 קבלים, אחד ראשי ואחד משני שתפקידם הוא לאגור כמויות חשמל גדולות מהסוללות.  החשמל מהסוללות מומר מ-1.5 וולט לכ-300 וולט בקבלים, בזמן הטעינה של הקבלים ניתן לשמוע צליל דק וגבוה, ומחכה לירייה של המבזק.

ג.        טרנספורמטור – או בעברית שנאי שמקפיץ את המתח מכ-300 וולט לאלפי (!) וולטים ומזרים את החשמל לנורת המבזק.

ד.       נורת מבזק – גליל זכוכית ממולא בגז קסנון, אשר במצב רגיל אינו מוליך חשמל. בזמן הצילום מוזרם חשמל מהקבל המשני במתח של אלפי וולטים על מנת ליין (להפוך ליונים) את גז הקסנון ובכך להפוך אותו לגז מוליך עם אלקטרונים חופשיים. מייד מוזרם עיקר הזרם מהקבל העיקרי לנורה והוא מומר לפוטונים, כלומר אור! כמובן שכל תהליך ההבזק קורה במהירות הבזק. לאחר ההבזק התהליך חוזר חלילה מתחילתו.

sb800

 

4.  מדידת אור עם פלאש – כשהמצלמה מבצעת מדידת אור, היא מתחשבת באור שמוקרן מהנושא. אבל איך זה כשמשתמשים בפלאש והמצלמה לא יודעת איך הסצינה נראית עם פלאש? שאלה טובה... המצלמה יורה פלאש קטן ממש לפני הפלאש האמיתי ובעזרתו מודדת את האור שמוחזר מהנושא ולפי מדידה זו נקבע הפלאש האמיתי. להסבר מפורט יותר, תקראו על ההבדלים בין TTL לE-TTL בסעיף 9.

5. מספר מנחה ומרחק עבודה – לכל פלאש ישנו מספר מנחה או Guide Number בלעז או בקיצור GN, אשר מודד את עוצמת ההבזק של הפלאש, המספר מצויין במטרים לפי ISO 100. כדי להכפיל את המספר מנחה דרושה פי 4 אנרגיה יותר.

נוסחה: כדי לחשב את מרחק העבודה הרלוונטי עם הפלאש שברשותנו יש להשתמש במשוואה הבאה:   GN / F-number, או בעברית מספר מנחה חלקי מפתח צמצם F. לדוגמה, GN 42 בצמצם F4 יאפשר מרחק עבודה של 42/4 או 10.5 מטרים.

 

6. מה משפיע על החשיפה עם פלאש? אני רואה שאתם שואלים הרבה שאלות טובות היום. הגורמים הרלוונטיים הם:

א.       מהירות סגר - מהירות הסגר לא משפיעה על חשיפת הנושא אם פלאש מאחר והבזק של  פלאש הוא יותר מהיר ממהירות התריס המהירה ביותר. לכן מהירות הסגר משפיעה אך ורק על החשיפה של הרקע.

ב.       מפתח צמצם – מפתח הצמצם הוא הגורם העיקרי המשפיעה על החשיפה של הפלאש מאחר והוא קובע את כמות האור הנכנסת לעדשה. ככלל, רצוי להגדיר את הצמצם לרחב ביותר (מספר F נמוך) על מנת להשתמש בפלאש ביעילות המירבית. אם נסגור צמצם אז או שהפלאש לא יהיה מספיק חזק (ראה נוסחה בסעיף 5) או שהוא מספיק חזק ויעוור את המצולמים עקב הצמצם הסגור.

ג.        רגישות ISO ככל שרגישות החיישן תהיה גבוהה יותר, כך היעילות של הפלאש בצילום תגבר. הכפלה של רגישות ISO תוביל להכפלה של הGN ב-1.4 ומעבר מISO 100 לISO 400 תכפיל את הGN.

ד.       מרחק מהנושא – כמובן. מרחק מהנושא הוא אחד הגורמים המשפיעים ביותר על החשיפה של הפלאש – יש להקפיד לשמור על הנושא בתוך טווח הפעולה של הפלאש ורצוי מאוד במקרה של מספר נושאים לשמור עליהם באותו מישור מהפלאש על מנת להבטיח הארה שוויונית.

ה.      פיצוי פלאש – ברוב המצלמות המתקדמות קיימת אפשרות לפיצוי פלאש חיובי או שלילי. פונקציה זו מאפשרת לנו יותר שליטה בחשיפה של הסצינה ע"י חשיפת יתר או חסר של הנושא.

 

7. מהירות סנכרון – במצלמות רפלקסיות התריס חושף את הפילם במהירויות גבוהות בכמה שלבים ולא בפעם אחת. לכן מהירות הסנכרון של הפלאש מוגבלת למהירות המקסימלית שהמצלמה חושפת את הפילם/חיישן בשלמותו בפעם אחת. ברוב המצלמות נתון זה עומד 1/250 כאשר הטווח המקובל הוא 1/125-1/500. בחלק מהמצלמות הדיגיטליות פתרו את הבעיה ע"י שימוש בסגר אלקטרוני ולא מכני. ראה "סנכרון מהיר" לגבי מהירויות סנכרון גבוהות מהמהירות המירבית של המצלמה.

217_1702 copy2

 

8. מצבי צילום עם פלאש:

א.       פלאש אוטומטי – מצב אוטומטי הכי פשוט לצלמים הכי מתחילים. במצב הזה המצלמה מחליטה מתי להפעיל ומתי לא להפעיל את הפלאש. מומלץ לא להשתמש במצב זה אלא לסמוך על כושר השיפוט שלכם.

ב.       עיניים אדומות – בפלאש פנימי נוצרת תופעה של "עיניים אדומות" תופעה זו נוצרת עקב החזר של הפלאש, בגלל קרבתו לעדשה, מהחלק האחורי של הרשתית שלנו שמכילה כלי דם רבים. אצל חלק מהחיות, דרך אגב, העיניים נוצצות ומחזירות אור כחלק ממנגנון ראיית הלילה של החיות הנ"ל. פלאש נגד עיניים אדומות יורה פלאש מקדים שמטרתו היא לגרום לאישונים להתכווץ ואז לירות את הפלאש העיקרי עם מינימום החזרים מהרשתית. בפלאש חיצוני התופעה לא קיימת, עיין ערך.

ג.        סנכרון איטי – בצילום בלילה כשרוצים להפעיל פלאש ולשמור על מהירות סגר איטית על מנת לחשוף גם את הרקע. עפ"י רוב מהירות סנכרון רגילה היא מינימום 1/60 וחשיפות ארוכות יותר מאפשרות למספיק אור להיכנס לעדשה מהרקע, רצוי להשתמש בחצובה למצב זה.

ד.       סנכרון אחורי – בניגוד לסנכרון קדמי בו הפלאש נורה בתחילת החשיפה, בסנכרון אחורי הפלאש נורה בסוף החשיפה.

ה.      פלאש מילוי – מוכר גם בתור Fill flash והוא משמש במצבים בהם מצלמים באור יום חזק ורוצים "למלא" את הצללים שנוצרים כתוצאה מהשמש. לצורך צילום במצב זה אנחנו נשתמש בפלאש בפיצוי שלילי כדי להקטין את השפעתו אך עדיין במידה בה יוארו הצללים.

DSC_3891 copy

 

9. פלאש חיצוני – כמעט כל מצלמה כוללת בתוכה פלאש פנימי, נעבור על ההבדלים ועל האפשרויות הגלומות בפלאש חיצוני.

א.      עוצמה – פלאש פנימי חלש יחסית לפלאש חיצוני, זאת בגלל מקום קטן יותר לכל המנגנון של הפלאש שאותו למדנו, כגון קבלים, נורה, שנאים וכמובן שהוא משתמש בסוללות של המצלמה ולכן פלאש חיצוני יהיה חזק בצורה משמעותית יחסית לפלאש פנימי של מצלמה.

ב.       עיניים אדומות – פלאש חיצוני פותר בעיה זו בכך שהמרחק בינו לעדשה של המצלמה גדול מספיק שהזוית לא מאפשרת החזרים מהרשתית.

ג.       חיבור למצלמה – ישנן מספר דרכים לחבר פלאש למצלמה שהנפוץ ביניהם זה "נעל חמה" או באנגלית Hot-Shoe. זהו חריץ מתכת עם מספר מגעים בתחתיתו שעליו מחליקים את הפלאש החיצוני. דרך אחרת לחבר היא באמצעות כבל סינכרון ומתאם מיוחד לפלאש.

ד.       TTL ראשי תיבות לTrough the lens, כלומר "דרך העדשה". דבר זה מונע את הצורך לכוון ידנית את הפלאש לפני כל צילום. ישנן מספר ווריאציות לשיטה כגון E-TTL, I-TTL, A-TTL וכו' שההבדלים בינהם הוא לפי שיטת מדידת האור. מה ההבדלים וכיצד הם עובדים – פלאש שעובד בשיטת TTL יורה את הפלאש ללא פלאש מקדים ותוך כדי החשיפה של הפלאש מודד מתי הנושא הגיעה לחשיפה מתאימה ומפסיק להבזיק. E-TTL זו השיטה החדשה יותר שפותחה ע"י קנון והיא מבוצעת ע"י ירי של פלאש מקדים חלש שבאמצעותו המצלמה מודדת אור באמצעות מד האור של המצלמה בשקלול כל הנתונים שנבחרו ולאחריו נורה הפלאש האמיתי. שיטה זו קיימת במצלמות קנון המתקדמות שפותחו אחרי שנת 1996.

ה.      פלאש זום – לא, לא התבלבלתי. פלאשים מתקדמים מצויידים בראשי זום שמתאימים את עצמם לאורך המוקד של עדשת המצלמה. בעדשה רחבה האור מפוזר במרחב ובעדשה צרה האור ממוקד לאיזור צר בצורה יעילה יותר על מנת להגיע למרחק גדול יותר.

ו.        סנכרון מהיר – כמו שציינתי בסעיף 8, מהירות הסנכרון של המצלמות מוגבלת. אבל לעיתים יש צורך, כמו באור יום חזק, במהירויות סגר גבוהות יותר. לכן פותח מצב "סנכרון מהיר" בו הפלאש מבצע סידרה של הבזקים מהירים מאוד אחד אחרי השני לאורך כל החשיפה ובכך חושף את הפילם (או החיישן) לאור בכל אחד משלבי החשיפה . החסרון במצב זה הוא שעצמת ההבזקה נעשית חלשה הרבה יותר מכיוון שבמקום הבזק אחד חזק הוא מבזיק הרבה מאוד הבזקים קצרים חלשים. לכן גם ככל שמהירות החשיפה תהיה קצרה יותר בסנכרון מהיר כך גם עצמת ההבזקה תהיה חלשה יותר (מספיק להזיק פחות הבזקים) עד כדי כך שאפילו ממרחק של מטר ב 1/4000 יהיה קשה לקבל חשיפה טובה. במצלמות בעלות תריס אלקטרוני ניתן להשתמש במהירויות תריס יותר גבוהות עפ"י רוב מאשר מצלמות עם תריס מכני בלבד.

ז.        פלאש דוגמנות או Strobe במצב זה הפלאש יורה מספר הבזקים קצרים במשך כחצי שניה. זה טוב למקרה שרוצים לראות כיצד נופלים הצללים ע"י הפלאש בסצינה או להשיג אפקטים מיוחדים של תנועה והקפאתה, היום בעולם הדיגיטלי פונקציה זו היא פחות משמעותית מכיוון שניתן לצלם תמונה ולראות על גבי המסך בצורה מוגדלת בדיוק כיצד נפלו הצללים. השימוש במצב זה הוא בעיקר מתוך הרגל.

ח.      פלאש עבד – באנגלית זה נשמע יותר טוב – Slave flash. הכוונה היא לפלאש שאינו מורכב על המצלמה אלא מופעל כריאקציה לפלאש אחר. מנגנון הירי הוא או כתגובה לאור מפלאש אחר או באמצעות קשר חוטי/אלחוטי בפלאשים המתקדמים יותר. הפלאשים מהסוג הראשון יורים עוצמה קבועה או מוגדרת מראש בעוד שהסוג השני יורה פלאש בהתאם למדידת האור של המצלמה כשהנתונים עוברים אלחוטית (ישנה אפשרות לתקשורת עם כבלים גם כן).

ט.      Repeat הבזקים מהירים מאוד הנקבעים ע"י הגדרת תדירות ההבזקים לשניה ומשך זמן ההבזקים, לדוגמא תדירות של 20 הבזקים לשניה למשך חצי שניה תגרור 10 הבזקים מהפלאש. משמש בעיקר לאפקטים יצירתיים בצילום, הקפאת תנועה בשלבים וכו'.

עדיף ברוב המקרים להשתמש בפלאש מאותה תוצרת של המצלמה מאחר ועל פי רוב הם מדברים ביניהם הכי טוב.

DSC_4605 copy

 

10. הקפצה – לחלקכם יש קונוטציה של הקפצה בפורום, לחבר'ה היותר רציניים יש קונוטציה של טקילות וכו'. אבל אני מדבר על משהו אחר לגמרי, הקפצות של פלאשים. מה לעזאזל הוא מקשקש עכשיו?! חכו ותראו. ישנן 2 דרכים עיקריות לצלם עם פלאש, הראשונה היא ישירות קדימה והשניה היא להקפיץ אותו מקירות, חשוב שהקירות/תקרה יהיו לבנים, אחרת האור שיוחזר יהיה בצבע הקיר.

א.       פלאש ישיר - כאמור הפלאש מכוון ישירות קדימה לעבר הנושא. מאופיין בצללים חדים, ותאורה עילית קלה

216_1632 copy

 

ב. הקפצה עילית – מכוונים את הפלאש למעלה לתקרה (חובה שתהיה תקרה), ומצלמים. הפלאש המתקדם יודע שהוא מכוון למעלה ומפצה על הדרך הארוכה שהוא עושה באמצעות ה-TTL. התוצאה המתקבלת היא תאורה עילית המכונה גם תאורת פרפר והיא תאורה רכה בגלל כושר הפיזור של התקרה.

216_1634 copy

 

ב. הקפצה צידית – מכוונים את הפלאש לאחד הקירות, מדידת הפלאש נעשית כמו בהקפצה מהתקרה והתוצאה המתקבלת היא תאורה צידית איכותית הידועה גם כתאורת חלון או רמברנדט.

כמו שאתם רואים, אפשר ממש להשיג סטודיו על גבי המצלמה באמצעות הפלאש החיצוני.

216_1639 copy

 

11.   דיפיוזר - או בעברית – מרכך. פלאש ככלל יוצר תאורה מאוד קונטרסטית עם צללים חדים בגלל גודלו הקטן של מקור האור, דרך טובה לשפר חיסרון זה היא להשתמש בדיפיוזר. דיפיוזר עשוי מפלסטיק ומולבש על גבי הפלאש החיצוני ותפקידו הוא לרכך את האור וליצור צללים עדינים ותאורה אחידה ורכה. רצוי מאוד להשתמש בו בצילום עם פלאש ישיר וכמובן שהוא מפחית את העוצמה של הפלאש ואת המספר המנחה שלו. בפלאשים של סטודיו ניתן להשתמש באמצעי פיזור יותר יעילים כגון מטריות, soft box וכד' אשר תפקידם לפזר את האור בצורה מוגברת ויצירת צללים מאוד רכים ונעימים.

216_1642 copy

 

12.   טיפים לצילום עם פלאש – מעבר למה שלמדנו ישנם עוד כמה טיפים שבוודאי יעזרו לכם:

א.       צילום בערפל/עשן – הרבה מהצלמים שמשתמשים בפלאש מגיעים לסצינות עם עשן וערפל, לדוגמה מסיבות. במצבים כאלה הפלאש מוקפץ חזרה מהחלקיקים הבהירים באוויר ומסנוורים את המצלמה. לכן רצוי להשתמש בפלאש מוחלש מאוד ואם אפשר, רצוי אפילו בלי ולהתקרב יותר אל המצולמים.

ב.       צילום למרחקים גדולים – כשמצלמים עם פלאש למרחקים גדולים זה חשוב במיוחד לפתוח צמצם למקסימום, להוריד את הדיפיוזר, לכוון אותו קדימה אם הוא לא היה מכוון, להעלות את הISO ברמה או שתיים ולעשות את כל מה שלמדתם כאן כדי להעלות את מרחק העבודה בהתאם ל-GN.

ג.        הורדה של הפלאש מהמצלמה – ניתן להוריד את הפלאש ולצלם איתו ע"י לחיצה על כפתור הירי על הפלאש, כשפלאשים אוטומטיים יורים בעוצמה מלאה ופלאשים עם כוונון ידני יותר גמישים. בצורה זו אפשר להשיג חשיפות מאוד מעניינות.

ד.       מספר הבזקות בסצינה – מגדירים את המצלמה לחשיפה ארוכה ככל האפשר, מורידים את הפלאש החיצוני מהמצלמה ומתחילים להבזיק בכמויות וממש "מציירים" עם האור. רצוי לסגור צמצם לאיזור ה-F/5  כדי למנוע מריחה של האור ולמנוע חשיפות יתר של הפלאש.

216_1622 copy4

 

13.   דוגמאות לצילומים עם פלאש – אני אוסיף מספר דוגמאות ליישומים שונים של המדריך בצילום עם פלאש לצורך המחשה.

א. צילום דוגמנות בחוף הים - דוגמא לשימוש עם פלאש חיצוני Nikon  SB800 על גבי חצובה בצילום דוגמנות (של חברה שלי) בחוף נתניה. הפלאש הבזיק בעוצמה מלאה, המצלמה היתה בצמצם F/8 ומהירות תריס 1/500 בISO 200 כאשר המצלמה שולטת אלחוטית על הפלאש.

DSC_3814 copy2

 

יישום בפועל של הצילום – נינה קפצה ואני צילמתי מזווית קצת נמוכה כאשר הפלאש הזיק אלחוטי מאותו מיקום כמו בהמחשה הקודמת ואינו נראה בפריים. צמצם F/7.1 מהירות תריס 1/320 ISO 200. בכוונה הרקע ב-2 בתמונות במעט תת חשיפה כדי להעניק לו קצת יותר עוצמה ונינה מוארת באמצעות הפלאש. ללא הפלאש היא היתה מופיעה כצללית. דוגמאות נוספות מסט ניתן לראות בפורטפוליו שלי.

DSC_3840 copy

 

ב.       צילומי מקרובצילומי מקרו אנחנו משתמשים בצמצמים סגורים במיוחד כדי להוסיף עומק שדה לסצינה קשה (מומלץ לקרוא את המדריכים לצילום מקרו ועומק שדה). מכיוון שהצמצם סגור בצורה מאוד חזקה, מומלץ עד כדי חובה להשתמש בפלאש כדי להאיר את הנושא. מכיוון שבמקרו רציני אנחנו קרובים לנושא עד כדי כך שהעדשה מסתירה את הפלאש, אנחנו נוריד את הפלאש מהמצלמה ונעבוד איתו אלחוטית או באמצעות כבל סנכרון. התוצאות מהממות. בתמונה הראשונה תאורה מצד שמאל עליון ובתמונה השניה מצד שמאל.

DSC_2699 bama

 

DSC_2747 bama

 

14.   סיכום – הפלאש הוא מתקן מאוד ייחודי ומתקדם שמאפשר לנו לצלם במצבים בהם האור המצוי הוא נגדנו, למדנו איך הכל התחיל, ממה הפלאש מורכב וכיצד הוא עובד, מהו פלאש חיצוני ופונקציות מתקדמות שלו וכיצד להפיק את המירב מהפלאש. האפשרויות הן פחות או יותר אינסופיות. כמו תמיד הדרך הכי טובה ללמוד לאחר התיאוריה הוא להתנסות בפרקטיקה.

 

 

בברכה,

רועי גליץ

 

כל הזכויות שמורות על המאמר והתמונות לרועי גליץ, נא לא להעתיק, מוזמנים לקשר לכאן

החומר אותו קראתם הוא חלק מהרצאה בקורס יסודות הצילום, רוצים ללמוד עוד? מוזמנים לקורס צילום

מאמרים נוספים בצילום: יסודות הצילום, עומק שדה, קומפוזיציה, אינפרא אדום, צילום מאקרו, פאנינג, צילומי לילה, פילטרים, ביטוח ציוד צילום, צילום ברקים

 

 

 

צילום .. קורס צילום .. מאמרים צילום .. צילומים .. מסעות צילום בעולם .. בית ספר לצילום .. צור קשר .. הוסף למועדפים .. English