צילום גלריות מאמרים קורס צילום הורדות ביוגרפיה

הצמצם – פותחים את הברז

 שלום חברים, זהו הפרק הראשון בסדרת היסודות. סדרת כתבות אשר נועדה לשפוך את האור על כל הבסיס של עולם הצילום ולאפשר לכם להכיר לעומק את יכולות המצלמה, האור ואת יסודות החשיפה הנכונה. בכל פרק נכיר נדבך נוסף ובסופו של דבר תעמוד לפנינו התמונה המלאה. בפרק הראשון בסדרה נכיר את הצמצם, על כל אפשרויותיו ומשמעויותיו, קצת מעבר לכל מה שרציתם לדעת.  זהו חלק מקורס צילום ובמאמר משולבים נושאים רבים ולכן מומלץ לקרוא את מאמר יסודות הצילום על מנת להבין את המונחים.

למה אנחנו בכלל צריכים צמצם?

הצמצם נועד לאפשר לנו שליטה בכמות האור אשר נכנסת מבעד לעדשה. לפעמים אנחנו נרצה להכניס הרבה אור ולפעמים מעט, תלוי בסצינה ובצרכים שלנו. אתם יכולים לחשוב על הצמצם ממש כמו האישון בעין שלנו – צמצם פתוח זה כמו אישון מורחב שמכניס הרבה אור וצמצם סגור ייראה כאישון מכווץ אשר מכניס מעט אור. אפשרות אחרת היא לחשוב על הצמצם כעל הברז במטבח שלנו – כשנפתח את הברז עד הסוף נקבל זרם מים חזק והרבה מים, ואם נפתח אותו מעט אזי נקבל זרזיף.

כיצד הצמצם בנוי?

הצמצם (Aperture) הוא מערכת של עלעלים אשר יוצרת דיאפרגמה (טבעת) שבסופו של דבר קובעת את כמות האור שנכנסת. ככל שיהיו יותר עלעלים בצמצם וככל שהעלעלים יהיו מעוגלים, צורת הצמצם תהיה מעוגלת יותר וה"בוקה" (Bokeh), כלומר הטשטוש של הרקע, יהיה חלק ונעים יותר לעין. לפני הצילום הצמצם יהיה פתוח לחלוטין, זאת על מנת שנוכל לראות משהו דרך העדשה וכדי שלמצלמה יהיה קל להתמקד על הנושא. במצלמות רפלקס מקצועיות ניתן לסגור אותו ע"י לחיצה על כפתור קטן שנמצא ליד העדשה על מנת לראות את עומק השדה ואז נראה החשכה של התמונה בעינית. במהלך הצילום, מנוף קטן שנמצא מאחורי הביונט (ההברגה של העדשה למצלמה) מרים ידית קטנה על העדשה וסוגר את הצמצם בהתאם להגדרות שלכם במצלמה.

מהו מפתח צמצם?

מפתח הצמצם (Aperture Opening) נועד לקבוע את כמות האור שנכנסת מבעד לעדשה והוא מבטא את היחס בין אורך המוקד לקוטר הצמצם. מפתח הצמצם מחושב על ידי הנוסחה F/x = . לדוגמה, אם יש לי אורך מוקד של 200 מ"מ והצמצם שלי בקוטר 50 מ"מ, אזי מפתח הצמצם שלי יהיה F/4 =  . אם נגדיל את קוטר הצמצם ל-100 מ"מ (נכנס יותר אור, כמובן), אז מפתח הצמצם שלי יהיה F/2. אנחנו כבר מבינים ש-F/2 מכניס לי יותר אור מ-F/4, כלומר היחס הוא יחס הפוך – ככל שמספר ה-F קטן יותר, הצמצם שלי פתוח יותר וייכנס יותר אור. בהמשך לאותה הדוגמה – הגדלנו את אורך המוקד ל-400 מ"מ וקוטר הצמצם נשאר 50 מ"מ, מה קרה למפתח הצמצם? הוא הפך ל-F/8 (, זוכרים?!) ואנחנו מבינים שאם אנחנו מגדילים את אורך המוקד ולא משנים את קוטר הצמצם, מפתח הצמצם שלי יהיה קטן יותר וייכנס פחות אור. כדי לשמור על מפתח צמצם של F/4, נהיה חייבים להגדיל את קוטר הצמצם ל-100 מ"מ. כלומר, מהנוסחה אנחנו מבינים את המשמעויות של מפתח הצמצם וההשפעה של אורך המוקד וקוטר הצמצם על כמות האור.

מהן תחנות הצמצם?

במהלך הצילום אנחנו עובדים עם מספר תחנות קבועות כשבסלנג שלנו אנו קוראים להם "סטופים". התחנות הללו הן:

F/1, F/1.4, F/2, F/2.8, F/4, F/5.6, F/8, F/11, F/16, F/22, F/32, F/45, F/64

משמעות הסטופים היא שכל תחנה, מהתחנות שרשומות מעלה, מכניסה לנו כפול או חצי מכמות האור. מה עושים עם זה? שאלה מצויינת! בהמשך הסדרה אנחנו נבין בדיוק מה המשמעות.

מדוע הקפיצות דווקא במספרים אלו? כל סטופ מהווה קפיצה של X1.4 (תבדקו ותיראו), שזה שווה ל- , שאם נקטין את קוטר המעגל בכך – נקטין את שטח המעגל פי 2. עדשות בעלות צמצמים פתוחים נקראות גם "עדשות מהירות" מכיוון שהן מכניסות המון אור ומאפשרות גם להגיע למהירויות תריס גבוהות יותר.

הצמצם ועומק השדה

אחת מתופעות הלוואי הכי ברורות וידועות של הצמצם הוא ההשפעה על עומק השדה. ככל שהצמצם יהיה פתוח יותר, עומק השדה יהיה רדוד יותר ולהיפך  - הצמצם הסגור ייתן לנו עומק שדה עמוק יותר. עומק השדה מושפע על ידי 3 גורמים נוספים ולא רק על ידי הצמצם, מומלץ לקרוא מאמר בנושא עומק שדה

הצמצם והשפעה על איכות התמונה

הצמצמים הקיצוניים של העדשה, משמע הכי פתוח והכי סגור, פוגעים באיכות התמונה. הסיבה לכך היא באופן השבירה של האור במעבר דרך העצמית (עדשה). צמצם פתוח לרווחה בדרך כלל יוביל להחשכת פינות (Vignetting) בהם קצוות התמונה חשוכים יותר ממרכזה, עיוותים כרומטיים (Chromatic Aberrations) אשר יוצרים הילות בעיקר מסביב לאובייקטים מאוד קונטרסטיים ובוהקים, חדות נמוכה יותר אשר מונעת מאיתנו לקבל את מלוא הפרטים ועוד מגוון מחלות ובעיות נוספות. הצמצם הסגור ביותר של העדשה יגלה בעיות ומחלות אף יותר קשות מהצמצם המירבי ("אפקט העקיפה"), לכן מומלץ להמנע מאיזור זה של העדשה אף יותר. צמצם אופטימלי הוא ערך מפתח הצמצם בו העדשה היא החדה ביותר. כלל האצבע אומר שהצמצם האופטימלי הוא פי 2 מהכי פתוח, או במילים אחרות – סגירת שני סטופים מהפתוח ביותר. לדוגמה בעדשה עם מפתח מירבי F/2.8 הצמצם האופטימלי יהיה F/5.6. שימו לב שזהו כלל אצבע ותמיד ישנם יוצאים מן הכלל, והדרך הכי טובה ומומלצת לגלות את איכויות העדשה שלכם היא לקרוא ביקורות באינטרנט, כדוגמת האתר photozone.de (האתר באנגלית). בצמצם האופטימלי תגלו פרטים וחדות מדהימה ולכן כשחשוב לכם להוציא את המקסימום מהעדשה, כדאי יהיה לסגור מעט. דוגמה ל"בוקה" לא נעים לעין:

מה הצמצם המירבי של העדשה שלי?

שאלה מצויינת, אך כמובן שזה מאוד תלוי בעדשה שיש לכם. על העדשה יהיה רשום לכם הצמצם המירבי, בדרך כלל זה יהיה רשום בצורה כזו 1:2.8 או 1:3.5-5.6  כשה-"1:X" שווה ל- “F/x” וזו דרך שונה לבטא את מפתח הצמצם. אם רשומים לכם שני מספרים על מפתח הצמצם של העדשה, כמו ברוב העדשות שקיימות בשוק, הכוונה היא לצמצם מירבי שונה בכל אורך מוקד, כשבאורך מוקד הקטן ביותר הצמצם המירבי יהיה פתוח יותר ובאורך מוקד המקסימלי הצמצם יהיה סגור יותר. זאת לאור הנוסחה שהכרנו בתחילת המאמר – אם אנחנו מגדילים את אורך המוקד מבלי להגדיל את קוטר הצמצם, מפתח הצמצם שלנו יהיה סגור יותר. לדוגמא: עדשה 18-55mm F/3.5-5.6 תאפשר לנו צמצם F/3.5 ב-18 מ"מ וצמצם מירבי של F/5.6 ב-55 מ"מ. מדוע רשום רק הצמצם המירבי ולא המינימלי? כי בדרך כלל זה לא מעניין אנשים, והדגש העיקרי הוא על הצמצמים הפתוחים. בעדשות זום איכותיות נהנה מצמצם מירבי קבוע לכל אורך הזום בזכות מבנה אופטי מיוחד. דוגמה לעדשה כזו היא ה-70-200mm F/2.8 שבה בכל אורך מוקד נוכל להנות מצמצם מירבי של F/2.8. עדשות מסוג זה הן בדרך כלל יקרות יותר.

הצמצם בצילום

באיזה צמצם נבחר להשתמש? כמובן שזה מאוד תלוי בתמונה שרוצים להשיג ובתנאי התאורה. להלן כמה דוגמאות לשימושים נפוצים:

·         צמצם פתוח – בדרך כלל כשנרצה לצלם פורטרטים עם עומק שדה רדוד או עצמים אחרים בהם חשוב לנו לבודד את הנושא מהרקע. כמו כן, בצילומי ספורט בהם חשוב לנו להשיג מהירויות תריס גבוהות על מנת להקפיא את התנועה - הצמצם הפתוח יאפשר לנו להשיג את מהירויות התריס הגבוהות הללו. בתנאים של תאורה חלשה צמצם פתוח יכול להציל אותנו מהצורך להשתמש בפלאש או להעלות ISO.

·         צמצם אופטימלי – סגירת הצמצם בשני סטופים תאפשר לנו להוציא את מקסימום החדות מהעדשה. אנחנו נשתמש בזה לצילומי נוף בהם חשוב לנו מאוד להוציא את כל הפרטים האפשריים, בצילומי פורטרטים בהם אנו נרצה לקבל את נקבוביות העור ואת הפרטים בעיניים של המצולם ובכל סוג של סצינה שם החדות היא חשוובה ביותר.

·         צמצם סגור – כפי שציינתי, הצמצמים הסגורים מובילים לשבירות אור לא טובות ולירידה באיכות. אבל אנחנו יכולים עדיין להשתמש בצמצמים הסגורים במצבים בהם חשוב לנו להשיג עומק שדה עמוק ובעיקר בצילומי מקרו, או כאשר אנחנו מעוניינים לקבל מהירות תריס איטית ולהנות ממריחה בצילומי פאנינג (נושא חד ורקע עם מריחה של תנועה) או מריחה של הגלים בצילומי שקיעה. כמובן שאין סיבה להגיע לצמצמים סגורים אם אין מריחה או צורך בעומק שדה עמוק.

סיכום

הצמצם הוא אחד הכלים הכי חשובים ביותר במצלמה. הוא מאפשר לנו לשלוט בכמות האור שנכנסת מבעד לעדשה ומכאן גם לאפשר מריחה או הקפאה בשילוב עם מהירות התריס, הוא מאפשר לנו לשפר את הקומפוזיציה באמצעות שליטה בעומק השדה ומשפיע לנו רבות על איכות התמונה הסופית.

עכשיו, אחרי שאתם שולטים ברזי הצמצם, המטרה היא להתחיל לשלוט במיומנויות הצמצם ולשפר את התוצאות של הצילום.

בהמשך הסדרה נכיר עוד ועוד כלים לשלוט בטכניקה של הצילום, המשיכו לעקוב.

מאמר זה הינו חלק מקורס יסודות הצילום בגליץ בית הספר לצילום.

 

רוצים ללמוד עוד? מוזמנים לקורס צילום בבית הספר לצילום של רועי גליץ  קורס צילום

מאמרים נוספים בנושאי צילום - מאמרים צילום דיגיטלי, עומק שדה, קומפוזיציה, פלאש, אינפרא אדום, צילום מאקרו, פאנינג, צילומי לילה, פילטרים ועדשות, צילום ברקים

כל הזכויות שמורות לרועי גליץ על הטקסט ועל התמונות, אין להעתיק ללא אישור מפורש בכתב. תודה.

 

צילום .. קורס צילום .. מאמרים צילום .. צילומים .. מסעות צילום בעולם .. בית ספר לצילום .. צור קשר .. הוסף למועדפים .. English