מאמרים

  • All
  • השראה
  • טיפים
  • טכניקה
  • יסודות
  • כללי
  • מאמר
  • מבחנים
  • מדריך
  • מיוחדים
  • מסעות
  • סדנאות
  • סדנאות
  • שיפור צילום

שש דרכים לעשות עוד כסף מצילום

האם ניתן לעשות כסף מצילום? כנראה שכן, היות וישנם כל כך הרבה אנשים שעוסקים בתחום. עם בואו של העידן הדיגיטלי נשמעה נבואה מרה מכל עבר. היה נדמה שהצילום הדיגיטלי יהרוג את מקצוע הצילום ויחסל כל הזדמנות לרווח. הצילום הדיגיטלי אכן שינה את עולם הצילום מהיסוד אך בהחלט לא חיסל אותו. עם ריבוי המצלמות וריבוי המסכים נפתחו אפיקים אינספור להכנסה מצילום. זה נכון שיש היום הרבה יותר צלמים מאשר בעבר אבל גם יש הרבה יותר לקוחות והצלם שיעיז ליזום, יגלה שפרנסה מצילום היא דבר אפשרי בהחלט. ריכזנו לכם היום שבע דרכים לעשות כסף נוסף מצילום. ברוב המקרים מדובר הכנסה מוגבלת עד ראויה, אך גם הוספנו כמה דוגמאות לצלמים שפדו את כל הקופה ויתכן שלא יצטרכו לעבוד עוד יום אחד בחייהם. [toc] להדפיס ולמכור אם גם אתם למדתם באחד הקורסים שלנו, יש סיכוי גדול שכבר צילמתם כמה תמונות יפות, אולי אפילו יפות במיוחד. יפות עד כדי כך שאולי אפילו משהו ירצה לקנות אותן מכם. זאת אולי הדרך העתיקה ביותר בעולם הצילום לרווח כלכלי כלשהו. אך בעבר המלאכה היתה מסובכת בהרבה וזאת בשל העובדה שהצלם היה צריך בפועל להדפיס את תמונותיו ולהציגן בחלל כלשהו. וגם אז, כמות האנשים שיחשפו לעבודותיו היתה מוגבלת. כיום, באינטרנט, הצלם חשוף בעצם לקהל כמעט אינסופי של לקוחות פוטנציאלים וכך בעצם מגדיל את סיכויו למכור. אם אינכם מעונינים להתעסק עם כל שלבי הפקת התמונה המודפסת (הדפסתה הממשית, מסגור, שליחה בדואר וכדומה), ישנם אתרים כדוגמת אימג' קינד, שידפיסו וישלחו בעבורכם וזאת בתמורה להשתתפות ברווחים כמובן. מה הופך תמונה מודפסת אחת ליקרה מרעותה נשגב מבינתנו אך בכל זאת ישנן הדפסות יחידות שנמכרו בסכומי עתק. ההדפסה היקרה בהסטוריה היא של התמונה "פנטום" שצולמה ע"י הצלם פיטר ליק בסכום המפוצץ של 6.5 מיליון דולר. התמונה נרכשה ע"י מעריץ אומנות אנונימי בלוס-אנג'לס. אגב, באותה קניה רכש אותו אדם עוד שתי הדפסות בסכום כולל נוסף של 3.3 מיליון. בקיצור, סיפור מטורף. "פנטום", התמונה היקרה בתבל, 6.5 מיליון דולר לחתיכה. צלם:פיטר ליק   צילומי סטוק (STOCK) דרך נוחה נוספת להכנסה מצילום היא מכירת תמונות לאתרי הסטוק השונים. אמנם ההכנסה היא לא גדולה והתגמול הוא בערך כדולר לתמונה שנמכרת, אבל ככל שיהיו לכם יותר תמונות למכירה, כך ההכנסה החודשית שלכם תגדל. באתרי סטוק יש דרישה תמידית לתמונות חדשות ואיכותיות. לא יעזור לכם לעלות תמונות גרועות, הן לא יזכו לתשומת לב. האיכות הזאת בעבר היתה מנת חלקם של הצלמים המקצועיים בלבד, אך כיום, עם ירידת מחירי המצלמות והנגשת המצלמות המקצועיות לצלמים החובבים והמתחילים, גם אתם יכולים להפיק את האיכות הנדרשת. קחו לכן שעה בשבוע ולצלמו תמונות למכירה. זה יכול להיות תמונות של פירות מהמקרר שלכם , או סתם תמונת מאקרו מהגינה. הסתכלו באתרים השונים, למדו מה הסגנון הנמכר ביותר ונסו ללכת בעקבותיו. אם תפנו לכם שעה בשבוע, עד מהרה תתחילו להפיק רווחים ויותר מזה, תהפכו מיומנים יותר ותדעו איך להפיק תמונות מלוטשות היטב. לאחרונה אתרים כמו פליקר ו-500px הוסיפו את האפשרות לרישוי החומרים וכך למכירה דרכם. אז אם כבר יש לכם גלריות יפות ומושקעות באתרים אלו, תוכלו כבר עכשיו להתחיל למכור. דוגמא להצלחה יוצאת דופן בצילום תמונות סטוק היא תמונתו שוברת השיאים של הצלם ראלף א.קליונגר. תמונת הקרחון המפורסמת שלו הרוויחה כ900 אלף דולר במחירות סטוק נכון להיום. בקישור המצורף תוכלו לראות ראיון שנעשה עם הצלם ב2012. https://youtu.be/2NeyTEO_JP0 צילום במועדונים צילום מועדונים הוא תחום מפותח מאוד. לא מעט צלמי ארועים וחתונות התחילו את דרכם כצלמי מועדונים ולא בכדי. תדרש מכם מידה מסוימת של יזמות בכך שתצטרכו למצוא את המועדון שיזדקק לשירותכם. אבל בעלי המועדונים לרוב ירצו שירותי צילום במהלך הערב וזאת לשם שימוש ברשתות החברתיות. בעלי המועדון יודעים שככל שיהיו יותר תמונות של מבלים ומבלות בעמוד הפייסבוק שלהם, כך גם העמוד יזכה לחשיפה בשל התיוגים הרבים וכל מה שהם גוררים בעקבותם. בדרך כלל הצילום במועדונים יכול להיות בתנאי תאורה קשים ובצפיפות אך אם אתם אוהבים את סוג הבילוי, יש מצב שבמהלך הערב תשכחו בכלל שאתם עובדים. פלוס נוסף לעבודה הוא המוכנות והרצון של המצטלמים בדרך כלל לשתף פעולה עם הצילום. דבר שיכול להוביל לאינספור פורטרטים מגניבים. למרות שרוב העוסקים הצעירים עובדים עם המצלמה והפלאש במצב אוטומאטי, ידע נוסף בתפעול הפלאש (כפי שנלמד בקורס תאורה מעשית) או בחירת הצמצם והתריס במצב הידני בהתאם למצב התאורה יכול להקפיץ אתכם מעבר לשאר הצלמים הבינוניים ולהפיק צילומים ברמה שתיהיה שווה שכר יאה יותר.  שוליית הצלם בגדול יש שלושה דברים שאנשים נהנים להסתכל עליהם: דבר מה נשרף, מים זורמים ומישהו אחר עובד. אם נהיה רציניים לרגע, זה לא משנה אם למדתם צילום באקדמיה או שאתם אוטודידקטים שלמדו הכל ביוטיוב. אין דרך טובה יותר ללמוד את מקצוע הצילום מאשר ללמוד בזמן אמת מצלם מיומן. במקרה הזה, אין טוב ממראה עיניים. כצלמים מיומנים אנחנו יודעים שאסיסטנט ביום צילום יכול להיות חשוב יותר מכל ציוד התאורה גם יחד ולעתים רבות צלמים מקצועיים ומיומנים יזדקקו לשירותיו של צלם מתחיל. האסיסטנט יהיה מעורב בצילום באופן שונה מצלם לצלם. עבודתו יכולה להסתכם בהחזקת רפלקטור אך גם יכולה להיות דומה ליחסים שיש בין שף במסעדה לעוזרו, הסו שף. אשר במקרים רבים מכין את מנת השף מאפס והאחרון רק מסיים בחתימה. דגש! משרת האסיסטנט יכולה להפוך במהרה למשרת המשרת. עבדו רק עם צלמים שמשלמים ומוכנים להסביר מעת לעת מה הם עושים ולמה. רק לעיתים נדירות יש צלמים גאונים שרק מעצם הנוכחות בסט אפשר ללמוד הרבה, בשאר המקרים חשוב שהסמביוזה תשמר. אתר חיפוש המשרות INDEED מחשב את השכר השנתי של אססיטנט בכ-38000 דולר, הכוונה כמובן לארצות הברית. אבל היי, גם גם פה נהיה אמריקה לאט לאט. החצובה הטובה בתבל. אסיסטנט בפעולה.צלם:גרי נייט להעביר את הידע הצילום הדיגיטלי הנגיש את המקצוע  להמונים. בראשית ימי הצילום יכלו רק העשירים במיוחד לרכוש את ההשכלה הדרושה והציוד היקר, שלא לדבר על זמן פנוי שבו יכלו לעסוק בתחום. המאה העשרים במידה רבה הביאה את המצלמה אל כל בית וכיום כמות המצלמות בעולם בוודאי עולה על מספר האנשים. כיום ניתן לרכוש מצלמות מסוג הDSLR במחירי רצפה. בכ-5000 שקלים יכול כל אדם לרכוש ציוד שבעבר היה צריך לשלם כמעט כפול. כל המצלמות המעולות האלו שמסתובבות שם בחוץ, מחוברות לאנשים שרוצים לדעת איך להשתמש בהם וזכרו שאנחנו תמיד מחפשים מדריכי צילום מוכשרים המוני צלמים צמאים לידע .צלם:דורון לצטר צלם שני בחתונה נתחיל ונאמר שצילום חתונות יכול להיות מאתגר מאוד ודורש מיומנויות רבות מצד הצלם. מצד אחד מתמודד הצלם עם לקוחות לא פשוטים ומצד שני נדרש להתמחות בסגנונות הצילום השונים ,כגון  צילום אופנה, צילום סטודיו, צילום ארועים, צילום תעודי, צילום מזון ועוד ועוד. אז בכדי לא להעמיס, התחילו כצלם שני בחתונה. בדרך כלל בחתונות צלם שני יצטרף

עשר המכות של הצלם המתחיל

הדרך אותה אדם צריך לעבור עד אשר יהיה צלם מקצועי, רצופה טעויות. חלקן מהותיות וחלקן פחות. לא צריך להתבייש בכך, להפך, מי שלא עושה לא טועה. ובצילום, מי שלא מצלם, לעולם לא ירכוש את המיומנות. לא ביד ולא בעין. זה לא שאנחנו מקדשים טעויות, ממש לא, אנחנו מקדשים את הלמידה מהם. חשוב להגיד שבהרבה מקרים, צלמים מקצועיים יעשו את ה"טעות" בכוונה, לשם מטרה אומנותית מסוימת אך הדבר שונה לגמרי מטעות אמיתית שנעשית מחוסר מקצועיות. לכבוד החג ובאווירתו, קיבצנו בעבורכם 10 מכות שנפוצות אצל הצלם המתחיל וגם כמה דרכים להמנע מהם. [toc] #1  פלאש זה מגעיל אותי אחת מהפריקונספציות הבולטות בקרב צלמים מתחילים , היא ההתנגדות הגורפת לשימוש במבזק. הדבר מובן, לאור העובדה שהמבזק היחידי שנפגשו איתו היה זה המולבש בצמוד לעדשה. למבזק הקטן איכויות מאוד מסוימות ולא סתם צילום בעזרתו נקרא "פוטו רצח". העובדה שהוא מייצר אלומת אור ממוקדת  במקביל וכמעט צמוד לעדשה , נוטה להשטיח את הנושא וליצר בפורטרטים את האפקט הכה מכוער, העיינים האדומות. צלם מקצועי כמעט לעולם לא ישתמש במבזק הזה, אלא אם כן יהיה חייב לצלם ולא תהיה לו ברירה בשל כמות האור הקטנה. למען האמת, בגופים המקצועיים הטובים ביותר, אין בכלל מבזק. כפי שנלמד בקורס המצוין, תאורה מעשית, של הצלם והמרצה תומר יעקובסון. שימוש במבזק חיצוני בנפרד מהמצלמה פותח דלת לעולם שלם נוסף בצילום ובאפשרויות היצירה. כיום גם לא מדובר בהוצאה כספית יוצאת דופן. #2  בריחת פוקוס תצלום טוב הוא כמו אוהל סיירים, כזה עם מוט מרכזי הניצב בעזרת 4 יתדות המצמידים אותו לקרקע. היה ויתד אחת תשתחרר והאוהל כולו יפול על יושביו. 4 היתדות הם: חשיפה, קומפוזיציה, רגע מכריע ופוקוס. כאשר צלם מתחיל משתמש במצלמה במצב צילום אוטומאטי, המצלמה מטפלת בחשיפה במידה לא רעה של הצלחה(לפחות מבחינת כמות האור). רגע מכריע וקומפוזיציה הם עניין של מיומנות וידע, אך גם במידה רבה תלויים בכשרון. רק הפוקוס ממשיך להיות היתד שבו שולטת היכולת הטכנית. על הצלם להכיר את מצבי הפוקוס במצלמה שלו, כאילו היתה שק של כלים, מהם הצלם ישלוף ברגע הנכון ובהתאם לנושא המצולם את הכלי. בעקרון הנושא פשוט מבחינה תאורטית: פוקוס ננעל לנושאים סטטים, או שתנועתם במרחב רחוקה מהצלם ושאין סכנה שבתנועתו יחרוג מעומק השדה. ופוקוס עוקב לנושאים דינמיים, למשל ילדים או ספורט. איך משתפרים? בגלל שהנושא הוא לגמרי טכני, התאמנו במהלך הצילום. נסו לעבור ממצב פוקוס אחד למשנהו מבלי להוריד את העין מהעינית. בהתחלה זה יהיה עילג מעט. אבל מפעם לפעם, האצבעות שלכם יזכרו את התנועה הנדרשת והיא תיהפך לטבעית. #3  ISO בשמיים משולש החשיפה, כפי שנלמד בשיעור יסודות הצילום, אינו משולש שווה צלעות. שניים מבין השלושה זוכים לעדיפות. השניים הם התריס והצמצם. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהתריס והצמצם הינם חלקים מכניים אמיתיים שנמצאים בגוף המצלמה. אם נפרק מצלמה לגורמיה, נוכל לשלוף עם פינצטה את הצמצם או התריס ולהצגים לראווה. לא כזה הוא הISO. נעדיף תמיד לקבוע מהירות תריס נכונה לנושא, או ערך צמצם שיציג עומק שדה מספק. רק אם לפי דרישותינו בחשיפה הידנית, מד האור יראה שאין מספיק אור, נפנה אל הISO. בעוד שלאחיו יש אפקט ויזואלי ברור, לאיזו יש בעיקר דפקט ויזואלי. צורת הדפקט, היא רעש. הרעש הוא בעצם תוצאה של הגברה דיגיטלית של פיקסלים שרופים. הרעש משתלט על משטחי צבע ופוגם באיכות הפרטים. כיום ישנן מצלמות המסוגלות לצלם באיזו גבוה במיוחד וזה הפך להיות מגרש המשחקים של החברות הגדולות. כל אחת מנסה לחדש ולייצר את הרגישיות הגבוהות עם רעש מינימלי. אין ספק שכיוון הטכנולוגיה לרגישויות מגוחכות באיכויות שלא הכרנו. זה כמובן ישנה את תחום הצילום לאין הכר, אך נכון לעכשיו, למען השם, שימו לב באיזה ISO אתם מצלמים ובחנו  אם במקרה, ניתן להוריד אותו ולהמנע מהרעש הלא רצוי. #4  מצלמים רק ב-JPEG הצילום הדיגיטלי הנחיל מהפכה של ממש בעולם הצילום. עד בואו, בכדי שצלם יוכל לראות את תוצאת הצילום, היה עליו לעבור 3 שלבים הכרחיים. צילום התמונה, פיתוח הסרט לתשליל ולבסוף הדפסת התמונה. תהליך זה ערך לפחות כמה שעות. בא הצילום הדיגיטלי וטרף את הקלפים. מעתה הופיע התמונה כמעט במיידי במסך תצוגה אחורי. כך, למעשה בוטל תהליך הפיתוח וההדפסה שהיו כלים חשובים ביותר בשליטה של הצלם על תוצאותיו בצילום. התמונה המיידית שמתקבלת באופן אוטומאטי, היא בעלת הסיומת המפורסמת, JPEG. קובץ זה אכן עשה שינוי אדיר בעולם והנגיש את קבצי התמונה למליונים ברחבי העולם. הבעיה עם קבצים מסוג זה הוא חוסר גמישותם בעריכה. שלא כמו בהדפסה מסרט הצילום המפותח, שבתהליך זה יכל הצלם להדפיס את תמונות בדיוק כפי שהתכוון הJPEG הוא די חד מימדי. קבציי הRAW למיניהם הם האלטרנטיבה הדיגילית לתשליל האנלוגי. מאפשרים עריכה משמעותית , ללא אובדן איכות. השימוש בRAW משפר בוודאות את האיכות והנראות של תצלומיך ופותחות דלת לעולם שלם של עריכת תמונה. טענות נגד!! נכון, קבצי RAW הם כבדים במיוחד ומאפשרים צילום של פחות תמונות על הכרטיס. שני פתרונות מוצעים: קנו עוד כרטיס, או כרטיס גדול יותר. צלמו פחות ומדויק יותר. #5  עריכת יתר – עיבוד תמונה מוגזם עריכת תמונה, כפי שנכתב באחד הסעיפים הקודמים, היא חלק בלתי נפרד מתהליך הצילום המקצועי. צלמים מקצועיים לא יעבירו ברצון רב תמונה שלא עברה עריכה. תהליך העריכה, שמכונה גם , עיבוד. צריך להעשות במידה הנכונה. בתחילת הדרך, ולפעמים גם עמוק בתוכה, צלמים נוטים להגזים בעריכת התמונה. מבין החטאים הרבים שנכללים בקטגוריה זו הוא השימוש המוגזם ברווית צבע, חידודים למינהם והגברת ניגודיות. בכדי להמנע מעיבוד יתר, קחו הפסקה מעיבוד התמונה וחזרו אל המסך עם נקודת מבט רעננה יותר. ובאופן כללי, כדאי לוותר על שימוש בפרמטרים קיצוניים בעריכה. דגש!! לא כל תוכנת עריכה שיודעת להבהיר ולכהות, תעשה זאת באותה איכות. אל תסתפקו בתוכנות החינמיות, כדאי ללכת על המוצרים המוכרים בשוק ולשלם את המחיר, שהיום כבר אינו בשמיים. #6  אחיזה לא נכונה מצלמה במובנים רבים היא כמו כלי נגינה. בשני התחומים מדובר במכשיר מכני אשר משאיר מקום רב ליצירתיות. כל מי שלמד אי פעם לנגן, אפילו אם היה זה רק שיעור אחד, יודע שהדבר הראשון שמלמדים אותך, הוא איך לאחוז בכלי. לעיתים הדבר טיפה מסורבל, אבל ההתעקשות על האחיזה הנכונה מביאה תוצאות בסופו של דבר. המצלמות בדורנו מעוצבות תוך כדי חשיבה על אופן השימוש בהם, כלומר ארגונומיה. צאו מנוקדת הנחה שאין כפתור אחד במצלמה שלכם שלא ישב צוות שלם והחליט היכן למקם אותו. ואם לצלם יהיה נוח לשלוח את האצבע הנדרשת ולתפעל בקלות את המצלמה תוך כדי צילום. החזיקו נכון את המצלמה, תמכו בעדשה ויצבו את הגוף. הדבר לא רק יעזור בדיוק הקומפוזיציה אלא גם ישפר את המיומנות הטכנית שלכם לאורך זמן כשהמטרה היא תפעול עיוור לחלוטין. #7

8 דרכים להוסיף "וואו" לתמונות שלך!

אין כמו קריאת "וואו" (WOW) טובה למראה אחת מעבודותיך. יש משהו תמציתי ונהדר במילה הזאת , כזה שמייתר את הצורך בהמשך מילולי כלשהו. המילה הזאת, שבעיקר פשטה בעולם המערבי, מקורה באירית והשתרשה אי שם במאה ה-16 לתוך האנגלית המדוברת. היום, היא בפי כל חי. לאחר חשיבה ממושכת על אופי התגובה הכה חיננית הזאת, שאלתי את עצמי , האם ישנה חוקיות בצילום שאפשר לקשור לתגובה הכה אנושית הזו. [toc] ידוע שצילום כשפה, מבין כל השפות הויזואליות, היא האינטואיטיבית ביותר , בלתי אמצעית לחלוטין ומדברת ישר אל המח. ובדיוק כמו שצילום אוכל מוצלח עשוי לגרום למיצי הקיבה לזרום ולבלוטות הריר לעבוד. כך גם ישנו בוודאי גורם בצילומים שיעורר את התגובה הפיזיולוגית כמעט של השמעת המילה\צליל - וואו. גורם הוואו (באנגלית - wow factor) מתייחס לאובייקט צילום אשר החוויה האסתטית מהתבוננות בו , היא נעימה לעין ובו בזמן מפתיעה ומחדשת. ריכזתי בעבורכם רשימה של נושאי צילום אשר גורם הוואו מוטבע בDNA שלהם. חשוב להבין, שכמו כל דבר אחר בצילום, התוצאה המוצלחת היא שילוב של הצלם עם הסצנה ולא הסתכלות בוקית חסרת מחשבה של הסצנה בלבד. הוואו הוא בפרטים הקטנים לפני הצילום, לגודל בעולם האמיתי היה קנה מידה אחיד. מעטים ידעו איך להתבונן בסביבתם בעזרת כלים אופטים שונים ( מיקרוסקופ, טלסקופ וכו). ב1909 התפרסם ספר בשם " טבע בראי המיקרוסקופ והמצלמה" ובו פורסמו צילומי המאקרו הראשונים בהיסטוריה. אני ספרתי שלושה אקורדיוני הארכה. הצלם סמית בפעולה אפשר רק לתאר את ההד שיצר הצילום הראשון ובו צילום של יתוש בהגדלה של פי 400. כמו אז, גם עכשיו , צילומי מאקרו הם מקור להתפעלות ולזוית יוצאת דופן על המציאות שבה אנחנו קיימים. כמעט כל דבר שיצולם בתקריב , יעורר התפלאות. אם אלו חרקים, פרחים, טקסטורות, פתית שלג , טיפות מים, ובעצם כל דבר קטנטן. מה שיפה באמת, זה שהכל נמצא ממש מתחת לאף. מחזה בלתי נשכח לצופה מתחילת המאה שעברה. יתוש בהגדלה בספר " מדע בראי המיקרוסקופ והמצלמה" לעוד צילומים מגניבים בסגנון, כנסו לספר המלא בגרסת PDF הרגע המכריע המדויק - הרגע הקריטי המציאות מתנהלת על קו זמן אחיד ובו כל אובייקט נע מרגעי שיא לרגעי שפל. הצלם מחויב להתבונן דרך העינית בקומפוזיציה שבנה ולהחליט מתי הוא הרגע הנכון, כלומר רגע השיא. ככל שהקומפוזיציה מורכבת יותר כך קשה למצוא את הרגע בו כל נושאי הצילום יהיו בשיא בו זמנית. קושי זה אינו כתוצאה מחוסר במיומנות דווקא, אלא כי רגעים מושלמים שכאלו הם די נדירים. ולכן, בשל נדירותם הם מפתיעים כל כך במצבם הקפוא. הרגע הקריטי נפוץ מאוד בתחום צילום הספורט. רגע הטבעת הכדור בסל, רגע הנוקאאוט , קופץ גובה מרחף מעל המוט וכן הלאה וכן הלאה. אך הרגע הקריטי קיים כמעט בכל נושא צילום. באנגלית רגע זה נקרא זמן הכסף "מאני טיים". ולכן המשוואה בתחום הזה ברורה, לשחק אותה ב"מאני טיים" היא דרך מובטחת להשגת גורם הוואו. כשהבלתי נתפס , נתפס . צלם: עומר פרצ'י זוית חדשה- תקווה חדשה הזוית הגרועה ביותר לצילום היא ללא ספק זאת שמתקבלת מצילום מגובה עינכם. הצלם לא רק בוחר את הרגע המדויק, אלא גם את הזוית ממנה הדברים נראים לפי סדרם בקומפוזיציה. הפתיעו עם זוית יוצאת דופן וכך תראו פן חדש ומפתיע של האובייקט המוכר. זוית משנה קנה מידה. בתמונה אבנים קטנות המצולמות כהרים. צלם : נמרוד סונדרס האור המושלם אור הוא החומר ממנו הצילום כולו עשוי. אך צלמים יודעים שלאור יש איכות וצורה. נתונים אלה אצל צלמים מקצועיים הם ההתחלה והסוף בכל מה שנוגע לצורה שבה נושאם יצטלם. צלמי נוף יודעים שלא מספיק למצוא את הזוית הנכונה שתאפשר את הפאנורמה הרצויה, חובה גם להגיע למיקום בשעה הטובה ביותר מבחינת כיוון הצילום והקומפוזיציה. הבדל של חצי שעה יכול להפוך תמונה סתמית למחדשת , מפתיעה ובמילה אחת.. וואו. האור כנושא צילום בפני עצמו . צלם : רועי גליץ מושאי תשוקה במרכז הבמה שימוש בנושאים שהינם, על פי הגדרת הרוב, מושא מובהק לתשוקה , היא ללא ספק דרך מוכחת נוספת להוספת גורם הוואו. התשוקה האנושית יודעת להתעורר כתוצאה מהחוויה הויזואלית שקשורה בצפיה בתמונות (תחום זה גם משיק כמובן לפורנוגרפיה, אך זו בעלת מטרות שונות לחלוטין ואולי נרחיב על כך בפרק נפרד). בכלל הנושאים שעונים להגדרה כמושאי תשוקה, ראשונים הם בני האדם בלי העדפה מגדרית. כלומר, צילומים של אנשים הנחשבים יפים ומושכים ושצד זה הוא שמובלט באופן הצילום. מצטרפים לקטגוריה גם צילומי אוכל מוצלחים. הרי אין כמו מנה מצולמת היטב, בכדי לעורר תיאבון וכמיהה. לא פעם שמעתי וואו למראה תמונת קינוח מגרה שצולמה כמו שצריך. כשהמנה מגרה הפוטנציאל הוא עצום. צלם :נמרוד סונדרס, שף: עודד סיידא המצלמה כמכונת זמן מלבד היכולת של המצלמה להראות את העולם במגוון מטורף של זוויות וגישות , ישנה גם היכולת להקפיא את הזמן. עד בוא הצילום, החוויה האנושי של הזמן היתה לינארית בלבד. כלומר , היה עבר , היה עתיד, אבל לא היה בשום אופן הווה. הקפאת זרם מים היא דוגמא קלאסית , בעין הבלתי מזוינת המים נתפסים כדבר אחיד ובעל תזוזה מתמדת. אך כל צלם יודע שבכל מהירות הקפאה, זרם המים נראה שונה. דברים נוספים שמגניב להקפיא הם, אש , אנשים קופצים , מלחמת קמח , כלב מתנער , ספורט מכל סוג ועוד ועוד. הרגע הקריטי בו האגרוף חודר את המים והאמה נותרת בקונוס אוויר.צלם :ירין קליין תופעות טבע - מתנה למצלמה יש קו שנמשך לאורך הכתבה והוא שבכל מקום שהצילום מצליח להראות את המציאות שלנו, אחרת מהצורה שבה אנחנו תופסים אותה ביום יום, יש כמעט בוודאות את גורם הוואו. עם תופעות טבע, לא צריך לעבוד קשה מדי. זאת אומרת, לא לעבוד קשה בבחירת האירוע, הצילום הממשי הוא כבר סיפור אחר לגמרי. תופעות טבע , תמיד ריתקו את המין האנושי. המצלמה מצליחה לתת לאדם מבט מרחוק על תופעות הטבע . כך שאדם יכול להסתכל על גשם בתמונה, כאשר הוא ספון בבטחה בביתו החמים. דיוק וגישה צילומית נכונה לכל תופעת טבע, אם זה גשם או זהר צפוני, יבטיחו כמה קריאות וואו. קשה לפספס עם זוהר צפוני .צלם: נמרוד סונדרס אינסוף בתוך הפריים כמו שכניסה לפרטיו הקטנים של הצילום בצילומים מסוג מאקרו, גם צילומים בעלי קנה מידה גדול, ובהם אינסוף פרטים תדהים את עינו ומוחו של הצופה. למסה יש משמעות. את זאת ניתן לראות בצילומו של הצלם רועי גליץ, ובו מאות אלפי פינגווינים מכסים עמק שלם ורחב במרבד של שחור ולבן. אותו כנל עם צילומי שביל החלב המרהיבים שניתן לייצר בקלות יחסית. רק צריך למצוא את הלוקיישן המושלם לכך. מה יש יותר, כוכבים או פיקסלים? צלם:רועי גליץ ולסכום כמובן שישנם עוד נושאים רבים שגורם

לצאת לטיייל עם "מירורלס"

צילומים: עומר פרצ'י המון זמן אנחנו חושבים על לצאת לטייל עם מצלמה שלא תכביד עלינו בתיק מלא ציוד ומשקל מיותר! הפעם עשינו זאת עם מצלמת מסדרת Lumix של פנסוניק וזו ה Lumix GX8 מה זה מצלמה חסרת מראה אתם ודאי שואלים: ובכן מצלמה חסרת מראה (mirrorless camera באנגלית) היא מצלמה אשר חסר לה רכיב המראה שמוכר לנו מעולם הDSLR. ההבדל המהותי כאן הוא שבמצלמות אלו אין צורך בפריזמה הגדולה שיושבת בגוף ומקרינה את התמונה לעינית האופטית. במירורלס יש קיצור דרך כאשר התמונה מוקרנת ישירות למסך ללא מעקף עם חיסכון עצום בנפח וגודל המצלמה. זה ממש לא מדע טילים וגם לא מפתיע שחברת פנסוניק שבאה מעולם האלקטרוניקה בנתה לראשונה את הקונספט. אלו היו באמת חברות פנסוניק ואולימפוס ששילבו כוחות ב2009 בכדי ליצור את מצלמת המירורלס הראשונה ומאז כל החברות שמוכרות לנו היום נכנסו לתחום. לפורמט החדש הזה קראו מיקרו 3/4 והפורמט הזה אפשר איכות תמונה גבוהה, מערכת עם עדשות מתחלפות יחד עם קלות ומהירות תפעול. לכן אנו בחרנו במאמר זה לסקר את מצלמת המיקרו 3/4- פנסוניק Lumix GX-8 [toc] קצת על המפרט של המצלמה: חיישן: מיקרו 4/3 חדש ברזולוציה של 20 מגה פיקסל (הרזולוציה הגבוה ביותר לחיישן בגודל זה עד כה). רגישות: 100-25,600 ISO. תריס: 1/8000 שנייה באופציית תריס מכאני והרחבה -1/16,000 עם תריס דיגיטלי. עינית: דיגיטלית בעלת אפשרות הטיה כלפי מעלה ברזולוציה של 2.7 מליון נקודות. מסך: מגע, 3 אינצ׳ OLED. וידאו: 4K ב-24p או 30p (עם 1080p עד 60p). סוללה: כ-340 תמונות בין הטענות. מהירות פריימים לשנייה: 8 תמונות בשנייה קישוריות: WIFI/NFC. משקל: 487 גרם. מבנה: עמיד למים/אבק, גריפ מוגדל ומבנה כללי גדול יותר מדגמים קודמים בסדרת ה-GX. המטרה שלנו מהסקירה הייתה להתרשם קודם כל מהמצלמה, מיכולתה, פשטות ההפעלה, ואיכות הקבצים. אנו לא נדבר על כל עדשה בנפרד אלא על הכל כמכלול. נתחיל בזה וכמו שכבר הזכרנו, כל המערכת עצמה קלה מאוד מלשון כמעט ולא שוקלת. המצלמה עצמה נוחה ביד ונותנת הרגשה של מצלמה מקצועית. מכיוון שאין לה מראה סטנדרטי היא ישר מושכת צומת לב בכל מקום שתיהיו ובקטע טוב כמובן. המבנה והנדסת האנוש מאפשר להגיע לכל המצבים השונים בקלות ובמהירות אך יש להתרגל למי שמגיע ממערכות שונות כמו בכל מעבר למצלמה חדשה. מסך המגע הוא תענוג של ממש וממכר מאוד לעבוד רק איתו במקום הכפתורים השונים שמפוזרים מסביב. לֹא מובן למה הטכנולוגיה הזו לא קיימת כיום בכל המצלמות, כנראה שכפתורים פיזיים עדיין סקסיים בעיני המפתחים. טוב לעניינו: גודל החיישן של ה GX-8 הוא 20 מגה פיקסל מה שמאפשר לנו להוציא תמונות בגודל של 5184x3888, די ויותר לצרכים של רוב הצלמים היום. צריך לזכור שזה עדיין גודל חיישן עצום למצלמות מירורלס מיקר 3/4. איכות התמונה גם לא מאכזבת כלל אך אחד הדברים הראשונים שבולטים לרעה הוא נושא רגישות הISO. למרות שעל הנייר ניתן להגיע ISO 25,600 לא מומלץ לעבור את ה800 מכיוון שכבר בפרמטרים הללו מתקבל המון רעש וגרעון. אלא אם צילמתם בסדטודיו או בתנאי תאורה אופטימלים תראו קצת יותר גרעון בפריים ויש כמובן מקומות וסיטואציות שזה יסב יחודיות לתמונה אבל הצלמים המקצוענים שבינינו שרוצים לראות תמונה חלקה לגמרי אולי יתאכזבו כאן מעט. בכלליות אם אתם מהצלמים הללו שמחפשים להגדיל כל פיקסל ל100% ולבחון אותו מקרוב, לא תקבלו את אותם תוצאות לעומת מצלמות DSLR מקצועיות כאשר הדבר מאוד תלוי גם באופטיקה שאנו משתמשים ולא רק במצלמה. אחד הפיצ׳רים היותר מדליקים של המצלמה הוא הוא עבודת הwireless ושלט למצלמה ששולט בה דרך אפליקציית הטלפון לאנדרויד ואייפון. זהו גימיק חמוד שכעט נעשה בהרבה מחברות המצלמות ויכול להקל המון על משתמש כאשר אתם לא ליד המצלמה. עוד פיצ׳ר חמוד מאוד הוא אפשרות בחירה בין 22 מצבי צילום ואפקטים כגון Cross Process effect, Toy Pop, Dynamic Mono ועוד, כאשר אותו דבר נעשה גם במצב הוידאו. בנוסף יש לנו אפשרות timelapse פנימי או יצירת וידאו באפקט עולם מיניאטורי עד רזולוציית 4K. המצלמה מאפשרת לנו לצלם במהירויות פריימים של 2FPS עד למהירות פסיכים של 40FPS ל3 שניות ב120 פריימים, למי שצריך את מצבי הספורט הקיצוניים!! במבחן פשוט עם 4-5 פריימים בשניה המצלמה לא אכזבה כאשר 80% מהתמונות היו בפוקוס. העדשות שמתאימות למצלמה הן ממגוון רחב של אוכלוסיית הסטנדרט מיקרו 3/4 מבית פנסוניק ואולימפוס. הטווח עשיר לא כמו בשאר מערכות המירורלס כשיש לנו כ2-3 אלטרנטיבות בכל אורך מוקד נדרש. בשביל הסקירה החלטנו לצאת ללונדון הצבעונית ממשת בתחילת האביב. אווירה טובה, תרבות, היסטוריה, מלכה בת 90, fish&chips ואנשים צבעוניים, מה כבר יכול להשתבש? יחד עם המצלמה לקחנו 4 עדשות שונות, 35-100 מ״מ, 7-14 מ״מ, 45 מ״מ מאקרו, ו42.5 מ״מ f/1.2. שימו לב שגודל הקרופ כאן הוא X2 לכן 35-100 מ״מ היא בדיוק כמו 70-200 מ״מ המוכרת לנו וכן הלאה. מה שעוד יותר מפתיע כאן הוא שכל הציוד הזה יחד לא מגיע לרבע מהמשקל של ה-DSLR שלנו יחד עם 2 עדשות. כבר אמרנו שאנחנו רצינו לצאת לחו״ל עם כמה שפחות משקל נכון? רוצים לצלם פנורמה? תחברו הכל במצלמה ולא בפוטושופ. כמו ברוב מצלמות הקומפקטיות היום מבקשים להקל על המשתמש ולא להכביד כאשר ניתן לחבר פנורמות מדהימות תוך כדי צילום עד 360 מעלות! זה עניין שדורש קצת תרגול אך המצלמה עושה עבודה מדהימה בתפירה של הפריימים עם כמה שפחות גליצ׳ים אם אין לכם עצמים בתנועה כמו אנשים/בעלי חיים בפריים. פנסוניק לא השאירו כמעט קצוות פתוחים והמצלמה מצוידת Image Stabilisation בארבעה צירים מה שמאפשר לנו אפילו לצלם מהיד במהירויות הזויות של 1/10 באורכי מוקד של 12-35 מ״מ (שווה ל 24-70 מ״מ) ונותן לנו שקט נפשי בדאגה לפוקוס. לסיכום: אנו מאוד ממליצים על האפשרות לרכוש מצמלת מירורלס שתתווסף לתיק הצילום שלכם. תמיד עדיף לצא לטיול בחו״ל או בארץ עם כמה שפחות משקל וזה מה שמצלמת המירורלס יודעת לתת באיכות לא פחות טובה ולפעמים אפילו עוקפת את המצלמות המקצועיות. בעתיד הקרוב אנו נראה מצלמות קטנות יותר באיכויות שעוד לא מוכרות לנו. מבחינת מחיר: גוף המצלמה כ900$ ועדשות המערכת נאות בין לגבי הLumix Gx-8 היא בהחלט לא אכזבה אותנו ואף הפתיעה באיכות, בפשטות ובנוחות. לטיול הבא שלכם אל תהססו, קחו מירורלס. בדיקת חשיפות ארוכות בלילה, מעט מאכזת בתנאים אלו לעומת DSLR. Lumix G Vario7-14 f/4.0 בדיקת חשיפות ארוכות על גשר Tower Bridge המפורסם. מכיוון שהמצלמה קלה ניתן היה לקבע אותה עם חצובת גורילה לכל מקום שרצינו וליצר את ציורי האור. Lumix G Vario7-14 f/4.0 בדיקת טווח דינמי וצבעוניות בפארק מול הארמון. תוצאה מרשימה עם פרטים בשמיים, אור וצל.Lumix G Vario7-14 f/4.0 ניסיון פשוט בצילום חיי יום יום בלונדון, תהלוכות משטרי המלוכה בכל החלפת

המדריך לצילום בשחור לבן

המונח "שחור לבן" בנוגע לצילום מתייחס לצילומים בעלי אופן מונוכרומטי, כלומר, כאלו שמבוססים על צבע אחד בלבד. בימיו הראשונים של הצילום , צילום בשחור לבן היה ברירת המחדל היחידה. הניסויים הראשונים בצילום בצבע החלו כבר ב1840 כך שגם המאה ה19 זכתה לתיעוד בצבע אבל באופן מוגבל ביותר. היה זה רק ב1936 שקודאק הציגה לעולם את פילם הצבע המהפכני "קודאק כרום" ואפילו אז נותר הצילום הצבעוני די שולי עד שלהי המאה ה-20. במקום לגווע, הצילום בשחור לבן פרח. הוא לא היה כבר ברירת מחדל, אלא בחירה אומנותית של ממש. גם היום, עמוק בתוך העידן הדיגיטלי מרחק שנים רבות מסרטי הצילום, הצילום בשחור לבן עדיין מעניין, חי ובועט. המאמר שלפניכם יעסוק ביחוד של הצילום בשחור לבן, החוזקות שלו וגם איך תוכלו אתם להשתפר ולצלם תמונות טובות יותר בשחור לבן. [toc] עצם העניין את מקור המשיכה לשחור לבן ניתן להסביר כמובן, בהעדר הצבעים. צבע יכול ואמור להסיח את דעת הצופה ועיתים רבות יעפיל על אבני הבניין הבסיסיות שמרכיבות את התצלום. אבני הבניין הן הטקסטורות, הבדל כהויות בגוונים, צורות והתאורה ( יחסים צורניים שבין האור והצל). הכוונה בפשטות היא שכאשר מסירים את הצבעים מה שקופץ לעין הם דברים אחרים לגמרי. הבדל מהותי נוסף בין שחור לבן וצבע הוא הפן האומנותי שבו. צילום בצבע מתאר את המציאות בנאמנות ואילו הצילום בשחור לבן מפרש את המציאות. דבר שנראה שולי בעינכם אך מוחכם מפרש זאת בדרך שונה לגמרי. צילום בשחור לבן מציג פרוש למציאות המצולמת ולכן נתפס בצורה שונה במוחו של הצופה. צלם: אלדד פז לראות שחור לבן המפתח להצלחה בצילום שחור לבן הוא היכולת לראות מראש איך נושא הצילום יראה בשחור לבן. למרות שהיום , בעולם הדיגיטלי, שחור לבן הוא מעין "פילטר" שמוסיפים לתמונה ומקווים שזה יתפוס, לא כל נושא צילום מתאים לצילום בשחור לבן. דוגמא טובה היא תמונתו המפורסמת של סטיב מקיורי של הילדה האפגנית. בתמונה זו הצבע הוא חלק מהותי מאיכותה של התמונה והסרת הצבעים היתה משנה באופן מהותי את תוכנה. דוגמא נוספת תיהיה לצלם כלניות אדומות על רקע ירוק. בעוד שב"צבע" ישנה ניגדיות חזקה בין האדום לירוק, בשחור לבן תגלו שגווני האפור של הצבעים דומים מאוד. מעכשיו, כאשר תצלמו, נסו להעריך איך יראה הפריים בצבעי שחור לבן. זאת מיומנות לא פחות מכשרון. ככל שתצלמו יותר בשיטה זאת תוכלו ללמוד למה לצפות כשתכוונו את עדשתכם לנושא מסוים. ירוק ואדום באותם גווני אפור. הסרת הצבעים לא תמיד מתאימה . צלם: נמרוד סונדרס צלמו בRAW הצילום הדיגיטלי שינה באופן מהותי את כל מה שקשור לעריכת תמונות בשחור לבן. צלמו את התמונות שלכם בRAW והכניסו אותם לתוכנת העריכה באיכות הגבוהה ביותר. קובץ הRAW יכיל בתוכו את כל הצבעים ובעריכה תוכלו לקבוע איך תראה התמונה בשחור לבן בצורה מדויקת. אל תתפתו להפוך את התמונה למונוכרומטית בלחיצת כפתור אלא בכלי העריכה החזק של לייטרום "Black and white mix".בו תוכלו לשלוט בכל גוון בנפרד ולייצר צילומים עשירים במיוחד. B&W fix - פתוח בתיבת העריכה. צילום מסך "לייטרום" צלמו במונוכרום אם אינכם מצלמם בRAW עדיף שתדלגו על סעיף זה. הסיבה לכך היא שכאשר מצלמים קבצי RAW במצב מונוכרום, התצוגה בזמן הצילום תיהיה בשחור לבן ותאפשר למידה מהירה בשטח אך כאשר נוריד את התמונות למחשב, הן תופענה בצבע מלא ללא אובדן איכות. אם תצלמו כך בJPEG הקובץ המקורי יכיל אך ורק את גווני השחור לבן, דבר שיגביל עד מאוד את יכולת העריכה. אבל עד אז... נתן לכם רשימה של הדברים החשובים שיש לשים אליהם לב כשמחפשים נושא טוב לצילום בשחור לבן. כל אחד מהסעיפים יכול להבטיח תמונה טובה. גיאומטריה בהעדר צבעים הגיאומטריה של הנושא הופכת קריטית ובולטת. חפשו נושאים בעלי צורות בסיסיות פשוטות וברורות. חפשו קווים חזקים שיחזקו את הניגודיות בקומפוזיציה שלכם. במקרים רבים דווקא הצללים בתמונה יעזרו לבנות את הקומפוזיציה הגיאומטרית. קווים ידועים כאלמנטים חזקים בקומפוזיציה. בשחור לבן הקווים הופכים לנושא של ממש. צלם: אלדד פז מנעד גוונים החוסר בכל צבע אחר מבליט את גווני האפור הרבים שמרכיבים תמונת שחור לבן. נחפש מנעד שיתורגם לכמה שיותר גוונים שונים של אפור. מצד אחד נרצה לבנים מבהיקים ובצד השני כמה צללים עשירים אך נשתדל לשים לב גם לגווני הביניים. ככל שמנעד הגוונים יהיה רחב יותר כך התמונה תיהיה עשירה ומשכנעת יותר. לעיתים גם דחיקת הגוונים ושימוש בחלק קטן יוצר תמונות מעניינות. הכוונה לתצלומים בהירים במיוחד בהם שולטים בעיקר גווני לבן ומהצד השני לצילומים כהים במיוחד ( High key, Low key) צילום צלליות היא דרך להשגת ניגודיות חזקה בין גווני השחור לבן.צלם: רועי טוכבנד מרקמים ותבניות אלו נראים מעולה בשחור לבן. היעדר הצבע מאפשר את ההתבוננות בפרטים הקטנים. צילומים מסוג זה גם די פשוט לייצר בסביבה הקרובה לביתכם. תמונות אלו שבהם הרקע והנושא מתאחדים עובדות טוב בהרבה בשחור לבן וגם שימושיות מאוד בפוטושופ בשיטת ערבוב שכבות והקניית טקסטורות למשטחים (blending modes). ארכיטקטורה היא כר פורה לתבניות שניתן לצלם. צלם: אלדד פז פיצוי חשיפה +\- משחקי אור וצל גם הם בולטים מאוד בצילום שחור לבן ולעיתים מצבי תאורה המצריכים פיצוי חשיפה יראו מעולה במונוכרום. הסיבה היא כמובן הניגודיות שמאפיינת צילומים מסוג זה. ביצוע נכון של פיצוי החשיפה יוליד תמונות שחור לבןדרמטיות עם ניגודיות חזקה בין הנושא לרקע. פיצוי חשיפה שלילי ויש לכם תמונת שחור לבן בסגנון "low key". צלם: נמרוד סונדרס פורטרטים צילום בשחור לבן מחמיא מאוד לפורטרטים. יכול להיות שזה בגלל ההסטוריה של הצילום ששזורה בצילומים אייקונים שכולנו הושפענו מהם(לפעמים אפילו לא במודע). אך הסרת הצבעים מפני המצולם מבליטה את אישיותו ומהותו, מאפשרת לצופה התבוננות עמוקה והתרשמות מהנושא. שימוש באור צידי יפיח חיים ועומק בפורטרט שיכול לפעמים לצאת שטוח בשל גווני האור הפסטליים, שבמעבר לשחור לבן עלולים להתרגם לגווני אפור ממוצעים. נופים אורבניים צלמי אדריכלות לא פעם ישתמשו בצילום בשחור לבן בכדי להעצים את המתאר והצורה של נושאי הצילום שלהם. כפי שכתבנו למעלה, צורות חזקות בונות קומפוזיות מעניינות בשחור לבן. צורות אלו נמצאות בשפע במרחב האורבני. השתמשו באור הראשון לצילומים אלו. מלבד העובדה שבשעות אלו אין תנועה ברחובות ואף אחד לא יפריע לכם, האור הנמוך יזרוק צללים ארוכים שיבליטו את הגיאומטריה וגם יבליטו טקסטורות כמו נקבים בקיר לבנים או טיח מחוץ למבנה. לפעמים צריך רק להרים את הראש. צלם : אלדד פז פשוט לא עובד כמו שאמרנו בתחילת המאמר. שחור לבן לא מתאים לכל נושא ודוגמא טובה לסוג כזה של צילומים הוא צילום המזון. משהו בהסרת הצבעים פשוט פוגמת בתפקידו המרכזי של צילום המזון והוא היכולת לגרות את תאבונו של הצופה. אוכל בשחור לבן ,מסתבר, פשוט לא עושה את העבודה.   דוגמא נוספת היא צילום

לצלם על בטוח – כל מה שצריך לדעת על ביטוח לצלמים

כולנו צלמים וכולנו מעוניינים בצילום. לכולנו יש ציוד ולחלקנו הציוד יקר מאוד ועבדנו קשה על מנת לרכושו. במאמר זה נלמד כיצד להגן על עצמנו מפני המקרים שעלולים לקרות לציוד הצילום שלנו ולתרחישים אחרים הקיימים. מאמר זה נכתב בעקבות תנאים מיוחדים שהשגנו לביטוח עבור צלמים. למרות שכולנו יודעים כמה שזה חשוב, וכולנו מכירים מישהו שנגנב לו ציוד, לא לכולנו יש ביטוח. במאמר זה אני אסביר בגדול מהו הביטוח, כיצד הוא עובד וכיצד נפיק ממנו את המקסימום בעלות המינימלית. גם אם יש לכם ביטוח (ואני מאמין שלרובכם יש) סביר להניח שעדיין תפיקו תועלת ממאמר זה.  מה זה ביטוח?   תמורת סכום חודשי (פרמיה) לא גבוה אדם מבטיח לעצמו לקבל את מלוא שווי הנכס בקרות מקרה ביטוח. בעיקרון מטרת הביטוח היא לקחת סיכון של הפרט ולחלק אותו בין רבים כך שהכסף שמגיע אם קרה אירוע ביטוח מגיע מקופה מרכזית אליה שילמו כל אותם אנשים שלהם לא קרה מקרה ביטוח. בצורה זו אני יכול, תמורת תשלום שנתי נמוך, להבטיח שאם יקרה משהו למצלמה שלי (חס וחלילה), לקבל את מלוא שווייה בסך 25,000 ₪ (סתם דוגמה). מן הסתם ככל שהסיכון גבוה יותר – כך הפרמיה (התשלום החודשי) גבוהה יותר מכיוון שעל חברת הביטוח להשאר מאוזנת מבחינה אקטוארית. בביטוח ציוד צילום יש להבחין בין שני מקרים: הראשון הוא צלם חובב ואז ניתן (ורצוי) לעשות את ביטוח הציוד הצילום במסגרת ביטוח הדירה ולהנות מכל היתרונות שבכך, לחלופין ניתן לעשות ביטוח בנפרד לציוד הצילום אך לזה יש את חסרונותיו; המקרה השני הוא צלם מקצועי אשר ציוד הצילום משמש אותו לצורך עיסוקו ובמקרה זה לא ניתן להכניס את ציוד הצילום לביטוח הדירה (קיימת על כך החרגה ברורה) ואז צריך לעשות את הביטוח לציוד זה בנפרד. ביטוח דירה – מה כלול ומה לא? ביטוח הדירה, כשמו כן הוא, נועד לבטח את הדירה על תכולתה. הסיבה שנרצה לשייך את ציוד הצילום לביטוח הדירה היא מכיוון שאז ההשתתפות העצמית תהיה נמוכה יותר וגם תמורת הפרש קטן בפרמיה כל הדירה תכוסה בנוסף לציוד הצילום שלנו. לרובנו המכריע יש ביטוח דירה וניתן להוסיף את המצלמה אליו כחלק מתכולת הדירה ולהרחיב סעיף זה ל- All Risk (כל הסיכונים). אני אתייחס רק ל"כל הסיכונים" כי הוא הרלוונטי ביותר – ביטוח זה לא באמת כולל את "כל הסיכונים", אלא את הסיכונים הבאים: א. גניבה מהבית – אם המצלמה היתה בדירה המבוטחת בזמן שפרצו אליה וגנבו ממנה את התכולה לרבות ציוד הצילום (בהתאם לתנאי הפוליסה, כלומר הדלת היתה נעולה וכו' וכו') – ציוד הצילום מבוטח ותקבלו את שוויו. ב. שוד מחוץ לבית – שימו לב, מדובר בשוד ולא בגניבה. כלומר על הציוד להיות צמוד אליכם בזמן הגניבה על מנת שייחשב הדבר כשוד. אם הציוד היה מונח ברכב ונגנב או שנשכח איפשהו, הוא לא יכוסה. ג. תאונות – ההגדרה של תאונה היא אירוע נזק תאונתי לא צפוי. במקרה של תאונה עם שבר, הרס, נפילה למים, השמדה מוחלטת – הנזק מכוסה בביטוח. כמובן שחלה עליכם חובת הקטנת הנזק והקטנת הסיכוי לנזק, כלומר לא לנסות לגרום לתאונה ואם קרתה תאונה אז לנסות להציל מה שאפשר. ד. נזקים בבית – אם היתה שרפה, רעידת אדמה, הצפה או כל נזק אחר אשר מכוסה בפרק התכולה בביטוח הדירה מכוסה. מה שלא כלול בביטוח הדירה זה קלקול המצלמה, גניבה מחוץ לבית (בניגוד לשוד), נזק שנגרם במתכוון, נזק שנגרם עקב סיכון עליו לא הצהיר המבוטח ותרמית המבוטח בעת מענה על שאלון ההצעה לביטוח. ביטוח הדירה אינו מכסה בגרסתו הבסיסית ציוד "שלצורך עיסוקו של המבוטח". שימו לב! אם יש לכם עוסק מורשה בצילום, וגם אם אתם עוסקים בצילום למטרת עבודה ללא עוסק מורשה, ייתכן ולא תקבלו כסף אם יקרה משהו וזאת למרות ששילמתם את כל הפרמיות וגם אותן לא תקבלו חזרה. לא כדאי לנסות לסדר את חברות הביטוח כי הן לא ישלמו והצדק (והחוק) עימן. ביטוח לצלם מקצועי הבנתם שבמקרה שהצילום הינו עיסוקכם, ביטוח הדירה הבסיסי אינו מכסה, במקרה זה מומלץ לעשות ביטוח מקצועי. הביטוח המקצועי אינו קשור לביטוח הדירה אלא עומד עצמאית על שם בעל הפוליסה (בדרך כלל המבוטח) ומהווה ביטוח רכוש נפרד לציוד העבודה שלכם והוא מוכר כהוצאה. מכיוון שהמצלמה משמשת לעיסוקכם - חברת הביטוח יוצאת מנקודת הנחה שהמצלמה תעבוד יותר קשה ויותר ימים בחודש ולכן הסיכוי לאירוע ביטוח הוא גבוה יותר ולכן הפרמיה מעט גבוהה יותר. גם בקרב הצלמים ישנם צלמים עם סיכון גבוה יותר וצלמים עם סיכון נמוך יותר, לדוגמא צלם עיתונות זה סיכון יותר גבוה (סטטיסטית קורות יותר תאונות) מצלם אירועים, וצלם אירועים זה סיכון גבוה יותר מצלם העוסק בצילום מוצרים לאינטרנט. לחברות הביטוח יש סטטיסטיקות של סיכונים לכל סוגי המקצועות הקיימים. ומה לגבי חו"ל? בביטוח הרגיל – חו"ל לא מכוסה. לצורך כך יש להוסיף הרחבה לחו"ל. בדרך כלל זו הרחבה לשנה כשצריך לזכור להודיע לסוכן הביטוח כשיוצאים מהארץ וכמובן שמודיעים כשחוזרים. קרה מקרה ביטוח... (לא עלינו) אם קרה מקרה ביטוח באחד המקרים המכוסים כפי שציינתי, נרים טלפון לסוכן ביטוח שלנו מיד, נספר על המקרה ונקבל הנחיות להמשך פעולה. זרימת האירועים הטבעית היא הגשת דו"ח למשטרה על נזק, הוצאת תצהיר משטרתי והגשת תביעה לחברה ביטוח באמצעות הסוכן. סוכן טוב ידאג לכם מהתחלה ועד הסוף שתקבלו את כל מה שמגיע לכם ובהקדם האפשרי. מה ואיך מקבלים? השתתפות עצמית היא אותו סכום שהמבוטח משלם אם קרה אירוע, כלי זה מאפשר לחברת הביטוח לסנן תביעות קטנות וקטנוניות ומאפשר להקטין את הפרמיה החודשית בזכות חבות קטנה יותר. שימו לב שיכול להיות שיציעו לכם ביטוח עם פרמיה קטנה אבל השתתפות עצמית גבוהה מאוד, זו מעין "עבודה בעיניים" כי זה לא חכמה לבטח ציוד של 10,000 ₪ עם השתתפות עצמית של 8,000 ₪ (שוב, המספרים לדוגמא בלבד ואין להתייחס אליהם ברצינות). פחת זוהי הורדת הערך של הציוד מאז שהוא היה חדש. מכיוון שמטרת הביטוח היא להחזיר אותנו למצב של לפני קרות הנזק, הוא יוצא מנקודת הנחה שהציוד היה משומש ולא חדש. את הכסף נקבל (תלוי בחברה ובסוכן) בערך תוך חודש מהיום שבו לחברה היו את כל המסמכים הדרושים ו/או את כל המידע הדרוש לה. אמינות – או – הרמאי לא מקבל כלום חברות הביטוח נתונות לכמות עצומה של מעשה נוכלות ורמאות ע"י אנשים שמנסים להוציא כסף קל מהביטוח. במקרה של הביטוח שלנו צריכה להיות אמינות מוחלטת ב-3 שלבים בחיי הפוליסה: אמינות בשלב ההצהרה – כלומר לתת את המידע הנכון והאמיתי ולא לסלף את הדברים על מנת להוציא מחיר נמוך יותר; אמינות בשלב הביטוח – לא רק לא לנסות לגרום לנזק אלא חלה חובה עפ"י חוק להקטין את הנזק במידת

תריסר רעיונות לצילום בתשע"ז

קל מאוד להיתקע בשיגרת היום יום ולמצוא את עצמך מצלם את אותן התמונות. התחלות חדשות הן תמיד פתח לשינוי והתנסויות חדשות. על אחת כמה וכמה כשמדובר בשנה החדשה. לכבוד שנת תשע"ז וראש השנה אנחנו משתפים אתכם 12 רעיונות לצילום שיהפכו אתכם למיומנים יותר ,שירעננו את מאגר התמונות שלכם ויציתו מחדש את האהבה לצילום שהשגרה של השנה החולפת הצליחה לשחוק במעט. #1  פרוייקט 365- תמונה ביום   זהו אחד מפרויקטי הצילום הפשוטים והפופולריים ביותר. כל שעליך לעשות הוא, לצלם תמונה אחת ביום במשך 365 ימים . פרויקט 365 הוא אחד הדרכים הטובות ביותר לשפר את מיומנות הצילום שלך וזאת בשל העובדה שזה מכריח אותך לחפש ולהתעניין בצילום לפחות פעם בכל יום בשנה הקרובה, דבר שמוליד אומנות יפה מהיום יום הלכאורה משעמם. אפשר פשוט לצלם כל יום מה שמתחשק לכם או להשתתף באתגר צילום ברשת כדוגמת ה- Bethadilly chalange שתפס תאוצה בקרב הצלמים. השנה גם אנחנו נחושים לצלם פרוייקט 365 משלנו אז תאחלו לנו בהצלחה. אם גדול עליכם הסיפור וזה נשמע מחייב מדי לפרוייקט מסוג זה יש גרסאות רבות ומגוונות: פרוייקט 24- הפשוט יותר הוא צילום שתי תמונות בכל שבוע במשך שנה. הרבה יותר קל לסיים את השבוע עם שתי תמונות טובות מאשר 7, חשבון פשוט.  הגרסה היותר מעניינת היא צילום אחד נבחר מכל שעה ביממה חולפת. צילום כזה יצליח לספר סיפור עגול על פרק זמן קצר ועדיין לעניין, אם כי תצטרכו להיות יצירתיים ביותר. 52 שבתות – כשמו כן הוא, צילום אחד נבחר מכל שבת בבוקר במשך שנה שלמה. בבלוג הזה תוכלו לראות דוגמה לפרוייקט    #2 פרוייקט אז ועכשיו בפרוייקט הזה הצלם מתבקש לחזור אל מחוזות הזכרון. הזכרון כפי שהוא משתקף בתמונות ישנות. הרעיון הוא לקחת תמונות ישנות מהאלבומים המשפחתיים ההיסטורים ולנסות לשחזר את הצילום בנקודת הזמן העכשוית. כדי שהפרוייקט יהיה מעניין מבחינה ויזואלית חשוב מאוד לנסות ולשחזר את הצילומים במדויק. לצלם בדיוק מאותה הזוית ובפרספקטיבה נכונה כך שהאלמנטים בתמונה החדשה יהיו בקומפוזיציה מדויקת לתמונה הישנה. ההתאמה הזאת חשובה מאוד לעוצמת האפקט על הצופה.הצלם עמית שעל זכה בפרס סדרת השנה בתערוכת עדות מקומית של 2010. בסדרה הוא שילב בצורה יחודית את התצלומים הישנים בקומפוזיציה של הצילום החדש. התוצאה מעניית ויוצאת דופן בהחלט. #3  התמקדו בזירת צילום אחת ככל שהצלם מכיר את נושא הצילום טוב יותר, בהתאמה, הוא ידע לצלם אותו טוב יותר. הדוגמא הטובה ביותר להיא בצילום ספורט. נסו לתאר צלם שמנסה לצלם את רגע השיא במשחק שהוא לא מכיר את חוקיו, הדבר בלתי אפשרי. כאשר אנחנו מדברים על הכרת הנושא, הכוונה היא להכרת הנושא מבחינה צילומית. כלומר איך הוא מצטלם. בפרוייקט זה אנחנו ממליצים שתבחרו מקום כלשהו שבו תצלמו באופן קבוע בשנה הקרובה ( לפחות פעם בשבוע) . זה יכול להיות רחוב, קניון, סניף של תנועת נוער, תחנות אוטובוס ואפילו חלון עם נוף טוב מהבית. לאחר מספר ביקורים תתחילו להכיר את הנושא טוב יותר ולשפר את צילומיכם. משבוע לשבוע תשתפרו עד שתרגישו ממש בבית בזירה שבחרתם לבחון.  #4 התמקדו בנושא צילום אחד להתמקד בנושא אחד ולצלמו לאורך יום שלם. זאת דרך מצוינת להרחיב את מגוון הנושאים שאתם מצלמים בדרך כלל. לדוגמא, ניתן לבחור בצבע, צורה או אפילו רעיון מופשט כגון "חשיפה" . אם תנקטו בשיטה הזאת לאורך זמן תתחילו ללמוד הרבה על השפעת הנושאים הפשוטים על התוצאה הסופית. אנחנו ממליצים להתחיל עם משהו פשוט כמו צבע או מתח בין שני צבעים קבועים כמו (כחול וכתום). #5  פרוייקט צילום א-ת לפעמים באמת קשה למצוא מה יהיה נושא הצילום וצלם עלול להסתבך בנושא זמן רב בדומה למחסום כתיבה. בפרוייקט הזה הצלם יצלם את כל האותיות מא-ת ( יכול להיות בכל שפה וגם מספרים הולך). המספרים יכולים להופיע בדמות נושא שמזכיר את צורתם הגרפית או שהמספר או האות עולים באופן אלגורי מתוכן התמונה. ניתן גם לצלם נושאים לפי האות הראשונה. כמו שכתבנו, זה נחמד לחפש במרחב הצילומי נושאים ברורים ושרירותיים שבדרך כלל היינו חולפים על פניהם. פן נוסף נחמד הוא סופיות הפרוייקט, מה שהופך את זה גם לסוג של משחק ( חיפוש מטמון) ואפשר גם לשתף את המשפחה בחיפושים.  #6 פרוייקט הסטודיו הבייתי שלך אנחנו מאחלים לכולם שהשנה הבא שלהם תיהיה מלאת טיולים ומסעות מרתקים שבהם תגלו את העולם מחדש דרך המצלמה ותדהימו עם הצילומים שלכם. אך בזמן שבו תהיו בבית אנחנו ממליצים על בניית סטודיו בייתי קטן , כזה שיאפשר לכם לצלם צילומים מדהימים לא פחות. אי ןצלם היום שלא מכיר את העולם הפנטסטי שנדב בגים, הלוא הוא "אמיש בוי", מראה בתמונותיו. לשם יצירת התמונות הוא לא יצא מביתו אפילו פעם אחת. אין ספק שצילום מסוג זה מצריך ציוד ספציפי וגם יצירתיות רבה, אך בכל זאת, בהתחשב בכך שהצילום נעשה בין כתלי החדר מכניס את הכל לפרופורציה. בבית אפשר לצלם הכל, החל מפורטרטים ועד לאומנות מופשטת בדמות צילומי עשן, כתמי שמן ואפילו שמנת זורמת במים. לפניכם שני רעיונות לצילום שאנחנו בטוח ננסה השנה צילומי "שפריץ" – תזדקקו למבזק עם שליטה מרחוק, מיכל מים שקוף מכל צדדיו, רקע צבעוני וחצובה. את המבזק מקמו מעל למיכל המים , התאימו את הפוקוס מראש והעבירו לידני וקבעו את החשיפה על ISO200 F8 ומהירות הסנכרון של המצלמה שלכם. הפילו את הנושא למים וצלמו ברגע הפגיעה. נוף מאוכל – ז'אנר זה די נפוץ בקרב צלמים ומערב בתוכו שני סוגי צילום בעצם. את צילום הנוף רחב הידיים עם צילום מזון בעל האופי מגרה. השונה בסוג כזה של פרוייקט הוא בניית הנושא. ככל שהדגם אותו בניתם יהיה מוחשי יותר כך גם הוא יוכל להצטלם כנוף. הצלם קרל וורנר יצר בסטודיו שלו דגמים גדולים למדי של נוף מגוון מאוד. החל מפסגות מושלגות המורכבות בעיקר מגלידה וגביעים ועד לאי מוזהב עם עצי דקל מפסטה. הכל נבנה בקפידה ומצולם בוירטואזיות. צילום מוצלח מוליד לא רק את ההנאה הקלאסית מצילום נוף אלא משלב אצל הצופה את התשוקה למזון וזה מייצר חוויה בלתי צפויה וחדשה. בהצלחה ובתאבון רק אל תשכחו להזמין אותנו לפירוק ואכילה. #7  פרוייקט 100 הזרים פרוייקט צילומי פורטרטים זה אינו מיועד רק למי שמצלם פורטרטים בדרך כלל ואולי אפילו מתאים באופן יזום למי שצריך מעט לצאת משגרת הצילומים שלו. הפרוייקט הזה יפתח בפניך עולם שלם ואולי אפילו 100 עולמות שכאלו. במהלך הפרוייקט הצלם בא במגע עם 100 זרים ולצלם תמונה של כל אחד מהם. זה יכול להיות מעט מפחיד ומביך בהתחלה כשתצלמו אדם ברחוב או בבית הקפה השכונתי אך עם הזמן תראו שאתם זונחים את הפחדים האלו. תלמדו איך לצלם אנשים ולהכניסם למזג שמתאים ביותר לפרוייקט שלכם. נסו לצמצם את האפשרויות ולצלם 100 חיילים\נשים

בוחן פתע #3 כמה באמת אתם מבינים בצילום?

מדי שבוע נציג בפניכם חידון שונה בנושא צילום. השבוע נבחן את הידע הכללי שלכם בעולם הצילום. גם אם לא תכירו את השאלות, בסוף המבחן תדעו כמה דברים שלדעתנו, חשוב שכל צלם יכיר.

בוחן פתע #2 מצלמה או סמארטפון?

מדי שבוע נציג בפניכם חידון שונה בנושא צילום. השבוע נראה אם תצליחו לזהות מה צולם במצלמה מקצועית ומה צולם בסמארטפון. המבחן הפתיע אפילו אותנו, אז בהצלחה.

5 דרכים לסיים את היום עם אתר משלכם

אם אתם צלמים בוודאי כבר צילמתם כמה תמונות יפות בחייכם, למה שלא תציגו אותן בצורה היפה והטובה ביותר? בעבר, בתקופת הפילם, היה הצלם בוחר את תמונותיו הטובות ביותר, מדפיס אותן בהדפסה איכותית ומאגד אותם לכדי "תיק העבודות". תיק העבודות הוא אולי הדבר החשוב ביותר שצלם צריך בכדי להתקדם בעולם הצילום. כיום, הדפסת תמונות כמעט ופסה מן העולם, לפחות במימדים הקולוסאלים של המאה ה20. היום אנחנו מפרסמים ושומרים את התמונות האהובות עלינו ברשתות החברתיות השונות. אנחנו ממליצים לכל צלם לנהל דף צלם משלו בלפחות שתי רשתות חברתיות, אך מעבר לכך חשוב שתחזיקו אתר נוסף, כזה שאולי לא יחשף באופן פאסיבי לאנשים כמו שקורה בפייסבוק, אלא כזה שתוכלו לשתף עם מי שתרצו. זה יהיה כרטיס הביקור המצולם. האתר הוא תיק העבודות המודרני וכיום ישנם כלים רבים ברחבי האינטרנט שמציעים דרכים קלות בטירוף ליצירת אתרים מעוצבים שיתאימו בדיוק לתמונות ולסגנון היחודי שלכם. בחרנו 5 אתרים מהמובילים בתחום בניית האתרים וערכנו סקירה והשוואה להנאתכם ולהעשרתכם.אם תקחו את זה ברצינות, יכול להיות שעוד היום יהיה לכם אתר משלכם. [toc] לחצו על התמונה למעבר לאתר WIX מחיר למשתמש- חינם, $4.08, $9.25, $12.42, $16.17, $24.90 אז מה היה לנו שם? - יותר מ500 עיצובים שונים ביותר מ70 קטגוריות שונות - העיצובים ידודיתיים למובייל - ממשק עריכה נפרד למובייל להתאמה מירבית - עריכה נוחה בשיטת גרור והנח - אחסון אתרים בחינם - עיצוב גופנים מורחב - עיצוב תמונות מתקדם - ממשוק נוח עם הרשתות החברתיות - תמיכה טכנית 247 - אפשרות לשימוש בדומיין פרטי - חנות האפליקציות מגוונת ובעלת כלים חזרים לשיפור האתר למה כן? - שליטה כמעט מלאה בעיצוב הכולל של האתר, מאפשר התאמה אישית מירבית. - תוצאות נהדרות בממשק למובייל בשל עורך מותאם. - עיצוב רספונסיבי ובHTML5 - עריכה בעזרת גרירה והנחה שמאפשרת לראות במיידי את שינויי העיצוב - התחדשות מתמדת של עיצובים וכלים. למה לא? - אין באמת חווית משתמש ישר לאחר ההרשמה וויקס ישאלו אתכם לאיזה קטגוריה שייך האתר שאתם מתכננים לבנות. זאת בכדי להקל עליכם את החיפוש מבין כל מאות העיצובים השונים. כאשר נכנסים למצב העריכה ניתן ממש לשנות ולערוך מהבסיס את העיצוב ולהפוך אותו לשלכם. סך הכל מדובר בחברה וותיקה בתחום שצברה ידע רב בנושא. הממשק הנגיש מאפשר כניסה מהירה לעיניינים וניתן לייצר אתר יפה במהירות רבה. המשתמש בWIX גם אינו מוגבל בכמות האתרים שהוא מעוניין לבנות. לחצו על התמונה למעבר לאתר Squarespace מחיר למשתמש: חינם, $70.00, $26.00, $18.00, $8.00, $5.00 דולר לחודש בהתאם לתוכנית שנבחרה אז מה היה לנו שם? - עיצובים חדישים ובעלי עיצוב נקי ופשוט הנבנים על ידי הצוות שלהם - שימוש בכמה עיצובים באתר אחד - אפשרויות עריכה מגוונות לשינוי צבעים ,גופנים ואפשרויות פעולה של האתר - התאמה אוטומאטית של האתרים לשימוש במובייל - ניתן להשתמש בדומיין קיים - אפשרות לעריכת תמונות למה כן? - כמות יוצאת דופן של אפשרויות בחירה וניהול האתר (חיפשנו מילה בעברית לfeatures ונכשלנו) - עיצובים יפים וחדישים. בעלי קו נקי ומדויק שמשאיר מקום רב לתמונות למה לא? -זה לא בדיוק למה לא אלא יותר כמו דגש. העיצובים הפשוטים מבליטים כאמור את התמונות באתר. אבל גם מסתמך עליהם. תצטרכו למלא את האתר בצילומים איכותים בלבד. חווית המשתמש- סקוורספייס מציגה חווית משתמש נעימה ואינטואטיבית. כשתתחילו את העבודה על האתר תשאלו לאיזו מטרה האתר נועד, קצת פחות ישיר מהשיטה של וויקס והמילה צילום תופיע בשלב הבא. העורך עצמו פשוט להבנה ומציג את תוצאות העיצוב באופן מיידי. גם פה העריכה בשיטת הגרירה וההנחה עובדת מצוין. לא צריך נסיון קודם בבנית אתרים בכדי להפיק אתר יפה ובמהירות דרך סקוורספייס. לחצו על התמונה למעבר לאתר Weebly מחיר למשתמש: חינם, $5.00, $8.00, $18.00, $26.00, $70.00 (לחודש) אז מה היה לנו שם? -עורך אתרים עצמתי -כ100 עיצובים שונים - התאמת האתר לעבודה באייפון ואנדרואיד - גלריות של תמונות באיכות גבוהה - שילוב נוח עם רשתות חברתיות - אפשרות לחיפוש מלא באתר - אירוח בענן - אפשרות לשימוש בדומיין פרטי - אפשרות מובנית לניתוח נתוני פעילות האתר למה כן? - עריכה קלה ואינטואטיבית בעזרת שיטת הגרירה וההנחה - ניתן ליצר תתי דומיין בשרת של וויבלי ולשמור כמה אופציות של שמות אטרקטיבים לאתר שלכם. למה לא? - בחשבון החינמי ישנה הגבלה ל5 אתרים שונים. יכול להיות מעצבן אם במקרה אתם מנסים ליצר לכם כמה אתרים בנושאי צילום שונים. חווית המשתמש וויבלי מקלה על המלאכה ומייד על ההתחלה תשאל למטרת האתר (בלוג,חנות או פורטפוליו). לאחר מכן צריך לבחור ערכת נושא וטבלת צבעים. מייד לאחר מכן עוברים ישר אל דף העריכה. סגנון העריכה דומה לשאר האתרים והוא פשוט מאוד. בנוסף גם צצים טיפים על המסך במהלך העבודה. יש לציין שהעיצוב הרבה פחות גמיש מהאפשרויות הקודמות ובסופו של דבר חייבים לישר קו עם סגנון העיצוב שלהם. לחצו על התמונה למעבר לאתר Virb מחיר למשתמש: $10.00 אז מה היה לנו שם? - מבחר גדול של סוגי אתרים וסגנונות עיצוב - אפשרות לעריכה בHTML למשתמשים המתקדמים יותר - ניתן להשתמש בדומיין פרטי - עיצוב מותאם למובייל - שרת אחסון ללא הגבלת נפח - ממשוק נוח עם רשתות חברתיות - גלריות תצוגה בסגנונות שונים למה כן? - תמחור פשוט ואחיד - 10 דולר עם גישה לכל האפשרויות. - אפשר להשתמש בתתי דומיין של VIRB - גיוון רב בין סגנונות העיצוב השונים למה לא? - שיטת העריכה בגרירה והנחה לא קיימת חווית המשתמש חווית השימוש מתחילה בהרשמה כללית ובה תדרשו לספק את כל פרטי האתר העתידי שלכם. לאחר ההרשמה אפשר לבחור את ערכת הנושא ויש אפשרות לסיור מודרך. הבעיה שבולטת בשימוש ב- Virb היא שיש פער לא מוסבר בין העיצוב בדף העריכה לבין איך שהאתר נראה בפועל. דבר שיכול להיות די מאכזב לאחר עבודה מדוקדקת. לחצו על התמונה למעבר לאתר Jimdo מחיר למשתמש: חינם, $7.50, $20.00 אז מה היה לנו שם? - סגנונות עיצוב עדכניים ומודרנים. - ניתן להשתמש בדומיין פרטי - ערכות נושא ניתנות להתאמה אישית - רספונסיבי במובייל - מתאים לHTML5 - עורך בשיטת גרור והנח - שימוש אינטגרטיבי במפות של גוגל - ניתן לערוך את הקוד למה כן? -הקמה ועריכה פשוטה למדי -ממשק נוח במיוחד -מאפשר להשיק אתר חדש תוך דקות ספורות למה לא? - התוכנית החינמית די מוגבלת חווית משתמש ההתמחות של ג'ימדו היא המהירות שבה ניתן להשיק אתר דרכם. כל שנדרש הוא תהליך הרשמה קצר ועריכה בסיסית ביותר בכדי שאתר כבר יהיה באויר. הכל מאוד אינטואטיבי ונוח ואפשר לגשת לעבודה ללא שום ידע מקדים. סך הכל מדובר בכלי נהדר להשקה מהירה של אתרים בסיסיים אךהתוכנית החינמית המוגבלת בהחלט מבאסת. לסכום, ממש לא מסובך לבנות אתר

ירושלים בתמונות מלפני 170 שנים

היום מצוין ברחבי המדינה, יום ירושלים. גם אנחנו בגליץ לא נותרנו אדישים וחיפשנו כמובן את ההקשר הצילומי. אין באמת דרך טובה יותר מאשר להסביר את המהפכה שעברה על העיר הזאת מאשר מצילומים. ארץ ישראל היתה יעד מבוקש לתיירים הראשונים של המאה ה-19. הסיפורים על "ארץ הקודש" הקסימו את מוחותיהם של המאמינים ברחבי העולם כולו והצלמים הראשונים מיהרו לצלם ולהראות לעולם את פניה האמיתיות של הארץ. [toc] הצילומים הראשונים ירושלים כאמור היתה מוקד עלייה לרגל במשך אלפי שנים. הצליינים נטו לפאר ולהאדיר את דמותה של ירושליים. בלב המאמינים  דמותה של ירושליים הפכה כמעט מיסטית השופעת מכל טוב ( זבת חלב ודבש...). כמו מארק טווין שהטיב לתאר את אכזבתו ממראה הארץ בספרו "מסע התענוגות בארץ הקודש", כך גם וודאי התאכזבו הצלמים לגלות שבמקום ההוד והפאר  שהכירו מהסיפורים על העיר הנשגבת בכנסיות הם גילו ארץ שוממה וזנוחה. כיום לשמחתנו, נותרו הצילומים כמסמך תיעודי מרתק המאפשר לנו בקלות לראות את המהפך הגדול שעבר על העיר ברבות השנים. יוסף והדגרוטיפ ב-1844 הדהד ברחבי העיר העתיקה של ירושלים ה"קליק" הראשון. ממצלמתו של הצלם הצרפתי, יוסף-פיליברט גירו דה פרנגיי. יוסף למד על השימוש בדגרוטיפ, שהיא המצלמה הראשונה, יכול להיות שאפילו מלואיס דגר בעצמו. גירו דה פרנגיי התעניין מאוד בארכיטקטורה המזרח תיכונית ובין השנים1841-1844 נסע ברחבי מזרח מדינות הים התיכון וצילם כ900 צילומים של נוף ארכיטקטורה ופורטרטים. אופי הצילומים בצילומים אלו היה שונה בהרבה מהיום וזאת בשל החשיפות הארוכות אליהן נדרשו הצלמים הראשונים. לכן לרוב צילמו אותם צלמים נושאים קבועים כמו בצילום נופים,צילום ארכיטקטורה וצילום פורטרטים סטטים ( שבהם היה על המצולמים להשאר יציבים ככל שיוכלו, גם בעזרת חצובות מיוחדות להחזקת ראש המצולם).זאת אחת הסיבות שבצילומים הראשונים העיר נראית שוממת. הצילומים של ירושלים נחשפו רק ב-1920 לאחר מותו של יוסף בתיבה סגורה באחד מנכסיו והובאו לידיעת הציבור רק כ 80 שנה לאחר מכן. מגדל דויד- מבט מכיוון בריכת הסולטן כיפת הסלע - מבט מחוץ לחומות העיר העתיקה לכיוון דחום מערב נחל קידרון לכיוון דרום מזרח הר הבית - מבט על מסגד אל אקצה לצפון מזרח הר הבית - מבט על מסגד אל אקצה לצפון מזרח רוצים  לדעת לצלם תמונות טובות יותר? מוזמנים להצטרף לאחד מהקורסים המדהימים שלנו בגליץ בית הספר לצילום, ולשדרג את הצילומים שלכם - 0774090280 או ללחוץ כאן - קורס צילום .vc_custom_1433248760740{padding-right:10px !important;padding-bottom:20px !important;padding-left:10px !important;}.vc_custom_1433248782673{padding-top:10px !important;padding-bottom:10px !important;background-color:#d8d8d8 !important;} להרשמה ופרטים נוספים, צרו איתנו קשר בטלפון 0774090280 או צרו קשר דרך הטופס למטה, ואנו נחזור אליכם בהקדם. שם * טלפון מייל * שליחה אנחנו צוות המדריכים של גליץ בית הספר לצילום ואנו מאמינים בהפצת הידע בצילום ובכך שכל אחד יכול ללמוד את סודות התמונה הטובה. אתם מוזמנים לעזור ולשתף עם חברים ואנחנו מאמינים שנפגוש אתכם אישית באחד הקורסים שלנו. כל הזכויות על הטקסט והתמונות שמורות לגליץ, בית ספר לצילום. אין לעשות כל שימוש כל שימוש ללא אישור מראש ובכתב. תודה.

בוחן פתע #1 כמה חד אתה?

מדי שבוע נציג בפניכם חידון שונה בנושא צילום. השבוע נבדוק את היכולת שלכם להבחין בין ציור ריאליסטי לצילום ציורי. מקווים שזה ידליק אצלכם את נורת ההשראה וכמובן אל תתביישו לשתף את התוצאה שלכם.

תלמידים ובוגרים מספרים

בשבוע שעבר שהכרזנו על ההגרלה שבסופה יזכו 5 בוגרים ב2000!! שח למימוש בקורסים השונים שלנו, לא תיארנו לעצמנו באיזה שטף מדהים של תגובות מפרגנות נפגש. ההגרלה היא בין הבוגרים שלנו ששיתפו וכתבו בתגובה על חוויה או זכרון מיוחד מאחד הקורסים של בית הספר. אנחנו לא מפסיקים להתמוגג מכמות התגובות ומהדברים החמים שכתבתם. כל כך התלהבנו שאספנו את התגובות שאהבנו ביותר והבאנו אותם במאמר של היום. עדי וויצמן אלקלעי טוב לכל הצעירים פה... :) עשיתי את קורס יסודות בנובמבר 2008 :) ב2009 עשיתי את קורס המתקדמים. אחר כך הפתח קורס מתקדמים ב' שמאוד רציתי לעשות אבל המפגש הראשון היה בדיוק בערב החתונה שלי (לפני 6 שנים ויום ;) ). בפעם הבאה שרציתי להירשם למתקדמים ב' הקורס נפתח באותו השבוע שהייתי אמורה ללדת, אז כבר ויתרתי בזמנו על הרעיון כי הרגשתי שלא מסתדר. אולי דווקא עכשיו זה הזמן :) ירדן לפידות למדתי קורס יסודות הצילום, לפני קצת פחות משנה. השבוע קניתי את המצלמה הראשונה שלי (עד עכשיו השאלתי מגיסתי). אין סוף לחוויות, אבל הנה כמה על קצה המזלג : 1. יום צילומים בספארי, בשיא החום- לא הפסקנו להזיע, אבל התוצר הסופי פשוט היה שווה את זה. הא וגם זכינו לראות נשר אוכל חולדה בלייב (לא נעים). 2. בעקבות הקורס התחברתי עם המרצה דורון לצטר וזכיתי להשתתף בפרויקט סופר מעניין שלו. 3. סוג של סגירת/ פתיחת מעגל ?;) כשקניתי את המצלמה השבוע פגשתי את עופר המרצה המדהים- הוא הציע שארשם לקורס מתקדמים אבל בתור סטודנטית שהרגע קנתה מצלמה זה לא פשוט להוציא סכום כזה. אז אשמח לצבור עוד חוויות ולזכות!!! דניאל לוסטיג אמא ואני למדנו כל אחת יסודות בנפרד ואז החלטנו להירשם לקורס תרבויות של עודד יחד. זה היה כבר לפני 4 שנים.. מאז אמא עשתה לפלנד אקסטרים ויחד המשכנו את קורס תרבויות עם עודד המדהים בגיאורגיה המדהימה.. אחד הטיולים המלמדים, המעשירים והמרתקים ביותר! בזכות עודד הגענו למקומות ופגשנו אנשים שלעולם לא היינו מגיעים אליהם, לראות כיצד הוא יוצר חיבור עם מצולם לפני הצילום ובמהלכו מעוררים השראה! תודה עודד! Sagit Lustig Oded Wagenstein אריאל לייבוביץ' חבורת המופלאים של גליץ אשר שינו את חיי , זה התחיל בשנת 2011 בקורס בסיסי אשר הצית בי את הניצוץ לעולם הצילום , המשיך בשני קונגרסים באילת שהיו חוויה שלא אשכח וקורס צילום מתקדם ב-2015 שהיה ממש עונג אחד רצוף בין לבין גם כמה הרצאות מאד מעניינות שיש רק בגליץ , אני מודה לכם מקרב לב על העונג שהסבתם לי עד כה , ישר כוח !! הילה עובד-בנאי עשיתי קורס יסודות באוקטובר 2015. היה מדהים! נוצרו המון חברויות וקורס מגובש. אחת החוויות המדהימות הייתה ביציאת שטח לספארי עם עופר ונדב האלופים - פשוט לא רצינו לעזוב את הספארי מרוב תרגול, ובצילומי הלילה עם נמרוד ומאיה המקסימים שבה הרגשתי קוסמת עם מצלמה. ורוניקה טרמבובלר אני למדתי בקורס מתקדמים בחודש אוקטובר... היתה חוויה שאין שניה לה למדתי המון וביזכות הידע שקיבלתי יצרתי לעצמי תיק עבודות עשיר והתקבלתי ללימודי אדריכלות! אשמח להמשיך לפרו/אופנה 😍 תודה לדור הרכז האלוף ! טלי בקון למדתי בגליץ בקורס יסודות הצילום, הקורס המתקדם וקורס פוטושופ ונהניתי מכל רגע! בזכות הקורסים האלה אני עושה היום את מה שאני הכי אוהבת וקמה עם חיוך בכל בוקר. קשה לבחור חוויה אחת מהקורסים כי יש המון חוויות בלתי נשכחות. אני חושבת שאחד הדברים שאני לעולם לא אשכח זה שאת קורס פוטושופ עשיתי בזמן המלחמה, אזעקה התחילה באמצע השיעור ולרגע באמת שקלנו לא לצאת מהכיתה כי השיעור היה מעניין מדי :) ובנימה אופטימית זו- התגעגעתי ובא לי לחזור לעוד קורס! מבטיחה לפרגן בקאפקייקס לשיעורים ;) היללי שלי זה היה לפני 8 שנים! קורס יסדות הצילום אם אני זוכרת נכון! אני ואחותי Liron Fogel-Raviv נרשמנו יחד לקורס וזאת היתה אחלה חויה!! זה היה כ״כ מזמן שהבית ספר עוד היה קטנצ'יק ורועי העביר את השיעורים העיוניים והסיורים בגן חיות בנחלת בנימין ביפו העתיקה וכו.. נהננו מכל רגע! מאז אני חיה בארה״ב אבל אולי כשאחזור בקרוב ארשם לקורס נוסף! אחלה סגירת מעגל!😉 לירון מיזרחי לפני משהו כמו 5 שנים התחלתי קורס יסודות שרשם אותי אליו בעלי כמתנת יומולדת פלוס מצלמה מקצועית חדשה- הגשים לי עוד חלום! לצערי אחרי 4 מפגשים גילו אצלי את המחלה ולכן נאלצתי לעזוב את הקורס.. מאז תודה לאל זה מאחוריי, הספקתי ללדת עוד שתי בנות, והיום אני אמא לשלוש שממשיכה לעקוב אחריכם לחלום ולרצות לבוא ללמוד אצלכם.. אולי זו תהיה ההזדמנות שאני כל כך מחכה לה.. אושרי רק אושרי שיתפתי! ואווו פעילות שווה! כבר כמה שנים שאני מתכננת ללמוד ולהעשיר את עצמי בתחום... כל הזמן הרגשתי וידעתי שיש מלא אופציות למצלמה שלי והתבאסתי שאני לא מצליחה ליישם אותן בגלל חוסר ידע. אז השנה לקחת את עצמי בידיים והחלטתי לממש את החלום ונרשמתי מראש לקורס חצי שנתי כך שאת קורס יסודות אני מסיימת עכשיו ואוטוטו מתחילה את קורס מתקדמים. החוויות הגדולות שלי מהקורס הן השיעורים המעשיים- יציאות השטח, שבהם אני נתקלתי בכל המכשולים שתמיד היו לי אבל הפעם בגלל הסברים והדרכה אני מצליחה להוציא תמונה טובה. בזכות שיעורים אלו סוף סוף למדתי את מה שרציתי כל השנים שזה בעצם נפלאות המצלמה ומה שיש ביכולת להוציא למרות הכל (מריחות, הקפאות, התמודדות עם יותר מידי או פחות אור וכו'...). למדתי טכניקות שלא ידעתי שקיימות (כמו להעלים גדר) ועוד רבות אחרות שחשבתי שהן נעשות בתוכנה גרפית ולא ע"י הצלם והמצלמה. מבחינתי לסיים שיעור עם ואווו גדול בלב זה אומר הרבה! שבוע טוב :) אושרי שובל ריקי שאול זוהר בעלי צלם חובב מתקדם כבר המון שנים, ונורא רציתי ללמוד לצלם גם. בהמלצתו נרשמתי לקורס יסודות הצילום ברמת גן, ואת הקורס סיימתי לפני כשבועיים ואני כבר מתגעגעת. אין לי מילים לתאר כמה נהנתי מהקורס, מהמדריכים המקסימים וכמה כייף לי לצאת לצלם עכשיו עם בעלי :) אלה עמית קורס יסודות יולי האחרון 😊 סיימתי את הקורס שנייה לפני טיול של 3 חודשים באוסטרליה וזה הוסיף המון לחוויה המדהימה הזאת! לא האמנתי שיצאו לי תמונות כל כך טובות, וכמובן שבמשך כל הטיול הייתי דבוקה למצלמה ולהוטה לצלם הכל ולנסות דברים שלמדתי בגליץ 😆 זה פשוט מקום מדהים עם אווירה נדירה ואנשים איכותיים. מומלץ ביותר! כרגע אני מחכה לרגע שאוכל להרשות לעצמי לעשות קורס נוסף - מתקדמים/פוטושופ (או גם וגם!) ✌ לירן אלבז עשיתי קורס יסודות בינואר השנה והיה פשוט מדהים ! מאותו רגע אני מסתכל על תמונות וצילום אחרת לגמרי זה פשוט אומנות ! הקורס לימד אותי הרבה מאוד דברים שלא ידעתי ובדרך הטובה המקצועית והכיפית ביותר שיכולה

שבעה טיפים לצילום נוף

השתתף בהכנת הכתבה יוסי בייטלמן צילום נוף הוא תחום פופלארי ביותר בקרב צלמים. אנחנו לא מכירים צלם אחד שמסוגל להתעלם מנוף פוטוגני כשמצלמה בידו. ההבדל שהופך כל צלם לצלם נוף הוא כמובן הרצינות שצלם הנוף מיחס לכל פריים ופריים. בעוד שצילומי נוף בחטף הם דבר של מה בכך, לצילום נוף מקצועי ידרשו לעיתים חודשים של הכנות. ב15.5 נפתח קורס צילום נוף, בהדרכתו של הצלם יוסי בייטלמן ובו ילמדו כל העקרונות לצילומי נוף מקצועיים. לרגל הפתיחה ביקשנו מיוסי כמה טיפים על קצה המזלג. [toc] צלמו הכל יכול להיות שאתם אוהבים לצלם נוף, אבל תשאפו לצלם הכל! מכל ז'אנר צילומי למדתי, למדתי על אור, למדתי על קומפוזיציה, למדתי להיות רגיש לכל חלק במסגרת היצירה, העלתי את הרמה הטכנית שלי ואת ההבנה הטכנית .זה די מדהים לגלות איך בסופו של דבר כל סגנונות הצילום נושקים זה לזה. כשזה עמוק. צלם:יוסי בייטלמן תתחילו לנתח תמונות ובכמויות תעברו ותסרקו מדי יום ומדי שבוע גלריות של צלמי נוף וצלמים שאת אוהבים, לא להסתפק ב"ואוו איזו תמונה יפה" חשוב להבין שכל תמונה כזאת נושאת בחובה את כל מה שאנחנו צריכים לדעת בכדי לצלם כזה פריים. נסו להבין למה היא טובה, למדו לנתח את התמונה ברמת קומפוזיציה, מה עובד בה, מה לא עובד, מבנה התמונה, כיצד התאורה משפיעה וכמובן באיזה פרמטרים הצלם צילם את התמונה. התשובות מונחות בפנים. צלם: יוסי בייטלמן לחשוב על כל מסגרת התמונה אנו חייבים להבין שהעין שלנו והמצלמה לא רואות אותו הדבר, העין שלנו נוטה להתמקדת במה שמרגש אותנו ואליו גם אנחנו מתייחסים. המצלמה, מצד שני, רואה הכול! מרכז הפריים חשוב כמו שולי הפריים, כל פרט חשוב, כל דבר יכול לשנות את היחסים בתמונה ואת ההרגשה שהצופה יקבל כך שאין משהו חשוב יותר או חשוב פחות. חשוב להבין שאין דבר כזה "זה כמעט לא מפריע" או שמשהו מפריע או שהוא לא, ( שחור ולבן). קומפוזיציה נשלטת יותר מהכל ע"י הצלם בהתאם לסצינה.צלם"יוסי בייטלמן לצאת החוצה בשעות נכונות כל צלם טוב יודע מתי לצאת לצלם ומתי לא. באיזה שעות תאורה רכה, נעימה, ניגודית, אווירתית וכו׳. צלמים נוף מכירים היטב מתי יש מצב לשקיעה טובה ומתי תהיה סופה שתספק אווירה מטורפת. לצאת בשעת הקסם או בשעה הכחולה, להחליט מראש אם אנחנו רוצים לצלם בזריחה או בשקיעה ולהערך בהתאם. בהקשר הזה, כמה מילים על שעת הקסם הידועה: שעת הקסם הוא הכינוי לשעות הסמוכות לזמני הזריחה והשקיעה. כאשר השמש ממוקמת נמוך כל כך, נוצרת תאורה מיוחדת. התאורה של שעת הקסם פחות ניגודית ובעלת צבעים חמימים. בכדי לנצל את זמן התאורה הקצר ביעילות , נדרש מהצלם להתכונן מראש . להגיע מוקדם אל הנקודה שממנה בחרתם לצלם, למקם את המצלמה על החצובה ולכוון את הפריים. במשך שעת הקסם ,התאורה תשתנה מהר מאוד ובאופן דרמטי, לכן כדאי להמתין ולראות את הפריים שבחרתם בדרך כל שלביה. יד אחת חצובה וביד אחת מטריה. צלם:יוסי בייטלמן לצלם את אותו נוף שוב ושוב אני לא מפרסם תמונות שלא ״הצליחו לי״ ובשביל זריחה או שקיעה טובה אני מגיע ללוקיישן מספר פעמים, כשאני מכיר את המקום אני יודע למה לצפות וכך אני חוסך זמן יקר בסידור הקומפוזיציה או בעבודה טכנית. המקום לעולם לא יראה אותו הדבר, הוא תמיד ישתנה, האווירה, התאורה, החשיפה וזה אלמנט ההפתעה האדיר. צלמו עמוק בצילומי נוף, עומק השדה העמוק הוא המלך! אנו נרצה לראות פרטים מהפיקסל הראשון בחזית ועד לאחרון שברקע. בשל העובדה שברוב המקרים נשתמש בעדשה רחבה ונעמוד רחוק מהנושא, עומק השדה העמוק כמעט מובטח. בכל זאת כדאי להקפיד על צילום בצמצם סגור יחסית ( אך לא כדאי לסגור מעבר לf/16). פרטים מהפיקסל הראשון ועד האחרון. צלם:יוסי בייטלמן השתמשו בחצובה צילום בצמצמים סגורים בזמן שהתאורה חלשה יחסית ( כמו בשעות הקסם) מוליד זמני חשיפה ארוכים. השימוש בחצובה יאפשר לצלם בכל מהירות שתדרש מבלי להעלות את הרגישות, ובך לפגוע באיכות התמונה הסופית (הוספת רעש לתמונה). סיבה נוספת לשימוש בחצובה היא שקל יותר לדייק בקימפוז התמונה כאשר המצלמה מונחת ולנו נשרא רק לכוון בדיוק את הפריים. חשוב מאוד לבחור חצובה שמתאימה לנו מבחינת משקל, יציבות וחומר כגון אלומיניום/סיבי פחם. התייעצו איתנו לפני שמחליטים איזה חצובה לרכוש ולא תצטערו על כך בהמשך :) רוצים לדעת איך לצלם נוף? מוזמנים להצטרף לקורס צילום נוף או לאחד מהקורסים המדהימים שלנו בגליץ בית הספר לצילום, ולשדרג את הצילומים שלכם - 0774090280 או ללחוץ כאן - קורס צילום .vc_custom_1433248760740{padding-right:10px !important;padding-bottom:20px !important;padding-left:10px !important;}.vc_custom_1433248782673{padding-top:10px !important;padding-bottom:10px !important;background-color:#d8d8d8 !important;} להרשמה ופרטים נוספים, צרו איתנו קשר בטלפון 0774090280 או צרו קשר דרך הטופס למטה, ואנו נחזור אליכם בהקדם. שם * טלפון מייל * שליחה אנחנו צוות המדריכים של גליץ בית הספר לצילום ואנו מאמינים בהפצת הידע בצילום ובכך שכל אחד יכול ללמוד את סודות התמונה הטובה. אתם מוזמנים לעזור ולשתף עם חברים ואנחנו מאמינים שנפגוש אתכם אישית באחד הקורסים שלנו. כל הזכויות על הטקסט והתמונות שמורות לגליץ, בית ספר לצילום. אין לעשות כל שימוש כל שימוש ללא אישור מראש ובכתב. תודה.

מאמר אורח: מצלמת "לייקה" שהצילה אלפי יהודים מציפורני הנאצים

 מאת זאב גלילי  ,פורסם בטור המקוון של זאב גלילי אחת המהפכות הגדולות בתולדות התקשורת המודפסת התחוללה בשנת 1936 עם הופעת הירחון המצולם LIFE. זו הייתה הפעם הראשונה שעיתון נבנה לא סביב כותבים ועורכים אלא סביב צלמים ועורכי צילומים.הירחון הביא לביתו של כל אזרח, בכל חלקי תבל, את העולם כפי שהוא נראה מבעד לעדשת המצלמה. מחדרו של נשיא ארצות הברית ועד שלגי הקילמנג'ארו. מן הפלישה לאירופה ועד תמונת הדגל המפורסמת מאיבו ג'ימה. 36 שנים הופיע הירחון, עד לסגירתו בשנת 1972. בעידן הטלוויזיה כבר לא היה צורך בכתב עת מצולם. [toc] המכשיר שאיפשר את מהפכת " לייף" הייתה מצלמת " לייקה" מתוצרת חברת ליץ ( Leitz ) שבגרמניה. עד אז היו מצלמים בתיבה גדולה שעמדה על חצובה. הצלם כיסה את ראשו בכיסוי בד שחור, כיוון את העדשה מתוך התא החשוך שבתוכה ומצלם על לוח זכוכית שעליו חומר רגיש לאור. תהליך הפיתוח וההדפסה של תמונה כזו ארך שעות. המצולם צריך היה לחייך ולעמוד קפוא במקומו, אחרת התמונה הייתה מטושטשת. מצלמת לייקה הדגם הקלאסי מצלמת " לייקה" פותחה עוד באמצע שנות ה- 20 אך רק בראשית שנות השלושים היא שוכללה. היא הפכה למצלמת כיס. הצילומים נקלטו על סרט צילום ברוחב 35 מ" מ והשיגו איכות מעולה בכל תנאי תאורה כמעט. עד מהרה נפוצה המצלמה בכל העולם. במהלך השנים יוצרו כמיליון וחצי מצלמות " לייקה" . עד כאן סיפור מתולדות הצילום והתקשורת. אך לסיפור הזה יש אספקט יהודי. באחרונה נתגלה שהבעלים של מפעלי לינץ, ארנסט ליץ השני, הוא חסיד אומות העולם. הוא הציל את עובדיו היהודים מציפורני היטלר. אחת התמונות המפורסמות ביותר של "לייף" כיבוש איבו ג'ימה באוקיאנוס השקט רכבת החרות של "לייקה" ליץ החל ביוזמה מיד עם עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933. הוא סייע לעובדיו (וגם לרבים מקרוביהם וידידיהם) לברוח מגרמניה. לינץ ניצל את העובדה שלמפעלו יש סוכנויות בכל חלקי תבל ומינה יהודים לתפקידים (לרוב פיקטיביים) בנציגויות בצרפת, בריטניה, הונג קונג ובעיקר ארצות הברית.. עד מהרה הפכה יוזמתו של ליץ לתנועה המונית שחוקרים כינו אותה " רכבת החרות של לייקה" . חסיד אומות העולם ארנסט ליץ השני ליץ הגביר את מאמציו לאחר " ליל הבדולח" ב-1938. הפעם המאמץ היה בכיוון ארצות הברית, שם נתקבלו הבאים על ידי נציגיו האמיתיים של ליץ בסוכנויות. הבאים קיבלו דמי מחיה בגובה משכורת לשלושה חודשים ועוד חצי משכורת לשלושת החודשים שלאחר מכן. עד שסידרו להם עבודות של ממש בתעשיית הצילום האמריקנית.בשיטה זו ניתן היה להמשיך עד פרוץ המלחמה בספטמבר 1939. אך גם לאחריה המשיך ליץ לסייע ליהודים להימלט. היכולת המופלאה של ליץ לעשות זאת נבעה בין היתר מן המעמד שקנה לעצמו בעיני השלטונות הנאציים. הוא היה ספק של ציוד חשוב לצבא הגרמני. מפעליו גם היו מקור הכנסה של דולרים מארצות הברית, כל עוד זו לא הייתה מעורבת במלחמה. המבצע כולו נשמר בסוד ובאחד המקרים נתפס עובד בכיר של החברה ונעצר כחשוד. ליץ הצליח לשחרר אותו תמורת שוחד. בתו של ליץ, אלסי קוהן ליץ, נעצרה על ידי הגסטאפו לאחר שנתפסה בעת ניסיון לסייע לאישה יהודיה לעבור את הגבול לשוויצריה. היא עונתה קשות במהלך חקירתה אך לבסוף שוחררה. כך נחשפה הפרשה מסתבר שזמן מה לאחר המלחמה הוצע הסיפור למכירה ל"רידרס דייג'סט" , שתפוצתו אז הגיעה ל-12 מיליון. אך המשפחה איימה בתביעה ואסרה על פרסום הפרשה כל עוד הקשורים בה בחיים. רק אחרי שנפטר האחרון מבני משפחת ליץ מאותה תקופה הוסר האיפול. ב-1987 סופר הסיפור בקצרה וראה אור בכתבי עת מקצועיים העוסקים בצילום, אך לא עורר תשומת לב. עשר שנים לאחר מכן פורסמה הפרשה באלמנך " מי הוא מי בעולם הצילום היהודי" . הסיפור ראה אור בספר "רכבת החרות של ליקה" שחובר על ידי פראנק דאבה סמית, רב יליד קליפורניה החי בלונדון. The Leica Freedom Train,” by Frank Dabba Smith. .vc_custom_1433248760740{padding-right:10px !important;padding-bottom:20px !important;padding-left:10px !important;}.vc_custom_1433248782673{padding-top:10px !important;padding-bottom:10px !important;background-color:#d8d8d8 !important;} להרשמה ופרטים נוספים, צרו איתנו קשר בטלפון 0774090280 או צרו קשר דרך הטופס למטה, ואנו נחזור אליכם בהקדם. שם * טלפון מייל * שליחה כתב: זאב גלילי לחצו על הקישור בכדי לקרוא את המאמר המקורי בטור המקוון של זאב גלילי כל הזכויות על הטקסט והתמונות שמורות לגליץ, בית ספר לצילום. אין לעשות כל שימוש כל שימוש ללא אישור מראש ובכתב. תודה.

המדריך המלא לקולקציית ניק של גוגל

לאחרונה חברת גוגל רכשה את חברת התוספים Nik Collection ובמקום לשלם 150$/500$ היא מאפשרת את סט הכלים הענק הזה להורדה בחינם! את האתר הרשמי של החברה ניתן למצוא באתר. את הורדת סט הכלים ניתן לבצע באותו האתר על ידי לחיצה על כפתור הDownload הכחול בחלקו הימני העליון של החלון. התוספים הינם כלי מאוד חזק למגוון רחב מאוד של שינויים ועריכות שניתן לעשות לתמונות - ואם זה אפילו על מנת להוסיף מידה נוספת של חדות והורדת רעשים מעבר למה שניתן בלייטרום ובפוטושופ - ואפילו ככלי שמשתלב עם הפוטושופ כשכבה נוספת. חבילת התוספים מתלבשת כתוספים ללייטרום ולפוטושופ ולכן אין אפשרות לפתוח אותם כמקור עצמאי בלתי תלוי אצל אנשים ללא לייטרום או פוטושופ מותקנים. [toc] את הסיכום רשמתי מצפייה והתרשמות בקליפים שהכין אד גרגורי מהערוץ Photos In Color בyoutube - ערוץ מומלץ לטיפים והדרכות עריכה בלייטרום ופוטושופ בפני עצמו. הסיכום נועד לשימוש עצמי שלי בלבד בהתחלה ולאחר שראיתי שהוא הפך לכלי נוח ונגיש אז החלטתי לשתף אותו עם כל מי שיכול להפיק ממנו שימוש.. גילוי נאות - אני לא עובד ואין לי שום קשר עם גוגל (אלא אם הם יבקשו יפה), Nik collection או אפילו Photos In Color , במקצועי אני בכלל לא צלם מקצועי אלא פיזיותרפיסט שנהנה לצלם ולערוך תמונות… אז יתכנו ויהיו טעויות במסמך - עד שלא ישלמו לי על זה אז זה לא יהיה מושלם מהרגע הראשון (יש סיכוי שאני אוכל לעזור לכם יותר בנוגע לכאבי גב מאשר לשאלות מתקדמות מאוד בנוגע לצילום) אז אני מזמין את כולם להשתמש ולהנות מהסיכום שהכנתי פה, מי יתן ותערכו בעזרתו את השוט המנצח ואת הרגע הpriceless הבא :) פתיחת סרגל הכלים של Nik collection אם לא מוצאים את סרגל הכלים של ניק - בפוטושופ להכנס ל: File -> Automate -> Nick collection… היתרון של העבודה דרך פוטושופ לעומת לייטרום זה שנוצר Smart filter לתמונה ואפשר גם להוסיף Masks בשביל לשלוט יותר על החלק הערוך. עם לחיצה כפולה זה יפתח שוב את התוכנה שערכה אותו עם ההגדרות שנבחרו ואפשר יהיה לשנות את ההגדרות מחדש. בעיה שיש היא שבכל פעם שנלחץ על כפתור העין בשביל להראות או להסתיר את העריכה זה יעשה חשיבה מחדש והטעינה תהיה מאוד איטית - מה שאפשר לעשות הוא ללחוץ Alt+J בשביל להכפיל את התמונה , מהתמונה שנוצרה להוריד את העין מהעריכה - ואז ניתן לראות את ההבדלים בקלות ע"י לחיצה על העין של התמונה העליונה מהשתיים. איך משתמשים בLayers בצורה סלקטיבית בפוטושופ? הסבר בסיסי למי שחדש בפוטושופ: אחרי שערכנו תמונה וחזרנו לפוטושופ נראה את התמונה ולידה מקושר הLayer כשהיא לבנה. השטח הלבן הוא השטח שבו העריכה (הLayer) ישפיע על התמונה. אפשר ללחוץ על Ctrl+I (איי באנגלית) בשביל שהלבן יהפוך לשחור , לבחור את לחצן הצביעה בסרגל השמאלי בפוטושופ (הלחצן ה8 מלמעלה), להוריד את הHardness של המברשת ל0% ולצבוע על הLayer. בשביל להחליף את צבע המברשת בין שחור ולבן - ללחוץ על X. DFine 2 - הורדת רעשים לחצו על התמונה על מנת לראות את סרטון ההדרכה של אד גרגורי מהערוץ Photos In Color כשנכנסים לתוכנה התוכנה באופן אוטומטי מזהה איפה קיים רעש בתמונה, במידה ולא מופיע בסרגל הימני - automatic profile applied אז זה אומר בעצם שהפעולה האוטומטית לא צלחה ויש צורך ללחוץ ידנית על הכפתור Measure noise . זה מחפש ומוצא את הנקודות עם הרעשים בתמונה. אם לוחצים על הכפתור של Automate ומשנים אותו מאוטומטי לManual אפשר לסמן אזור , זה יבדוק את הרעשים באותו האזור ויכיל את השינוי על כל התמונה לפי הרעשים על החלק הזה ספציפי. בחלקה העליון של החלונית הימנית אפשר לשנות מהטאב של Measure לטאב של Reduce. הcontrast עובד לפי ההבדלים בין השחורים ללבנים.. הבעיה היא כאשר גורמים להורדה רצינית של הרעשים זה בעצם גורם להחלקה לא טבעית של התמונה. מה שנרצה לעשות זה לבחור רק אזורים ספציפים שלהם נעשה הורדת רעשים מאסיבית (כמו רקע התמונה) ולא נשפיע על אזורים אחרים (כמו הפרצוף של האובייקט שלנו - שלא לאבד את הנקבוביות ואת תווי הפנים העדינים) איך בוחרים את האזורים הספציפים שנעשה עליהם את הורדת הרעשים? 1. יוצרים Control points!!! מוודאים שבצד ימין תחת Method אנחנו בוחרים את האופציה Control points. מתחתיה יש שני כפתורים ששולטים על הקונטרול פויינטס - אחד עם פלוס ואחד עם מינוס. הכפתור של הפלוס יעצים את העריכה והכפתור של המינוס יפחית מהעריכה. איך רואים מה בחרנו עם הControl points? בחלק העליון של החלון תחת Modes נבחר ב Color noise mask / Contrast noise mask. הצבע האוטומטי הוא אפור. מה שנעצים בעריכה יופיע בהיר יותר ואזור שנפחית בו את ההשפעה של העריכה יופיע כהה יותר. כשרוצים לחזור לתמונה המקורית תחת Modes נבחר בRGB בחזרה. איך עובד הControl point? הנקודות עובדות בצורה חכמה , מרכז הנקודה מודד את הצבע שעליו הנקודה תשפיע , והעיגול הגדול שסביבה יראה את האזור שבו בעיקר היא תשפיע. לדוגמא - אם אני אניח את מרכז הנקודה על הצבע לבן אז השפעת העריכה (או ההסרה מהעריכה) תהיה רק על הצבעים הלבנים שבתחום העיגול. כל הצבעים האחרים לא יושפעו מהנקודה! מתי בעיקר נשתמש בזה? נעשה עריכה של הורדת רעשים לתמונה ואז ניצור Control point שנמקם על צבע העור של האובייקט המצולם עם Control point שלילי. מה שזה ייצור זה שכל התמונה תושפע מהורדת הרעשים חוץ מעור הגוף של האובייקט המצולם וככה לא נאבד את הקמטים הקטנים ואת הנקבוביות של הבחור!! איך נוח לצפות בהבדלים בעריכה? בחלק העליון של החלון תחת Views , ללחוץ על הלחצן עם שני הריבועים שאחד ליד השני - ונקבל את התמונה של הלפני והאחרי אחת ליד השנייה , ואז ללחוץ על התמונה בשביל זום של 100%. ככה נראה את אותו המקום בתמונה בשתי תמונות מקבילות - לפני ואחרי. 2. אופציה שנייה להחליט מה להשאיר מחוץ לעריכה היא יצירת Color ranges בצד ימין תחת Method אנחנו בוחרים את האופציה Color ranges. מה שזה עושה בעצם זה לבחור את האזורים להעצמה או הפחתת העריכה לפי הצבעים שלהם. איך בוחרים איזה צבע יהיה חלק מהעצמת או הפחתת העריכה? נלחץ על הכפתור עם הציור של הפפטה (ככה קוראים לזה?!?) ונלחץ על הגוון הרצוי לנו. תחתיו בColor noise / Contrast noise נוכל להעלות מ100% או להוריד ל0% במידה ונרצה להעצים או להפחית את העריכה. ואז בעצם בשביל להוריד את הבחור באובייקט מהעריכה מה שנעשה זה ללחוץ בפפטה (?!?) על גוון עור הגוף של האובייקט ובColor noise +Contrast noise מורידים ל0%. אם נרצה להעצים את זה עוד יותר אז נלחץ עם הפפטה

למדבר יצאנו

חג הפסח הוא זמן מצוין לצאת לצלם במדבר ולא רק בגלל הקשר המסורתי. ראשית, האביב נותן את אותותיו על הקרקע המדברית, לאחר החורף ניתן למצוא מים בקלות וסביבם צמחיה וחי לרוב. למי שרגיל שהמדבר מתחיל מעט לאחר צומת בית קמה, יצטרך להדרים עוד כ 50 ק"מ, לפני שיפגוש במדבר. בנוסף שעון הקיץ יקר הערך הוסיף לנו זמן רב לצילום באור יום ושעות הקסם הולכות ומתארכות. זה כמובן מאפשר פרקי זמן ארוכים לצילום באור הדמדומים המדברי. שנית, צילומי הלילה, כפי שמפורט במדריך לצילום כוכבים, מעניינים יותר בקיץ כי זאת העונה של שביל החלב. במאמר של היום נעסוק בצילומי אור יום ונעזור לכם הצלמים בשני אופנים: בחלק הראשון נפרט רשימת ציוד הכרחית לצילום באור המדברי ובחלק השני, גלריית תמונות של מדיריכי גליץ מאתרים שונים במדבר הארצישראלי [toc] ציוד הכרחי לצילום מדברי 1.ביגוד - התלבשו כמוכנים לקרב, מכנסיים ארוכים וקלים שיאפשרו לכם לכרוע ולקבל את הזוויות שרציתם, אפילו על קרקע משוננת וקוצנית, נעלו נעליים חזקות וגבוהות ואל תשכחו את כיסוי הראש . 2. בד שחור אטום - בדומה לצלמים בתקופות הפילם המוקדמות, שהיו צריכים לכסות את עצמם ואת מסך הצפייה בכדי לראות את התמונה בבהירות, כך גם בשמש הקופחת של המדבר יהיה ניתן לראות את הנתונים לאשורם על גבי המסך. 3. עדשת מאקרו - המדבר הוא ממלכת היצורים הקטנים ואפשרויות הצילום רבות. 4.עדשה טלסקופית - במדבר יש טבע מגוון, החל מחרקים,פרחים ועד יונקים ועופות דורסים. העדשה הצרה תאפשר צילום של אובייקטים רחוקים וגם צילומי נוף בצורה קצת אחרת. 5. עדשה רחבה- אם זאת היא פאנורמה רחבה שאותה תרצה לצלם, או לשם צילום כוכבים בלילה. עדשה רחבה היא הבסיסית ביותר לסוג כזה של צילומים. 6. חצובה - צילומי לילה במדבר הם עולם סוריאליסטי שלם. בלי חצובה הסיפור כולו מתפספס. 7.פנס - בהמשך לנושא צילומי הלילה, יכול לשמש לציורים באור אך גם הכרחי לפעמים לצורך פיקוס בסביבת הלילה המדברית האפלה. 8.סוללות להחלפה טעונות- לא תמצאו בקלות שקע להטענה בלב מדבר. צאו לדרך עם סוללה נוספת אחת לפחות. 9.מברשת קטנה - (כמו של הגילוח במערב הפרוע) לניקוי האבק הרב מעל לציוד. 10.חטיפים - עדיף להתמקד בחטיפים אנרגיה, אבל גם תרמוס עם משקה חם יכול להתאים בין חשיפה לחשיפה באמצע הלילה. 11.לצילום מודל במדבר - מחזירי אור ומסנני אור לשימוש באור השמש הישיר וגם בדים צבעוניים או כל אביזר בעל צבע עז שיבלוט על קרע המדבר החדגוני. 12. דוחה יתושים - תקופת ההתחממות והמים שנותרו בנחלי המדבר מהווים קרקע פוריה להתפתחות יתושים. דבר די מדהים ובלתי צפוי בלב המדבר. דוחה היתושים יכול בהחלט להפוך את החוויה על פיה ולמנוע סיוט מגרד. 12. אפליקציות - שתיים חשובות לצילום במדבר, תחזית מזג אוויר מפורטת, אנו ממליצים על ישומון מזג האוויר של יאהו. הוא יודע לפרט בדיוק את שינוי מזג האוויר לפי שעות ובנוסף מראה אחוזי לחות, רוחות וזמני שקיעה וזריחה של השמש והירח. ישומון נוסף מסוג מפת השמיים. כזה שיכול להכווין אתכם לכיוון כוכב הצפון ושביל החלב בצילומי לילה. לוקיישנים בתמונות בכדי להשלים את התמונה, רצינו גם להכווין אתכם אל האתרים במדבר הישראלי, שבהם אנחנו אוהבים לצלם. ואין דרך טובה יותר להכיר לכם את הזוויות הללו מאשר דרך התמונות שלנו. דאגנו לפרט באיזה אתר צולמה כל תמונה, מה שנשאר לכם לעשות הוא להצטייד לפי הרשימה מלמעלה, להכניס את היעד ב-WAZE ולצאת לדרך. צילום נוף בעדשה טלסקופית משטיח ומייצר תבניות גיאומטריות. מורדות נחל צין במבט מקבר בן גוריון.צלם:שי כהן נוף מדברי רחב ידיים במרסבה. צלם: רודי אלמוג האור המדברי הקשה מדגיש את הגאומטריה במרסבה. צלם: רודי אלמוג הוספת צבעים עזים בולטת במיוחד על רקע חדגוני.עין זוהר בים המלח. צלם: רודי אלמוג היעלים נפוצים בסביבת מצפה רמון כמעט כמו חתולי רחוב ברמת גן. צלם :נמרוד סונדרס כשהשמיים לבנים אפשר להיות יצירתי בחשיפה. רוחצים בחוף קליה שבים המלח. צלם: נמרוד סונדרס הן מרגישות בבית גם מול המצלמה. יעל רגועה במכתש רמון. צלם: עפר גדנקן מים בלב מדבר בנחל זוהר. צלם יובל פדר ים פלטה הוא לא רק צורת התבטאות בים המלח. החוף הדרומי בים המלח במבט צפונה.צלם: יובל פדר נחל זוהר בעדשה רחבה יותר.צלם יובל פדר שימוש במסנן מקטב תדגיש את הפער הצבעוני בין הקרקע לשמיים . תצורת הלשון בנחל פרצים.צלם: יובל פדר נוף דרמטי במישור עמיעז.צלם:יובל פדר בשקיעה מעל הרכס מתגלות הזדמנויות נהדרות לצילום צלליות. מבט למדבר יהודה מצפון ים המלח. צלם: יובל פדר   וולגאריות לשמה.יעלים על רקע מרוסס במכתש רמון. צלם:עפר גדנקן עדשת עין הדג עושה חסד עם המונומנט המדברי הזה. עמודי שלמה,פארק תמנע.צלם:ניר גייגר התמקדות בפרטים יכולה לייצר תמונות חסרות מקום וזמן. תצורות סלע בפארק תמנע. צלם: ניר גייגר עדשה טלסקופית תעזור לכם להתמקד בנוף האינסופי של המדבר. שיירת גמלים על מצוק מכתש רמון. צלם:נמרוד סונדרס יעל על רקע האבן השחורה של קניון שחורת באיזור הרי אילת. צלם:יובל פדר מורדות מוריקות לצד הציה.סרבטה, הרי מדבר השומרון המזרחי.צלם:יובל פדר חזון בן גוריון נלעס לאיטו. יעל בקבר בן גוריון שבשדה בוקר. צלם: נמרוד סונדרס נחל צין ממרפסת קבר בן גוריון.צלם: נמרוד סונדרס פרעונים לא מצאנו בקרקעית ים סוף, אבל את הברקודה הזאת דווקא כן. צלם: ניר גייגר מצלמים באור הכי קשה שיש. ויוצא נהדר. צלמת: מאיה מימוני     מאחלים לכם חג שמח ,חופשה נעימה והרבה צילומים טובים. רוצים לדעת איך מצלמים תמונות טובות? מוזמנים להצטרף לאחד מהקורסים המדהימים שלנו בגליץ בית הספר לצילום, ולשדרג את הצילומים שלכם – 0774090280 או ללחוץ כאן – קורס צילום .vc_custom_1433248760740{padding-right:10px !important;padding-bottom:20px !important;padding-left:10px !important;}.vc_custom_1433248782673{padding-top:10px !important;padding-bottom:10px !important;background-color:#d8d8d8 !important;} להרשמה ופרטים נוספים, צרו איתנו קשר בטלפון 0774090280 או צרו קשר דרך הטופס למטה, ואנו נחזור אליכם בהקדם. שם * טלפון מייל * שליחה אנחנו צוות המדריכים של גליץ בית הספר לצילום ואנו מאמינים בהפצת הידע בצילום ובכך שכל אחד יכול ללמוד את סודות התמונה הטובה. אתם מוזמנים לעזור ולשתף עם חברים ואנחנו מאמינים שנפגוש אתכם אישית באחד הקורסים שלנו. כל הזכויות על הטקסט והתמונות שמורות לגליץ, בית ספר לצילום. אין לעשות כל שימוש כל שימוש ללא אישור מראש ובכתב. תודה.

להשתפר ומהר – 7 רעיונות לשיפור הצילום בסופ"ש

אנחנו בגליץ לא מפסיקים להתלהב מהימים שנעשים ארוכים יותר ויותר. האביב דופק על החלון ואנחנו כבר עם חצי גוף בחוץ עם המצלמה ביד. מזל שהגיע סוף השבוע ,שאפשר לשלוף את המצלמה מהתיק ולשחרר את האצבע המקליקה שלכם. במאמר של היום הבאנו לכם 7 רעיונות לשיפור רציני בצילום במהלך סוף השבוע. אפשר ללכת על כולם ביחד, או רק על אחד, כך או כך מובטחות תמונות מעניינות וחדשות ולא פחות חשוב, בסוף התהליך, תיהיו צלמים טובים ומנוסים יותר. [toc] הצבע האהוב עליכם בחרו צבע ובנו סדרת צילומים שבהם שולט הצבע שבחרתם.אם יש לכם זמן נסו לעשות זאת על מספר צבעים בכמה מועדים. צמצום מבט מסוג זה תמיד עוזר כשמחפשים מה לצלם. אם בחרתם בצבע כחול, נסו לצלם תמונות שבהם יש מקורות מים ושמיים או לחילופין, איזה קיר ישן עם טקסטורות מתקלפות בצבעי כחול. זה בהחלט לא חייב להיות הצבע היחיד בתמונה אך נסו שיהיה לא פחות מהנושא בקומפוזיציה. האמת היא, שברגע שתחליטו על צבע, תתחילו לראות אותו בכל מקום. וורד זה לא רק לבנות .צלם: פליקס לופה מוצמדים למצלמה צלם אמיתי, תמיד רואה את העולם דרך עדשת המצלמה. אפילו כאשר היא בתיק. אם כך, רק הגיוני שברגע שעינו של הצלם תזהה את הפוטנציאל לצילום מבריק, המצלמה תיהיה שם בכדי להכנס לפעולה. עקרון זה נשמע פשוט למדי אבל צלמים מתחילים וותיקים כאחד נמנעים מלהסתובב עם מצלמה באופן קבוע. התירוצים הם רבים. אצל המתחילים , בדרך זה עניין הנוחות. לא תמיד מתאים לשאת מצלמה ששוקלת כמעט קילו בתיק או על הצוואר, אצל הוותיקים זה מגיע יותר ממקום של קבעון מחשבתי. מחשבה מראש שלא עומד להיות צילום מעניין. אז, צאו מזה. צלמים צריכים להיות מוכנים תמיד לצילום האפשרי המצוין הבא. ההזדמנויות לצילום מעולה נמצאות בכל מקום וברגעים אינספור. כל בר דעת מבין שאם המצלמה צמודה לצלם, סיכויו לצלם תמונות מדהימות עולה פלאים. נקודה נוספת היא מהירות השליפה. אל תהססו לשלוף את המצלמה במהירות ולצלם.אל תתפתו להתמהמה, האמינו שהרגע ימתין בעבורכם אם תעשו את המאמץ המתבקש. הצלם דוד רובינגר ידוע כמי שמעולם לא נפרד מהמצלמה.צלמת: מיכל דולזל,צ'כיה. קצת ריסון לא יזיק השינוי מרחיק הלכת ביותר בכל הנוגע לצילום הדיגיטלי הוא ללא ספק היכולת של הצלם הדיגיטלי על פני חברו צלם הפילם, לצלם כמות כמעט אינסופית של תמונות. סרט הצילום השכיח ביותר במאה ה20 הכיל לא יותר מ36 תמונות. ובדרך כלל, הצלם הממוצע לא היה מסיים סרט אחד כל כך מהר. העובדה שיש רק 36 תמונות, העלו את ערכה של כל תמונה בעשרות ומאות מונים אל מול התמונה הבודדת בעידן הדיגיטלי. משהו בגישה לצילום הלך לאיבוד עם הסרת המגבלות. היום צלמים מצלמים בכמויות יוצאות דופן ומיותרות אם יורשה לנו לומר. לעיתים 36 קליקים ילכו לתיעוד סיטואציה אחת בודדת. אז בפעם הבאה שאתם יוצאים לצלם. קחו א כרטיס הצילום הקטן ביותר שלכם ונסו להתמודד עם משהו כמו 50 תמונות במשך יום שלם. בסוף היום תגלו שבידכם 50 תמונות שונות ומוצלחות.ואולי גם תגלו מחדש את החיל והרעדה שאחזו בצלם שידע שהוא מתקב אל סוף סרט הצילום הדפסת "קונטקט" מסרט הצילום של הצלם הקובני אלברטו קורדה .מבין 27 הצילומים, אחת של גווארה הפכה לאייקון בינלאומי לכו לספארי אנחנו בגליץ אוהבים לצלם בעלי חיים,ואנחנו מוכנים לעשות את המרחק  לפינות הנידחות ביותר בעולם בכדי לצלם את החיה המבוקשת אבל גם גני החיות הקרובים לבית מספקים את הסחורה  . אנו נוטים לצלם שם הרבה גם בזכות העובדה שבקורס היסודות אחת מיציאות השטח היא לספארי וגם  שזה פשוט מקום מצוין לתרגול הצילום באופן כללי. דבר ראשון, לא צריך לחפש מה לצלם. נושאי הצילום הם רבים, ססגוניים ומגוונים. רק צריך לבחור במי רוצים ופשוט להתחיל. צילום בע"ח מתרגל את הצלם בכמה רמות מצד אחד מתורגל הצד הטכני של הצילום, אך גם עינו של הצלם מתורגלת. ההתבוננות בנושא, למידתו ותפיסתו ברגע הנכון לצילום. כל אלו הם מיומנויות שניתן לרכוש ולהשתפר בהן. אם יש לכם זמן, הפכו את הביקור בספארי למשהו קבוע ונסו לאסוף תמונות מוצלחות של כלל סוגי החיות בספארי. השתפרות רצינית מובטחת כבר באמצע הדרך. 5 דקות מהבית. צלם: נמרוד סונדרס  אומנות או נמות אי אפשר לתאר כמה הבנה ואהבת אומנות בתחומים נוספים פרט לצילום, יכולים לתרום לצלם בעבודותיו. נסו להכיר את העולם הזה ולקרב אותו לעשייתכם. לכו למוזיאון וקחו את הזמן בשוטטות בין היצירות. נסו לבחון את אלו באמת ובתמים. לכו עם שותף ודברו על היצירות, נסו להסביר אחד לשני מדוע אהבתם יצירה אחת על פני רעותה. חשוב גם להבין מדוע אומנות מסוימת משעממת. הבנות האלו יחליחלו עמוק לתודעתכם ולמה שנתפס בעינכם כיפה או כיצירה שכדאי ליצר. צד זה בצילום הוא הקשה ביותר לתרגול ואנו מוצאים שרעיון הוא פשוט ומוצלח. מה אתם חושבים, באמת ובתמים .קומפוזיציה מספר 7 של הצייר ווסילי קנדינסקי. כן לשבור! נסו לזכור את כל מה שלמדתם על יסודות צילום ועל קומפוזיציה ואז -עשו בדיוק את ההיפך ,במכוון ,במשך יום שלם. השבירה יכולה להתבטא בהכל. לדוגמא, נסו לצלם כשמד האור שלכם על +2 או לחילופין על -2 אבל לא על 0. בלגנו את הקומפוזיציות, בצעו חיתוכים לא מקובלים, כמו חיתוך סנטר בפורטרט. יכול להיות שהתוצאות מהיום הזה יהיו מזעזעות ושוות מחיקה אחת גדולה, מה שיותר סביר הוא שתלמדו הרבה על מהותם של החוקים ומה הם הגבולות שלהם. וכנראה גם תצאנה לכם כמה וכמה תמונות מפתיעות. שבירת מרחק הדובר ככלי להעצמת הדרמה. צלם : דור אשכנזי קבעו את העדשה אם יש לכם עדשת פריים ( קבועה) , אז זה הזמן לשלוף אותה ולהשתמש רק בה במהלך סופ השבוע הזה. למי שאין, שישתמש בדבק נייר רציני ויקבע את העדשה שלו לאורך מוקד מסוים ( 35מ"מ,50מ"מ,24מ"מ). ההגבלה שמייצרת העדשה הקבועה היא למראית עין בלבד , למעשה הן משחררות את הצלם מהמגבלה הגדולה ביותר, עצלותו שלו . עדשות אלו מוציאות יצירתיות רבה הרבה יותר מרוב הצלמים. לאחר שהתרגלת לנוחות שבעדשת זום, עכשיו תתחיל לזוז עם הרגלים בכדי לסגור את הפריים הרצוי. התזוזה הזאת תבטיח שכל התמונות שלך ביום הזה , יהיו שונות ומחדשות. עדשה קבועה לשחרור קבעונות בצילום. צלם : עומר פרג'י רוצים להשתפר בצילום ומהר? מוזמנים להצטרף לאחד מהקורסים המדהימים שלנו בגליץ בית הספר לצילום, ולשדרג את הצילומים שלכם - 0774090280 או ללחוץ כאן - קורס צילום .vc_custom_1433248760740{padding-right:10px !important;padding-bottom:20px !important;padding-left:10px !important;}.vc_custom_1433248782673{padding-top:10px !important;padding-bottom:10px !important;background-color:#d8d8d8 !important;} להרשמה ופרטים נוספים, צרו איתנו קשר בטלפון 0774090280 או צרו קשר דרך הטופס למטה, ואנו נחזור אליכם בהקדם. שם * טלפון מייל * שליחה מדריכי גליץ, גליץ בית הספר לצילום. כל הזכויות על הטקסט והתמונות שמורות לגליץ, בית ספר לצילום. אין לעשות כל שימוש כל שימוש ללא אישור

מדריך לצילום כוכבים

יציאה לצילום שמי הלילה יכולה להיות חוויה יוצאת דופן. להגיע אל מחוץ להעיר וההחשפות אל כיפת השמיים הם דבר אדיר בפני עצמם וטומנים בחובם הזדמנויות צילום יחודיות. זה לא משנה אם זהו צילום שבילי כוכבים מרהיבים או צילום מפואר ומלא פרטים של שביל החלב,  מדובר בתמונות עם גורם וואו מובטח. נתחיל בצילום שבילי הכוכבים , כצילומים בעלי מראה יחודי, מעניין ודי מגניב למען האמת. צלמי נוף תמיד שמחים להכניס עניין בשמיים ובמשחק הזה הסבלנות משתלמת, המתנה של כשעתיים לסיום תהליך הצילום יכולה להפוך כל תמונת נוף משמימה לתמונה שמיימית. [toc] כאשר מצלמים את שבילי הכוכבים המטרה היא לאפשר למצלמה לחשוף פרטים חשוכים בעזרת חשיפות ארוכות וכאשר עושים זאת יש לזכור את כל הטכניקות לצילומי לילה ובמיוחד לצילום חשיפות ארוכות : צילום במצב מראה מורמת, שימוש בחצובה מתאימה ומיוצבת ושימוש בשלט. ובכל זאת ישנם דברים נוספים שתלמדו כאן  שבקלות יבדילו את התמונות שלכם משל כל שאר הצלמים. אז, איך בעצם מקבלים את פסי האור היפים האלו בתמונות? יש שתי שיטות פופולריות בקרב הצלמים- צילום בחשיפה ארוכה במיוחד ( לפחות 30 דקות!!!) או צילום הרבה מאוד ( מאות) תמונות בודדות והערמתם באופן דיגיטלי כך שחיבורם ייצג את תנועת הכוכבים. הסבר מלא על שיטת החיבור לא ינתן במאמר הזה, אבל בהמשך נפנה לאתרים בהם תוכלו להשתמש בתוכנות המיועדות בדיוק לכך חשיפה אחת ארוכה כאשר נוקטים בשיטה זו, יש כמה דברים שיש לתת עליהם את הדעת. קודם כל, בצילום זה נזדקק לכל שביב אור שניתן לנצל בכדי ששבילי הכוכבים ירשמו. הכוונה בכך היא שיש צורך בעדשה בעלת צמצם בטווח ה f/2.8 או פתוח יותר. מבחינת מועד הצילום, כאשר רוצים לצלם את שבילי הכוכבים בחשיפה אחת בודדת יש לבחור לילה ללא ירח בכלל (כל ראש חודש עובד יופי ). הירח, ואפילו במצב כמעט חסר לגמרי מפיץ אור סביבתי שמגביל את משך הצילום האפשרי ולא מוסיף הרבה חן לתוצאה הסופית. באופן כללי, בצילומי כוכבים, החושך הוא חברו הטוב של הצלם. במצב האופטימלי, המטרה היא שהסצנה תואר באופן בלעדי על ידי הכוכבים עצמם. בכל הנוגע לחישוב משך החשיפה , זה יהיה רעיון טוב לעשות צילום דמה למטרת בדיקה במקום לחכות זמן לא הגיוני לחשיפה, רק בכדי לראות אם הפרמטרים שבחרת היו נכונים. שיטה טובה לצילום תמונת הדמה היא לצלם תמונה אחת בISO גבוה, כזה שיאפשר חשיפה של לא יותר מ30 שניות. יש לכוון את התוצאה למידת הבהירות הרצויה. כאשר אתם מרוצים מהבהירות שהתקבלה עליכם לחשב את משך החשיפה בהתאמה לISO 100. לדוגמא, בחשיפה שבה הרגישות היא 6400 ומשך החשיפה היא 30 שניות, תתקבל כמות אור דומה בחשיפה של 32 דקות ברגישות של 100 ( יחס החלוקה בכל תחנה הוא ב2 ). מריחת כוכבים בחשיפה של כמה שעות. צולם בפילם 1979. צלמת: קונור לינדה, מקסיקו. חשוב לציין שישנו חסרון משמעותי לשיטת צילום זו והיא בשל הנטיה של החיישנים הדיגיטלים להתחמם בחשיפות ארוכות במיוחד. התחממות החיישן לרוב באה לידי ביטוי פשוט כרעש בתמונות. אפילו במצלמות הפול פריים המקצועיות. הרעש הוא לגמרי מובחן ודורש עבודה רבה של תיקון במחשב לאחר הצילום. בעוד שזה מבאס, עדיין חשיפות ארוכות כל כך מייצרות תמונות משוגעות שתמיד כיף לראות ישר מהמצלמה. הערמת תמונות (Image Stacking) בחשיפות קצרות יותר דרך נוספת היא צילום סדרה של תמונות עוקבות ובהם הכוכבים חשופים היטב אך ללא תנועה או ללא תנועה כמעט. לאחר הצילום יש להשתמש בתוכנה יעודית שתערוך אותן לכדי תמונה בודדת. בסופו של תהליך, בדרך כלל, מתקבלות מאות תמונות. תוכנות יעילות הן ,Imagestacker ,ו- Deepskystacker . רק צריך להשליך פנימה את סדרת התמונות והן תייצרנה את האפקט המדהים של תנועת הכוכבים. ניתן לכוון את המצלמה למצב צילום ברצף , ולנעול את שלט המצלמה כך שהיא תמשיך לצלם באופן רציף. אך צילום ברצף וללא הפסקות בכלל יגרום להתחממות החיישן ולריבוי ברעש, אפילו בצילום בISO נמוך. דרך נוספת לצילום ברצף הוא בשיטת האינטרוול. בניקון ישנו מנגנון צילום באינטרוול ושם ניתן לקבוע את כמות התמונות ברצף ואת מרווחי הזמן בינהם. צלמי הקאנון יאלצו להשיג שלט מיוחד שנקרא אינטרולומטר והוא פשוט סוג של שלט חכם . יתרון נוסף ומגניב של צילום תמונות רבות בודדות היא היכולת לערוך גם סרטון טיימלאפס מרצף התמונות ולהדגים את תנועת השמיים מעל לקרקע הסטטית. אנחנו דווקא אוהבים את האופציה הדיגיטלית. צלם:שי כהן צמצם פתוח או סגור? שאלה די נפוצה ולעיתים מכשילה בכל הנוגע לצילום כוכבים. הרי ידוע שצמצמים סגורים יותר בדרך כלל חדים יותר. וכך, אם אני במילא מצלם על חצובה, ומשך הצילום כלל אינו משפיע עלי, מדוע שלא אצלם בצמצם יחסית סגור, לדוגמא 8/F ? אז העניין עם הכוכבים הוא שהם אינם סטטים אלא בתנועה מתמדת, וזאת הסיבה שאנו מתאמצים כל כך לצלם את השבילים שהם רושמים בתנועתם. אך יש להבין שמציאת החשיפה המאוזנת לצילום התמונה אינה נמצאת רק באורך החשיפה, אלא גם בכמה אור יגיע אל החיישן בכל רגע נתון. בגלל שהכוכבים זזים כל הזמן, חשוב שיצליחו להרשם בזמן הקצר שבו הם נמצאים בכל זמן נתון. אם הצמצם יהיה סגור מידי, הכוכבים לא יותירו רושם משמעותי ושבילי הכוכבים לא יהיו בוהקים, אלא כבויים ודקיקים.. קשה לדמיין את מפח הנפש לאחר שעתיים של חשיפה בצמצם סגור מדי. התוצאה, קרקע חשופה היטב ושמיים עם גיוונים קלים עד כלל לא בהתאםלמפתח הצמצם שבחרתם. בשל העובדה שצמצמים פתוחים עדיפים בצילום מהסוג הזה, עומק שדה יכול להיות בעייתי כאשר הצלם ירצה להכליל אובייקטים בחזית התמונה. במקרה כזה רבים מהצלמים פשוט יצלמו את התמונה בשני חלקים. החלר הראשון, תמונה עם פוקוס על חזית התמונה ובחלק השני את שאר התמונות שירכיבו את שבילי החלב. בעריכת לאחר הצילום, מחברים הצלמים, בעזרת תוכנת עריכה את חלקי התמונה החדים (לדוגמא בפוטושופ). אז לסכום נושא הצמצם, צלמו עם עדשה שיש לה צמצם 2.8/F או פתוח יותר. ככל שהצמצם יהיה פתוח יותר, כך שבילי הכוכבים יבהקו חזק יותר. פוקוס בעלטה מנסיון רע ומר, אין דבר שובר לב יותר מאשר תמונה שהפוקוס בה אינו מדויק. עם הפוקוס זה הכל או כלום. ואם כבר נוסעים רחוק , אל לב האפלה ומצלמים להנאתנו במשך שעות, כדאי שגם תיהיה חדות. פיקוס בלילה , במיוחד בחושך יכולה להיות חוויה מייאשת ולא נעימה. הסיבה לכך היא שמערכת הפיקוס האוטומאטית אוהבת פרטים ואור , ושניהם חסרים במצב שלנו. ובכל זאת ננסה בתחילה את הפוקוס האוטומאטי נשתמש בפנס כדי להאיר את הנושא בפריים שלנו. נתפקס על הנושא המואר כשהעדשה על מצב פוקוס אוטומטי וננעל. לאחר שקיבלנו פוקוס, נעביר את העדשה למצב פוקוס ידני כדי שהפוקוס לא "יברח". נצלם תמונה אחת לנסיון ונוודא במסך האחורי של המצלמה שהתמונה אכן בפוקוס

עשרה קווים מנחים לקומפוזיציה מושלמת!

עובדה : בכל יממה עולות כ300 מליון תמונות לרשת החברתית פייסבוק. אם אתה צלם בן זמננו, כנראה שגם אתה עוסק בפרסום תמונותיך ברשת זו. הרי אחד מהדברים שבאמת מגדירים את הצלם הדיגיטלי, היא היכולת שלו לפרסם. אך אין כוונתי להרחיב בנושא פרסום התמונות, נושא זה בעצמו ראוי לפרק נפרד. את הנתון שלמעלה צירפתי בכדי שתבין את כמות התמונות שהצופים בני ימנו רואים בכל יום וכמה שתמונותיך עלולות להבלע בשטף הפיד. בכדי לבלוט מבין כל מאות מיליוני התמונות שעולות ברחבי העולם, לא מספיק להיות טוב טכנית. אף אחד לא ימחא כפיים לתמונה שחשופה נכון. או לתמונה מפוקסת היטב. במאמר הקודם בנושא גורם הוואו, דברנו בין היתר על נושאים שקשורים לקומפוזיציה ככאלו שעשויים לעורר עניין רב בתמונותיך. במאמר זה נרחיב בנושא ונמנה 10 קווים מנחים בקומפוזיציה שכל צלם חייב להכיר. [toc] קומפוזיציה היא סידור האלמנטים השונים בגבולות היצירה. אם אלו משיכות המכחול והכתמים על בד הציור, אם זהו תצרף האבנים והמתכות בתכשיט או אם זה ארגון וסידור החלל בעיצוב פנים. קומפוזיצה קיימת בכלל תחומי היצירה הפלסטית והויזואלית. צריך , לפני הכל להבדיל בין שני סוגים עקריים של קומפוזיציה בצילום. קומפוזיציה מתווספת- קומפוזיציה מסוג זה מגדירה היטב את תהליך עבודתם של הציירים. ההתחלה בקומפוזיציה נבנית היא על משטח ריק כמו הבד החדש והריק של הצייר. בצילום , נפגוש את הקומפוזיציות האלו בסטודיו בעיקר ובכל סט צילום מבוים. בדרך כלל יבנה הצלם את הקומפוזיצה בעזרת האלמנטים סביב הנושא המובהק של הקומפוזיצה, ובעצם יש לו שליטה מלאה על תוצאת הצילום. קומפוזיציה מחסירה - בקומפוזציה מסוג זה מחסיר הצלם אלמנטים מיותרים בכך שהוא מציב מסגרת סביב מבטו, תוחם את היצירה, מכליל אלמנטים מסוימים בקירבה ואת היתר , חותך. בעצם, צילום בשטח הוא מראשיתו סוג של חיתוך, חשוב שתזכרו זאת. אם הקומפוזיציה הנבנית דומה לציור, הרי שהקומפוזיציה המחסירה דומה יותר לפיסול. כזה שלוקח גוש חומר ( אבו, עץ, קרח) וחוצב בו ומוריד חלק חלק עד אשר הדמות מגיחה מתוכו. יכול להיות שזה ישמע קלישאתי אבל החוק היחידי והאמיתי בצילום הוא שבצילום אין חוקים. ובכל זאת במרוצת החיים הקצרים של הצילום ועוד מלפניו, התפתחו קווים מנחים שניתן ליישמם כמעט בכל מצב לשם שיפור העבודה לאין ערוך. שימוש בקווים המנחים יחמיא לנושאים שלכם ויעניק תחושה טבעית לתמונות שלכם. לאחר זמן מה לכשתרכשו את מיומנות הקימפוז, תזהו לפתע את העקרונות והקווים המנחים בכל מקום ותופתעו לראות איך החוקים הללו  אוניברסליים וכמעט תמיד תקפים. פשט את סצינה כאשר צופים בסצינה בעין בלתי מזוינת, המח מצליח במהירות למצוא את נקודות העניין. אך המצלמה היא אחרת ,היא לא מפלה לרעה ,היא מצלמת את כל מה שעומד מולה ברגע החשיפה, מה שיכול לגרום בקלות לצילום עמוס יתר על המידה בפרטים שגונבים זה לזה את הפוקוס. מה שעליכם לעשות הוא לאחר שבחרתם את נושא הצילום שלכם עליכם לבחור באורך מוקד שיכיל את הנושא בפריים , מומלץ גם לזוז מעט ולבודד את הפריים בצורה המיטבית. כך תחתכו החוצה את כל הגורמים המיותרים. שימו לב, החוק הראשון בקומפזיציה הוא שהקומפוזיציה נשלטת על ידי הסצינה, כך שלעיתים לא תוכלו לבודד את הנושא כררצונכם. אז במקרה הזה נסו לשלבם ברקע או לייצר סיפור בתמונה בעזרתם. צלליות, טקסטורות וצורות הן כולן טכניקות טובות בהקשר של קומפוזיציות פשוטות. צלליות הן כלי חזק בכל הנוגע להפשטה בצילום. צלם : נמרוד סונדרס קווי הולכה אחד מהסימנים לתמונה שלא קומפזה כראוי הוא כאשר עיני הצופים נעות ללא מטרה על כל שטח הפריים ומתקשות להבין מהו מוקד העניין. קווים מוליכים בתוך הפריים יכוונו את מבט הצופים ויגביר את מרכזיותו של הנושא בתמונותיך. קווים המוליכים אל עבר נקודת מגוז בתמונה ( התכנסות) מייצרים תחושה של עומק ומושכים את עיני הצופה בחוזקה, קו מתפתל לאורך התמונה יקח את עיני הצופה למסע לאורך הקו. הקווים נמצאים בכל מקום , בארכיטקטורה, כבישים מפותלים, שדירת ברושים , זנב ארוך של חיה ועוד ועוד. קווים מוליכים.הם פשוט בכל מקום. צלם:תומר יעקובסון השתמשו באלכסונים קווי רוחב בתמונה, כגון קו האופק בים , משרים תחושה סטטית אך נינוחה. קווים אנכיים הם גם כן סטטים, אך נוכחים באופן בולט בתמונה. בכדי להעביר תחושה דינמית לכו על קווים אלכסונים. כמובן שניתן פשוט להטות את המצלמה ולקבל קווים אלכסונים מכל קו אנכי או מאוזן .לשיטה הזאת קוראים " ההטיה הגרמנית" והיא די יעילה, אך לא בכל המקרים הטית המישור כולו באמת תורמת לקומפוזיציה. בדרך כלל נרצה לשלב קווים אלכסונים בנושא וקווים סטטים ברקע. כך נוכל להבליט בפן נוסף את הנושא שלנו וליצר דרמה. רגע קפוא ומלא תנועה .צלם : רועי גליץ ללמוד להתבונן ברקע מיד לאחר שבחרתם את נושא הצילום שלכם עליכם לבחור את הרקע שיתלווה אליו. מנסיון, על הצלם להיות בתנועה סביב הנושא שלו. בדומה ללווין. וכך יבין מה הם שלל הרקעים שעל גבם יכול הנושא להצטלם. לאחר שהתמקמתם עליכם לבחון את התמונה מבעד לעינית המצלמה. הנטיה הטבעית היא למקם את העין ישר בנושא,כאילו שזאת כלל לא עינית של מלצמה אלא כוונת של נשק. עליכם להאבק בזה ולהתיחס לתמונה הניבטת בעינית ( או במסך במקרים מסוימים) כאילו שהיתה התצלום המוגמר. טיילו עם העין על גבולות המסגרת ,עברו פינה אחר פינו וסרקו את הרקע. כך תוודאו שאינכם חותכים פרטים חשובים מצד אחד ולא מכללים פרטים מיותרים ברקע. העין במעגל מתמיד. נמשכת לרקע ובחזרה לחזית. צלם : רועי גליץ "לסגור את הפריים" כאשר הסצנה מגבילה מאוד את מצב הצילום והרקע אינו מחמיא משום זוית, ניתן לנקוט בשיטת קימפוז זו. בשיטה זו ממלאים את כל שטח התצלום בנושא ומכניסים כמה שפחות מן הרקע. במצבים אלו ישנה חשיבות רבה לחיתוכים שיעשו בנושא עצמו. כשהנושא הוא גם הרקע . צלם:רועי גליץ חוויה אסטתית צבעונית באומנות המודרנית דובר רבות על השפעת הצבעים על החוויה האסטתית שחווה הצופה וידוע לכל צלם שאין כמו צבעוניות בכדי להשליט אווירה מסוימת על התצלום. צבעים קרירים, כגון ירוק וכחול יכולים להשרות אווירה נינוחה ושלווה, אדום וצהוב יעוררו תחושות עזות יותר כמו שמחה והתלהבות. שימוש בניגודיות של צבע הוא גם כלי מעולה למשיכת תשומת הלב לעבר הנושא. ניגודיות הצבע קיימת בין נושאים בעלי צבע עז על רקע חד גוני או להיפך. גם ישנם צבעים מנוגנים אשר מבליטים אחד את השני, כגון צהובוכחול, כתום וסגול, אדום וירוק ועוד. נקודות של צבע. צלם: נמרוד סונדרס סמטריה לעיתים סמטריה היא נושא הצילום. לבני אדם ישנה רגישות מובנת לסימטריה וזה תבוע בנו עוד מהתקופה שהלכנו על ארבע. העובדה הזאת די מחייבת וכאשר צלם מחליט לצלם בקומפוזיציה סימטרית, עליו לדייק כמה שיותר בכדי שהצילום לא יפגום בסימטריה הקיימת ויטיל בה דופי. סימטריה ניתן למצוא לרוב

7 טיפים חשובים לצילומי מאקרו מרהיבים

האביב כאן באופן רשמי ואיתו גם עונת צילום המאקרו. הצמחייה הירוקה של החורף כבר החלה לפרוח ולמלא את רקעי הצילום בצבעים עזים. עם הופעת הפרחים מגיעים גם מיני החרקים הרבים. ואין כמו צילום מאקרו בכדי להראות את היופי הזה בצורה שהעין האנושית לעולם לא תוכל. אז לכבוד האביב, נצייד אתכם ב 7 טיפים שיקפיצו בכמה רמות את צילומי המאקרו שלכם ויותירו לסתות שמוטות בפליאה על ימין ועל שמאל. את הטיפים והצילומים נדבו, הצלמים שי כהן שמעביר את קורס צילום המאקרו בבית הספר ונדב בגים שמעביר סדנה יחודית בנושא. [toc] השקיעו בעדשה טובה ברירת המחדל של עומק השדה בצילום מאקרו, הוא רדוד. אפשר לומר אפילו, רדוד מאוד. אולי הרדוד ביותר שתפגשו ( אלא אם כן רכשתם איזו עדשת פריים חמודה). עומק השדה כל כך רדוד שלפעמים אינו עולה על מילימטרים בודדים. אורכי המוקד של עדשות המקרו נעים בין 50-200ממ. וההבדל המהותי , מלבד המחיר, הוא בעומק שדה שהן מאפשרות לצלם. בעצם כך שניתן לצלם איתן במרחק גדול יותר מהנושא. 50-60ממ- מתאים באופן כללי לצילום מאקרו, אך ניחן בעומקי השדה הרדודים ביותר. 150-200ממ הן העדשות היקרות יותר, אך גם אלו שיתנו את התמורה הגדולה, ביכולת צילום עצמים גדולים בהרבה. זבוב טורף ,צבעוני,צלול וחד .צלם : שי כהן השתמשו בפוקוס ידני בצילום מקרו כאמור. עומק השדה נמדד ברוב המקרים במילימטרים והדיוק בו הופך לחשוב ביותר. העבירו את המצלמה למצב צפייה במסך (LIVE VIEW). הגדילו את תצוגת המסך והשתמשו בטבעת הפוקוס של העדשה בכדי למצוא את נקודת הפוקוס המדויקת. דרושה יד עדינה על הטבעת, לעיתים ההבדל בין חדות מושלמת לחדות מתקבלת על הדעת היא בטווח חצי המילימטר. חצובה גם היא הכרחית, היות שהיא מבטלת את רעידות הידיים ומאפשר עבודה נוחה ולא מתסכלת. עומק שדה של מילימטרים בודדים. צלם:שי כהן דווקא כן בצמצמים פתוחים עומק השדה הרדוד במאקרו הוא ברכה, לפחות בחלק מסגנונות הצילום. עומק השדה הרדוד מאפשר לנו לטשטש את הרקע מאחורי האובייקט וע"י כך להדגיש אותו ולמקד בו את תשומת הלב. אמנם עבודה עם צמצמים פתוחים מחייבת יותר דיוק ובחינה מושכלת של זווית הצילום והקומפוזיציה, אבל התוצאה והסטופים הנוספים שמרוויחים, מצדיקים את האתגר. נדב בגים מצלם בין צמצם 2.8 ל-8. מהירות תריס גבוהה עם צמצמים פתוחים . צלם : נדב בגים טריק ה"צילום במקביל" עומק השדה מתקיים תמיד (כמעט ) במישור המקביל לחיישן והעדשה. ולכן, בכדי לנצל את עומק השדה הרדוד במלואו , יש להציב את העדשה במקביל לנושא הצילום . כך יהיה למשל ניתן לקבל חדות לאורך הנושא. כל האלמנטים במקביל לעדשה כך שעומק השדה הרדוד מכיל את כולם. צלם : שי כהן בחמש קם צייד טיפ זה הוא 3 באחד ,היות וזה מצב " WIN WIN WIN" WIN ראשון הוא כמובן שעת הקסם של הזריחה, עם אור רך צידי ומלא צבע WIN שני הוא שבדך כלל אין רוחות בשעות אלו. הרוח היא אויבו של צלם המאקרו, תנועות אפילו קטנות של נושא הצילום גם גורמות לטשטוש וגם עשויות להזיז את נושא הצילום מעומק השדה שזה עתה כיוונת בתשומת לב מרבית. WIN שלישי ואחרון הוא מצב נושא הצילום. בשעות אלו הטל עדיין מצוי כפנינים על עלי הצמחים וכותרות הפרחים. לעיתים גם על החרקים עצמם שבשעות אלו עוד די אדישים וזורמים עם הצילום אור הבוקר מנצנץ דרך טיפת המים ודרך העכביש עצמו. צלם : שי כהן. אל תתנשאו, צלמו חרקים בגובה העיניים כבד את מושא הצילום שלך, ולא משנה מיהו, מהו או כמה קטן הוא, הצורה בה אתם מתייחסים אליו, משתקפת בתמונות. המשמעות השנייה היא גובה וזווית הצילום, צילום מגובה העיניים שלהם מחייב אותנו לרדת נמוך, בד"כ לפני הקרקע ולצלם אותם כאשר הם והעדשה נמצאים על אותו מישור. מעבר לזווית הצילום שעוזרת להאניש את האובייקט ולהציג אותו בצורה שרוב האנשים לא נתקלים בה ביום יום, הירידה לגובה נמוך וזווית הצילום, גורמים לכך שהרקע בתמונה , שלפני כן היה הקרקע, התרחק ויצא מעומק השדה. פורטרט של גמל שלמה. צלם: נדב בגים דגש אחרון על יציבות שפרו את החדות בכך שתמנעו תזוזות מיותרות. - הרכיבו את המצלמה כראוי על חצובה מתאימה . כזאת שתתאים למשקל המצלמה ולעדשה הספציפית בה תשתמשו. -השתמשו בשלט או בטיימר. -צלמו במצב "מראה מורמת" או במצב הצפייה במסך (Liveview) יציבות,יציבות,יציבות. צלם : נדב בגים .vc_custom_1433248760740{padding-right:10px !important;padding-bottom:20px !important;padding-left:10px !important;}.vc_custom_1433248782673{padding-top:10px !important;padding-bottom:10px !important;background-color:#d8d8d8 !important;} להרשמה ופרטים נוספים, צרו איתנו קשר בטלפון 0774090280 או צרו קשר דרך הטופס למטה, ואנו נחזור אליכם בהקדם. שם * טלפון מייל * שליחה כתב, נמרוד סונדרס: צלם פרילאנס, מרצה ב"גליץ" ,מוביל קבוצה ב"פוטוטבע"ובוגר המחלקה לצילום בבצלאל. כל הזכויות על הטקסט והתמונות שמורות לרועי גליץ. אין לעשות כל שימוש כל שימוש ללא אישור מראש ובכתב. תודה. I am text block. Click edit button to change this text. Lorem ipsum dolor sit amet, consectetur adipiscing elit. Ut elit tellus, luctus nec ullamcorper mattis, pulvinar dapibus leo.

השראה לסופ״ש – טים טדר

צלם? אז הפוסט הזה בשבילך. סוף השבוע בפתח וזה הזמן הנכון לצלם את כל הדברים המגניבים שחשבת עליהם השבוע בפקק או בעבודה. אנחנו פה בגליץ יודעים שהאינטרנט הוא גדול ושהזמן שלך לעומת זאת, קטן . כל שבוע נפשיל שרוולים מחדש ונברור את המוץ מהתבן. אז לכבודך ולהשראתך, שני צלמים עם כמה תמונות לדוגמא ואיזה קישור אחד או שניים, שנתנו לנו טעם של עוד ועוד יותר. . [toc] טים טדר -הקפאה כאמירה צלם מסחרי מבריק מארה"ב. עובד עם חברות מהשורה הראשונה ( אדידס, קוקה קולה ...). אפשר להגיד שהבחור אוהב להשתמש בתריסים מהירים. הצילומים שלו מלאי צבע, בעלי חדות מנקבת עיניים ועם קומפוזיציה שמשאירה אותך בתמונה.אבל יותר מהכל הוא מצליח להדגיש את הרגע המכריע ושואב את הצופה בהתפעלות. בפרויקט הראשון שנציג לכם "פיאות המים", צילם פורטרטים צבעוניים של קרחים וקרחות עם בלון מים מפוצץ וקפוא לראשם. והתוצאה.. מטורפת. לא צריך להרחיב בחשיבות הרבה שיש לרמת הדיוק והמקצועיות בצילומים מסוג זה ( שלא לדבר על כמויות המים שצריך לנגב מהרצפה בין ניסיון לניסיון). צרפנו לכם את הקישור לסרטון " מאחורי הקלעים " מצוין ובו טים מסביר בדיוק על הטכניקה. http://vimeo.com/67156719 סדרה נוספת ומעניינת לא פחות ובאופן מפתיע משלבת גם היא ראשים של אנשים ומים. נקראת " ראשי דגים" (Fishheads) ובה מצלם טדר את פני מצולמיו כאשר הם נדחפים , מצח קודם, לתוך המים. שם ממתינה להם המצלמה ומכת פלשים מכוונת היטב. לעוד תמונות מהדבר היפה זה http://abcnews.go.com/blogs/headlines/2012/08/fish-heads-tim-tadders-water-photography/ צלם: טים טדר לבסוף טים טדר בפייסבוק ובאינסטגרם http://www.facebook.com/TimTadderPhotography/ http://www.instagram.com/timtadder/ אנדרו ברוקס -פאנורמות בעבודת יד צלם: אנדרו ברוקס צלם נופים בריטי בעל תפיסת עבודה יחודית למדי. הוא טוען שמה שהוא אוהב לצלם הוא העולם הטבעי ובמיוחד בפרטיו הקטנים. צילומי הנוף של אנדרו מורכבות ממספר רב של תמונות קטנות,בדומה לצילום ג'יגה פיקסל. לפעמים מספר התמונות המשמש להרכבת תמונה אחת, יכול להגיע למאות. את התמונות, אנדרו לא מצלם מנקודה אחת, אלא מריבוי של זויות על הנוף המצולם. לאחר מכן הוא יושב מול המחשב, ותופר ידנית את התמונה הגדולה חלק אחר חלק . הצילומים של אנדרו הם צילומי composit , כלומר, מרוטשים בחלקם, או במקרה של אנדרו, תפורים מחלקים שונים ( כאילו היו , איזה פרנקשטיין יפה ומוצלח). צלם: אנדרו ברוקס צלם: אנדרו ברוקס צלם: אנדרו ברוקס צלם: אנדרו ברוקס למבט מזורז על תהליך העבודה , כנסו לקישור. http://vimeo.com/12730274 לאתר של אנדרו. שם הצפיה בתמונות היא בסגנון הג'יגה-פיקסל , המאפשר הגדלה יוצאת דופן וכניסה לפרטים בעומק התמונה. http://www.andrewbrooksphotography.com/ אנדרו בפייסבוק http://www.facebook.com/AndrewBrooksPhotography/ .vc_custom_1433248760740{padding-right:10px !important;padding-bottom:20px !important;padding-left:10px !important;}.vc_custom_1433248782673{padding-top:10px !important;padding-bottom:10px !important;background-color:#d8d8d8 !important;} להרשמה ופרטים נוספים, צרו איתנו קשר בטלפון 0774090280 או צרו קשר דרך הטופס למטה, ואנו נחזור אליכם בהקדם. שם * טלפון מייל * שליחה מנכ"ל גליץ בית-הספר לצילום, העורך הראשי של מגזין קומפוזיציה ומדריך מסעות צילום בעולם. רוצים ללמוד עוד? מוזמנים לקורס צילום בגליץ בית הספר לצילום המוביל בישראל. לימודי צילום חינם באמצעות מאמרים בנושא: יסודות הצילום, צמצם, תריס, ISO, פילטרים, עומק שדה, קומפוזיציה וצילום כל הזכויות על הטקסט והתמונות שמורות לרועי גליץ. אין לעשות כל שימוש כל שימוש ללא אישור מראש ובכתב. תודה. I am text block. Click edit button to change this text. Lorem ipsum dolor sit amet, consectetur adipiscing elit. Ut elit tellus, luctus nec ullamcorper mattis, pulvinar dapibus leo.

טיפים לצילום HDR

צילום HDR או בשמו העברי המלא "תמונות טווח דינאמי רחב". תומר יעקובסון כתב מאמר אשר יסקור את הכלים הדרושים להפקת תמונות בטכניקה זו, אבל בעיקר יתמקד באספקט החשוב ביותר והוא איך ומתי לצלם HDR.

טיפים לצילום עשן

צילומי עשן הם צילומים מיוחדים מאוד, מפני שאף פעם לא ניתן לדעת איזו תמונה תצא כשמתחילים. האפשרויות הנן אין סופיות כמו הצורות השונות שהעשן מפיק וככל שמצלמים יותר, מגלים יותר אפשרויות.

טיפים לצילום אוכל

אני לא חושב שיש מישהו מאיתנו שלא אוהב לאכול. יש כאלו שאפילו אוהבים לבשל ולאפות, ויש כאלו שאוהבים לצלם. אני אשתדל להעניק לכם 10 טיפים הכי חשובים והכי פרקטיים כדי שתוכלו להוציא את הצילומים הכי טובים מהאוכל שלכם ובמאמר זה אני אגע אך ורק בצילומי אוכל טבעי ולא בגימיקים הכוללים החלפת גלידה בפירה, שימוש בנפט במקום סירופ שוקולד ומריחת לכה על מאכלים שונים למראה פוטוגני. רק טבעי. [toc] לצלם מקרוב אוכל מצטלם הכי טוב מקרוב, כשרואים את הטקסטורה וכמעט מריחים את הארומה. תרדו לגובה המנה, תשתמשו בעדשת מאקרו אם יש לכם כזו ותנסו ללכוד את האדים העולים מהמנה והברק המנצנץ מהרוטב.   זוויות צילום כדאי לצלם את המנה מהגובה שהסועד רואה את המנה או מזוויות נמוכות יותר. צילום מזוויות גבוהות בדרך כלל פחות מרשים ויוצר מראה שטוח יותר. עומק שדה רדוד אחד הכלים הכי טובים שיש לצלם לבודד את הנושא וליצור הרגשה של עומק היא שימוש בעומק שדה רדוד, כלומר כשהנושא חד והרקע מטושטש. ניתן לעשות זאת באמצעות פתיחת צמצם, שימוש באורכי מוקד גדולים יותר ולהתקרב לנושא שלנו.   סטיילינג זו אומנות בפני עצמה. סידור הרכיבים השונים במנה כך שישלימו אחד את השני, שימוש באביזרים כמו סכו"ם ומפיות כדי להשלים את המראה וכדומה. בסופו של דבר הסטיילינג יכול להקפיץ את הצילום כמה רמות כלפי מעלה.   תאורה מיוחדת האור עושה את התמונה. שימוש בתאורה מיוחדת יכול להעניק חיים למנה שלנו, ליצור הרגשה תלת-מיימדית ולהעניק את הדגש המתאים לרכיבים החשובים. אם יש לכם פלאשים, תשתדלו ליצור תאורות צידיות ורכות מאוד כאשר ניתן להיעזר ברפלקטורים כדי לחזק את האפקט. אם אין לכם פלאשים, חלון יכול לעזור מאוד במקרים כאלו, אך יש להימנע מאור ישיר ורק תאורה רכה וצידית יחסית לסט. קומפוזיציה כמו בכל סוג של צילום, גם בצילום מזון כמובן שהקומפוזיציה היא החשובה ביותר. תזכרו את כללי הקומפוזיציה, תשחקו איתם ותנסו ליצור את המראה הטוב ביותר בתמונה. מומלץ לקרוא את המאמר בנושא קומפוזיציה  לטיפים מעשיים.   לפעול במהירות מאחר ואנחנו עוסקים באוכל, הסכנה העיקרית היא שמישהו יאכל אותו... וברצינות, אוכל לא תמיד נשאר אסתטי לאורך זמן (גלידה נמסה, רוטב מתייבש וכדומה) ולכן כדי לפעול במהירות ולצלם ביעילות.   לגוון ולחדש כדאי להתבונן בצילומים של אוכל בספרים, מגזינים וכמובן באינטרנט. תלמדו את הזוויות הטובות ביותר, תנתחו את התאורה המעניינת ביותר ובסופו של דבר תנסו ליצור בעצמכם משהו חדש ומרתק ופחות להעתיק את מה שכבר עשו קודם. תצלמו המון כמו בכל סוג של צילום, עם התירגול בא התיאבון. ככל שתצלמו יותר, תצברו יותר נסיון ותדעו כבר מראש כיצד לגשת לצילום של המנה התורנית. כשאתם מצלמים מנה מסויימת, תנסו לצלם במגוון זויות ותשחקו עם הנתונים הטכניים כדי שלאחר מכן תוכלו לבחור את התצלום המנצח. להנות מי אמר שלא משחקים באוכל?! תנסו ליהנות תוך כדי וליצור את הפריימים המיוחדים שלכם. כמובן שמומלץ לשתף את התמונות שלכם לאחר מכן בפייסבוק או בפורומים השונים וכמובן שאנחנו נשמח גם כן לראות את התוצאות ולהזיל ריר :) שלכם, רועי גליץ   .vc_custom_1433248760740{padding-right:10px !important;padding-bottom:20px !important;padding-left:10px !important;}.vc_custom_1433248782673{padding-top:10px !important;padding-bottom:10px !important;background-color:#d8d8d8 !important;} להרשמה ופרטים נוספים, צרו איתנו קשר בטלפון 0774090280 או צרו קשר דרך הטופס למטה, ואנו נחזור אליכם בהקדם. שם * טלפון מייל * שליחה מנכ"ל גליץ בית-הספר לצילום, העורך הראשי של מגזין קומפוזיציה ומדריך מסעות צילום בעולם. רוצים ללמוד עוד? מוזמנים לקורס צילום בגליץ בית הספר לצילום המוביל בישראל. לימודי צילום חינם באמצעות מאמרים בנושא: יסודות הצילום, צמצם, תריס, ISO, פילטרים, עומק שדה, קומפוזיציה וצילום כל הזכויות על הטקסט והתמונות שמורות לרועי גליץ. אין לעשות כל שימוש כל שימוש ללא אישור מראש ובכתב. תודה.

צילום זוהר הקוטב

הזוהר הצפוני שקט מוחלט. משב רוח במינוס 21 מעלות מקפיא את הדמעות והריסים, כאילו מנסה להזכיר לי עד כמה אני בסביבה קיצונית, עוינת. בדיוק כשמתחילה לעלות בי התהייה מה בעצם אני עושה פה ומדוע, זה מתחיל. הכל החל בקו ירקרק לאורך השמיים שהתפשט מאופק לאופק ומעל לראשי בצבע ירוק עז על רקע אינספור כוכבים המנקדים את הרקיע. מצד שמאל, זנב האורורה מתחיל להתערבל כלפי מעלה בעוד שפס חדש של זוהר נולד והחל לרדוף אחריו במחול שמיימי מעורר פליאה. אני צופה, יחד עם אשתי, באחת מתופעות הטבע המדהימות ביותר בעולם, תופעה ששנינו הוספנו לרשימה של "דברים שצריך לעשות לפני שאנחנו מתים", ואנו עומדים מול תופעה זו ברגעים אלו! הלב פועם בחזקה והראש מתקשה להאמין למראות העיניים, אלוהים מצייר עם מכחול בשמיים. הרגליים מתחילות לאבד תחושה, אבל לנו לא אכפת אל מול נפלאות הטבע שמופיע מולנו. כל גל זוהר נמשך כחמש דקות ומלווה ברבע שעה של רגיעה וחוזר חלילה במשך כשעה וחצי עד שדועך ומותיר את השמיים שחורים כהרגלם בשאר הלילות. היופי הירוק – מהו הזוהר הצפוני? זוהר הקוטב הצפוני, או בשמו הלועזי, היא תופעת טבע המתרחשת בקטבים הצפוני והדרומי. התופעה נגרמת כתוצאה מזרימת הרוח הסולארית (חלקיקים טעונים מהשמש),  לכיוון כדור הארץ, המוסטת לכיוון הקטבים עקב השדה המגנטי של כדור הארץ. החלקיקים הטעונים חשמלית מעוררים אטומים בשכבות החיצוניות של האטמוספירה בגובה של כ-80 ק"מ, בגבול החלל והרבה מעל כל מטוס. מחול השדים השמימי הזה מביא לפליטת חלקיקי אור (פוטונים) באורכי גל שונים, אשר יוצרים את הצבעים הזוהרים ברקיע: החמצן מגיב הכי בקלות ופולט אור ירוק ומעט אור בגוון חום, המימן והחנקן פולטים אור אדום וכחול. עמים קדומים, אשר חיפשו הסברים משמיים, נתנו לזוהר הצפוני משמעויות דתיות מעמיקות – החל מזעם האלים וכלה בשבילים המראים לנשמות את דרכן השמיימה. אורורה היא אלת השחר מהמיתולוגיה היוונית והעמים בצפון צפון אמריקה קראו לה מחול הנשמות, ניתן להבין מדוע הם חשבו זאת. ב-1859 התרחשה ה-Solar Super Storm אשר גרמה לזוהר הקוטב להיראות בצורה חזקה מאוד אפילו בקובה ובקריביים, ברחבי צפון אמריקה אנשים התעוררו באמצע הלילה מכיוון שחשבו שהשמש כבר זרחה!   כיצד רואים את הזוהר הצפוני? הזוהר הצפוני חמקמק ואינו מגלה את פניו לכל אחד. על מנת להגביר את הסיכויים לראות את זוהר הקוטב הצפוני, יש להצפין (או להדרים) ככל האפשר לאיזור הקוטב המגנטי. ומכאן, זה הכל עניין של סטטיסטיקה והמאבק שלנו להגביר את הסיכויים לראות את הזוהר. השמש פועלת במחזוריות של 11 שנה ושיא הפעילות הסולארית אמורה להתרחק בשנת 2012, כלומר אנחנו כבר ממש לקראת השיא. מומלץ להגיע בעונות המתאימות שהן האביב והסתיו, בהן הסיכוי לראות את הזוהר הוא גבוה יותר, לקוות למזג אוויר הכולל שמיים בהירים והכי חשוב – להתלבש הכי חם שאפשר, מכיוון שאתם הולכים לחכות שעות בחוץ בקור מקפיא עצמות בלילה בהיר בסביבות הקוטב. ניתן לצפות בתחזית החלל באתר www.spaceweather.com על מנת לקבל הערכה לסבירות היומית. אנחנו ביקרנו בעיר רובניימי, בירת לפלנד שבצפון פינלנד בחודש מרץ 2008, על מנת לצפות בתופעה בצורה הטובה ביותר, עלינו על הגבעה Ounasvara הסמוכה לעיר וצופה על כל הסביבה. השעות הטובות ביותר לראות את הזוהר הן 22:00-24:00 (סטטיסטית), למרות שניתן לצפות בו גם בשעות אחרות של היממה. מידע נוסף ניתן לראות באתר הלשכה המטאורולוגית הפינית כאן או בלשכה האמריקנית כאן מצלמים שמי אמרלד נתקלתי בשאלות רבות כיצד צילמתי את המחזה המופלא, אז אני אחלוק עמכם את התשובה לשאלה זו. הכללים של צילום לילה חלים כאן בריש גלי, כלומר חשוב מאוד להקפיד על חשיפה ארוכה בשימוש עם חצובה ולהקפיד על הדגשים הקטנים (שימוש בשלט או בטיימר) כדי לקבל את התמונה הגדולה. בנוסף, אנו נתקלים כאן בבעיה חדשה ולא מוכרת – הקור. על המצלמה הקור משפיע בריקון מהיר מאוד של הסוללות, בשילוב עם החשיפה הארוכה, ובנוסף הגבישים הקריסטליים של המסך מגיבים ממש לאט וזה מתבטא במעבר איטי והדרגתי בין תמונות. המצלמה ממש קפואה ובלי כפפות מאוד קשה לגעת בה. מכיוון שהזוהר הצפוני נע ומתערבל, רצוי לשמור על חשיפות קצרות יחסית ולכן נכוון למהירות תריס של בין 2 ל-10 שניות ולכן יש להעלות את רגישות החיישן ל ISO 400 ולשמור על צמצם פתוח. את האיזון הלבן (White Balance) נכוון לנורות להט על מנת לקבל את התוצאה המהימנה ביותר וכמובן שהכי כדאי לצלם ב-RAW כדי לשלוט על התוצאות בצורה הטובה ביותר לאחר הצילום.   ירושלים של זהב תחת שמיים ירוקים בטח חשבתם שאנחנו היחידים שמשוגעים לעמוד בחוץ בכפור, אבל על הגבעה הסמוכה לעיר פגשנו זוג איטלקים, 4 רוסים ואת מריאן, צרפתייה מצחיקה וגוצית בגובה מטר ועשרים שפגשנו עומדת בלילה על המדרון, עוטה עליה מעיל ישן וכפפות שלא תאמו זו לזו. מסתבר שטסה ללפלנד לשבוע רק בשביל לראות את הזוהר הצפוני ולצלם אותו, לא פחות ולא יותר, עם מצלמת פילם קומפקטית שעולה 120 ש"ח. בהמשך חבורה של הולנדים שבעי אלכוהול הצטרפו אלינו בצפייה בזוהר הקוטב ולאחר מספר צחקוקים בשפתם נפתחה ביננו שיחת חולין משעשעת. לאחר שהם שמעו שאנחנו מישראל והתלהבו מארץ הולדתנו, החלו לשיר לנו, כאן על גבעה בלפלנד, את השירים "ירושלים של זהב" ו"הללויה", בעברית. מחזה הזוי שכזה, של עמידה בכפור של מינוס 21 מעלות, מול זוהר הקוטב הצפוני כשחבורה של הולנדים שיכורים מזמרת לנו שירי ארץ ישראל בעברית, ניתן למצוא רק בחוג הקוטב הצפוני. מסע צילום ללפלנד כל אחד יכול לחוות את האתגר והריגוש של זוהר הקוטב הצפוני וכמובן גם לצלם אותו. על מנת לאפשר לכל אחד להגיע לחוג הקוטב הצפוני ולהרגיש את החוויה הארקטית, החלטנו להוציא מסעות צילום עם פוטוטבע אשר יפתחו בפניכם עולם שונה לגמרי מכל מה שהכרתם עד עכשיו. כבר היינו בלפלנד והדרכנו קבוצות של צלמים וכל שנה אנחנו מוציאים מסע צילום שמטרתו היא לפתוח בפניכם את ההזדמנות להשיג זאת בעצמכם. למרות שמין הסתם אי אפשר להבטיח את זוהר הקוטב הצפוני, אלא רק לקוות לו, אנחנו נעשה את כל המאמצים להשיג את התוצאות המיוחלות. חוץ מזה, כמובן שנחווה את חוג הקוטב במלוא עוצמתו עם אופנועי שלג, מזחלות כלבים, שייט על שוברת קרח ועוד. מוזמנים להכיר פרטים נוספים על מסע הצילום הקרוב אל לפלנד וכמובן שמוזמנים לבוא איתנו למסע אל חוג הקוטב הצפוני. כתבה באולפן שישי בערוץ 2 על המסע שלנו ב-2012 גליץ בית הספר לצילום מאמרים נוספים בנושאי צילום: יסודות הצילום, קומפוזיציה, עומק שדה, פלאש, צילום שקיעה, צילום ברקים, קורס צילום, צילומים. כל הזכויות על הטקסט והתמונות שמורות לרועי גליץ. אין לעשות כל שימוש כל שימוש ללא אישור מראש ובכתב. תודה.

הצמצם

סדרת מאמרים זו נועדה לשפוך אור על כל הבסיס של עולם הצילום ולאפשר לכם להכיר לעומק את יכולות המצלמה, האור ויסודות החשיפה הנכונה. בכל מאמר מוצג נדבך נוסף ויחד נוצרת התמונה המלאה. במאמר זה נכיר את הצמצם, על כל אפשרויותיו ומשמעויותיו, קצת מעבר לכל מה שרציתם לדעת. זהו חלק מקורס צילום ובמאמר משולבים נושאים רבים ולכן מומלץ לקרוא את מאמר מושגים בסיסיים בצילום קודם לכן, על מנת להבין את המונחים. [toc] למה אנחנו בכלל צריכים צמצם? הצמצם נועד לאפשר לנו שליטה בכמות האור אשר נכנסת מבעד לעדשה. לפעמים אנחנו נרצה להכניס הרבה אור ולפעמים מעט, תלוי בסצינה ובצרכים שלנו. אתם יכולים לחשוב על הצמצם ממש כמו האישון בעין שלנו – צמצם פתוח זה כמו אישון מורחב שמכניס הרבה אור וצמצם סגור ייראה כאישון מכווץ אשר מכניס מעט אור. אפשרות אחרת היא לחשוב על הצמצם כעל הברז במטבח שלנו – כשנפתח את הברז עד הסוף נקבל זרם מים חזק וכמות מים גדולה, ואם נפתח אותו מעט אזי נקבל זרזיף. כיצד הצמצם בנוי? הצמצם (Aperture) הוא מערכת של עלעלים אשר יוצרת דיאפרגמה (טבעת) הקובעת את כמות האור שנכנסת. ככל שיהיו יותר עלעלים בצמצם וככל שהעלעלים יהיו מעוגלים, צורת הצמצם תהיה מעוגלת יותר וה"בוקה" (Bokeh), כלומר הטשטוש של הרקע, יהיה חלק ונעים יותר לעין. לפני הצילום הצמצם יהיה פתוח לחלוטין, זאת על מנת שנוכל לראות משהו דרך העדשה וכדי שלמצלמה יהיה קל להתמקד על הנושא. במצלמות רפלקס מקצועיות ניתן לסגור אותו ע"י לחיצה על כפתור קטן שנמצא ליד העדשה על מנת לראות את עומק השדה ואז נראה החשכה של התמונה בעינית. במהלך הצילום, מנוף קטן שנמצא מאחורי הביונט (ההברגה של העדשה למצלמה) מרים ידית קטנה על העדשה וסוגר את הצמצם בהתאם להגדרות שלכם במצלמה. מהו מפתח צמצם? מפתח הצמצם (Aperture Opening) נועד לקבוע את כמות האור שנכנסת מבעד לעדשה והוא מבטא את היחס בין אורך המוקד לקוטר הצמצם. מפתח הצמצם מחושב על ידי הנוסחה F/x= . לדוגמה, אם יש לי אורך מוקד של 200 מ"מ והצמצם שלי בקוטר 50 מ"מ, אזי מפתח הצמצם שלי יהיה F/4 =  . אם נגדיל את קוטר הצמצם ל-100 מ"מ (נכנס יותר אור, כמובן), אז מפתח הצמצם שלי יהיה F/2. אנחנו כבר מבינים ש-F/2 מכניס לי יותר אור מ-F/4, כלומר היחס הוא יחס הפוך – ככל שמספר ה-F קטן יותר, הצמצם שלי פתוח יותר וייכנס יותר אור. בהמשך לאותה הדוגמה – הגדלנו את אורך המוקד ל-400 מ"מ וקוטר הצמצם נשאר 50 מ"מ, מה קרה למפתח הצמצם? הוא הפך ל-F/8 (זוכרים?!) ואנחנו מבינים שאם אנחנו מגדילים את אורך המוקד ולא משנים את קוטר הצמצם, מפתח הצמצם שלי יהיה קטן יותר וייכנס פחות אור. כדי לשמור על מפתח צמצם של F/4, נהיה חייבים להגדיל את קוטר הצמצם ל-100 מ"מ. כלומר, מהנוסחה אנחנו מבינים את המשמעויות של מפתח הצמצם וההשפעה של אורך המוקד וקוטר הצמצם על כמות האור. מהן תחנות הצמצם? במהלך הצילום אנחנו עובדים עם מספר תחנות קבועות כשבסלנג שלנו אנו קוראים להם "סטופים". התחנות הללו הן: F/1, F/1.4, F/2, F/2.8, F/4, F/5.6, F/8, F/11, F/16, F/22, F/32, F/45, F/64 משמעות הסטופים היא שכל תחנה, מהתחנות שרשומות מעלה, מכניסה לנו כפול או חצי מכמות האור. מה עושים עם זה? שאלה מצויינת! בהמשך קריאת המאמרים נבין בדיוק מה המשמעות. מדוע הקפיצות דווקא במספרים אלו? כל סטופ מהווה קפיצה של X1.4 (תבדקו ותיראו), אם נקטין את קוטר המעגל ב-1.4,  נקטין את שטח המעגל פי 2. עדשות בעלות צמצמים פתוחים נקראות גם "עדשות מהירות" מכיוון שהן מכניסות המון אור ומאפשרות גם להגיע למהירויות תריס גבוהות יותר. הצמצם ועומק השדה אחת מתופעות הלוואי הכי ברורות וידועות של הצמצם הוא ההשפעה על עומק השדה. ככל שהצמצם יהיה פתוח יותר, עומק השדה יהיה רדוד יותר ולהיפך  - צמצם סגור ייתן לנו עומק שדה עמוק יותר. עומק השדה מושפע על ידי שלושה גורמים נוספים מלבד הצמצם. להרחבה בנושא מומלץ לקרוא את המאמר אודות עומק השדה הצמצם והשפעתו על איכות התמונה הצמצמים הקיצוניים של העדשה, משמע הכי פתוח והכי סגור, פוגעים באיכות התמונה. הסיבה לכך היא אופן השבירה של האור במעבר דרך העצמית (עדשה). צמצם פתוח לרווחה בדרך כלל יוביל להחשכת פינות (Vignetting) - מצב בו קצוות התמונה חשוכים יותר ממרכזה, עיוותים כרומטיים (Chromatic Aberrations) אשר יוצרים הילות בעיקר מסביב לאובייקטים מאוד קונטרסטיים ובוהקים, חדות נמוכה יותר אשר מונעת מאיתנו לקבל את מלוא הפרטים ועוד מגוון בעיות נוספות. הצמצם הסגור ביותר של העדשה יצור בעיות אף קשות יותר מהצמצם הפתוח ביותר ("אפקט העקיפה"), לכן מומלץ להמנע מאיזור זה של העדשה במיוחד. צמצם אופטימלי הוא ערך מפתח הצמצם בו העדשה היא החדה ביותר. כלל האצבע אומר שהצמצם האופטימלי הוא פי 2 מהצמצם הכי פתוח, או במילים אחרות – סגירת שני סטופים מהצמצם הפתוח ביותר. לדוגמה בעדשה עם מפתח מירבי F/2.8 הצמצם האופטימלי יהיה F/5.6. שימו לב שזהו כלל אצבע ותמיד ישנם יוצאים מן הכלל, והדרך הכי טובה ומומלצת לגלות את איכויות העדשה שלכם היא לקרוא ביקורות באינטרנט, כדוגמת האתר photozone.de (האתר באנגלית). בצמצם האופטימלי תגלו פרטים וחדות מדהימה ולכן כשחשוב לכם להוציא את המקסימום מהעדשה, כדאי יהיה לסגור מעט.  דוגמה ל"בוקה" לא נעים לעין מה הצמצם המירבי של העדשה שלי? שאלה מצויינת, אך כמובן שזה תלוי בעדשה שיש לכם. על העדשה יהיה רשום לכם הצמצם המירבי, בדרך כלל זה יהיה רשום בצורה כזו 1:2.8 או 1:3.5-5.6  כשה-"X:1" שווה ל- “F/x” וזו דרך שונה לבטא את מפתח הצמצם. אם רשומים לכם שני מספרים על מפתח הצמצם של העדשה, כמו ברוב העדשות שקיימות בשוק, הכוונה היא לצמצם מירבי שונה בכל אורך מוקד, כשבאורך מוקד הקטן ביותר הצמצם המירבי יהיה פתוח יותר ובאורך מוקד המקסימלי הצמצם יהיה סגור יותר. זאת לאור הנוסחה שהכרנו בתחילת המאמר – אם אנחנו מגדילים את אורך המוקד מבלי להגדיל את קוטר הצמצם, מפתח הצמצם שלנו יהיה סגור יותר. לדוגמא: עדשה 18-55mm F/3.5-5.6 תאפשר לנו צמצם F/3.5 ב-18 מ"מ וצמצם מירבי של F/5.6 ב-55 מ"מ. מדוע רשום רק הצמצם המירבי ולא המינימלי? כי בדרך כלל זה לא מעניין אנשים, והדגש העיקרי הוא על הצמצמים הפתוחים. בעדשות זום איכותיות נהנה מצמצם מירבי קבוע לכל אורך הזום בזכות מבנה אופטי מיוחד. דוגמה לעדשה כזו היא ה-70-200mm F/2.8 שבה בכל אורך מוקד נוכל להנות מצמצם מירבי של F/2.8. עדשות מסוג זה הן בדרך כלל יקרות יותר. הצמצם בצילום באיזה צמצם נבחר להשתמש? כמובן שזה מאוד תלוי בתמונה שרוצים להשיג ובתנאי התאורה. להלן כמה דוגמאות לשימושים נפוצים: צמצם פתוח – בדרך כלל כשנרצה לצלם פורטרטים עם עומק שדה רדוד או עצמים אחרים בהם חשוב לנו לבודד את הנושא מהרקע. כמו כן, בצילומי ספורט בהם ח שוב לנו להשיג מהירויות תריס גבוהות על מנת להקפיא את התנועה - הצמצם הפתוח יאפשר לנו להשיג את מהירויות התריס הגבוהות הללו. בתנאים של תאורה חלשה צמצם פתוח

טיפים לצילום בספארי

 כולנו רוצים לצלם בעלי חיים. עבור רובינו, להגיע לאפריקה או לקצוות הנידחים של העולם, יישאר בגדר חלום רחוק. על מנת לאפשר לכם לחוות את הטבע הפראי קרוב לבית, פותח הרעיון של גן החיות. בארץ התברכנו במספר גני חיות מאוד נחמדים: החל מהספארי ברמת גן, דרך גן החיות התנ"כי בירושלים, גן החיות בחיפה וגן החיות בקריית מוצקין ועד לפארקים כגון פארק הקופים, הצפארי, גנגורו ואחרים.  הטיפים האלו הם חלק מקורס צילום בגליץ בית הספר לצילום. [toc] בודדו את בעלי החיים מהסביבה בעלי החיים נולדו לחיים בטבע החופשי ואנחנו נשתדל לצלם אותם באופן שמדמה אותם בטבע. זאת אומרת שכדאי להמנע מהכללה של סורגים, גדרות, עמודים ושאר סימנים אשר מסגירים כי התמונה צולמה בגן חיות. אפשר לעשות זאת באמצעות הקפדה על מבנה התמונה ובאמצעות שימוש בעומק שדה רדוד. תיפסו התנהגות מיוחדת הטיפ הזה מדגיש בעיקר את החשיבות של הסבלנות שלכם. תיפסו לכם פינה פוטוגנית ליד בעלי חיים מיוחדים וחכו שיקרה משהו מעניין. בסופו של דבר, סביר להניח שזה יקרה – ואתם תהיו שם כדי לצלם את זה. התקרבו עם העדשה אחד הדברים המקסימים בגני החיות הוא האפשרות להתקרב לבעלי החיים הרבה יותר מאשר בטבע הפראי. כדאי להקצין את היתרון הזה ולהתקרב עוד יותר עם עדשה טלסקופית ("לעשות זום") על בעלי החיים ולהתמקד על העיניים שלהם למטרת פורטרטים מיוחדים. תבואו בשעות מיוחדות שעות הצהריים הן השעות הכי קשות לצילום מאחר והשמש גבוהה וחזקה בשמיים. בשעות הבוקר ואחר הצהריים נצליח לקבל תאורה הרבה יותר מעניינת ורכה. גם במזג אוויר מיוחד, כמו גשם או עננות, נצליח לקבל תאורה יותר עדינה ונעימה ואפילו בעלי חיים בסיטואציות לא שגרתיות. אקשן! המצלמה מאפשרת לכם ללכוד חלקיקי שניה ולנצור אותם לעד. התמקמו ליד הלמורים המקפצים או בעלי חיים אחרים מלאי אנרגיה ותיפסו אותם באוויר או באמצע התרחשות מיוחדת.  כדי להקפיא את התנועה, נשתמש במהירות תריס גבוהה וכדי לקבל מריחה של תנועה להמחשת הדינמיות – נשתמש במהירות תריס נמוכה. האנשה צלם טוב יכול לבצע האנשה של בעלי החיים. נסו לתפוס הבעות פנים מיוחדות, שימוש באביזרים ואינראקציה בין שני בעלי חיים כדי ליצור סיפור ולעורר רגשות אצל הצופה בתמונה. כמובן שגם כאן צריך הרבה סבלנות ויצירתיות. להתגבר על הגדרות, הסורגים וההשתקפויות בחלון הרבה מאוד מהפעמים אנחנו ניתקל בגדרות, סורגים, זכוכיות ועוד כל מיני הפרעות בינינו לבין המצולמים שלנו. כיצד להתגבר עליהם? אם מדובר בגדרות וסורגים – אם אתם מצלמים עם מצלמה קומפקטית, אפשר להשחיל את העדשה מבעד לסורגים/רשת, כמובן לעשות זאת בזהירות מבלי לדחוף את המצלמה פנימה עד הסוף. אם אתם עם מצלמת DSLR, אנחנו נדאג לטשטש אותם כמה שיותר כדי שנרגיש אותם כמה שפחות. זאת אומרת שאנחנו נשאף להשתמש באורך מוקד כמה שיותר גדול, להתקרב כמה שיותר לרשת/סורגים ונפתח את הצמצם למקסימום. אם נצלם מבעד לזכוכית – נתקרב לזכוכית לאיזור הכי נקי, נשתדל להסתיר את ההשתקפויות ואם יש לנו פילטר מקטב (פולרייזר), נעזר בו כדי לבטל את ההשתקפויות. מאחורי הסורגים יכול להיות שאנחנו נרצה, בתור צלמים, דווקא להדגיש את הסורגים כדי להעביר סיפור ומסר. זה יכול להמחיש את ההרגשה של השבי או ליצור משחקים של קומפוזיציה. לדוגמה, באיזור הקופים, הם הרבה פעמים נשענים על הסורגים או באיזור הציפורים – הן מציצות החוצה מבעד הרשת. אבסטרקטים ישנם בעלי חיים שיכולים ליצור לנו תמונה אבסטרקטית במיוחד, לדוגמה הג'ירפות על הצורות המיוחדות, הזברות עם הפסים ואפילו הפילים עם העור המעניין שלהם. האבסטרקטים והוצאת הנושא מהקשרו יכולים ליצור צילומים מאוד מעניינים. אינטראקציה עם אנשים וילדים אין כמו לראות ילד שמתרגש בפעם הראשונה שרואה ג'ירפה! נסו לתעד את אותם הרגעים המרגשים, הבעות הפליאה והשמחה על הפנים האלו. כפי שהבנו מהטיפים האלו, הצילום בגני החיות מציב בפני הצלמים מספר אתגרים והזדמנויות לא פשוטות. אנחנו יכולים להוציא את המירב מכל מצב ולתפוס צילומים מיוחדים ומעניינים שנשמח לשתף ולהראות לאחר מכן. החלק הכי חשוב – צלמו, צלמו כמה שיותר! שלכם, רועי גליץ המאמר הינו חלק מקורס יסודות הצילום בו מתקיימת יציאה לספארי רמת גן, גן החיות בקריית מוצקין וגן החיות התנכ"י בירושלים (בהתאם למיקום הקורס). מאמרים נוספים בנושא: יסודות הצילום, צמצם, תריס, ISO, פילטרים, עומק שדה, קומפוזיציה וצילום. כל הזכויות שמורות על הטקסט ועל התמונות, אין להעתיק ללא אישור מפורש בכתב. תודה. .vc_custom_1433248760740{padding-right:10px !important;padding-bottom:20px !important;padding-left:10px !important;}.vc_custom_1433248782673{padding-top:10px !important;padding-bottom:10px !important;background-color:#d8d8d8 !important;} להרשמה ופרטים נוספים, צרו איתנו קשר בטלפון 0774090280 או צרו קשר דרך הטופס למטה, ואנו נחזור אליכם בהקדם. שם * טלפון מייל * שליחה מנכ"ל גליץ בית-הספר לצילום, העורך הראשי של מגזין קומפוזיציה ומדריך מסעות צילום בעולם. רוצים ללמוד עוד? מוזמנים לקורס צילום בגליץ בית הספר לצילום המוביל בישראל. לימודי צילום חינם באמצעות מאמרים בנושא: יסודות הצילום, צמצם, תריס, ISO, פילטרים, עומק שדה, קומפוזיציה וצילום כל הזכויות על הטקסט והתמונות שמורות לרועי גליץ. אין לעשות כל שימוש כל שימוש ללא אישור מראש ובכתב. תודה.

טיפים לצילום טבע

שנה התחילה ואין דבר יותר מהנה מאשר לשלב טבע יחד עם צילום ולפתוח בתחביב של צילום טבע. תפיסת רגעים של התנהגויות מיוחדות והתבוננות בעופות מדהימים ממרחקים של שלושה מטרים ממסתור תוך כדי צילום והשגת תוצאות איכותיות, הם דברים שפשוט אף פעם לא נמאס מהם. [toc] לכבד את הטבע ראשית, חשוב להבין: הטבע הוא לא שם בשבילכם, אתם שם בשביל הטבע. באמצעות כיבוד הטבע אנחנו נשמור עליו מכל רע ואף נוותר על הצילומים שאנחנו רוצים אם אנחנו מסכנים בצורה כלשהי את בעלי החיים בסביבתנו. ללמוד את הטבע הכלי הכי חשוב שעומד לרשותנו הוא לא המצלמה, אלא הידע. באמצעות הבנת בעלי החיים וההתנהגויות אותם הם מפגינים, יחד עם מידע על מקומות טובים לצפות בהם ובאילו זמנים לעשות זאת, אנחנו נפיק את הצילומים הטובים ביותר. צילום של ציפור על ענף זה משהו שמבינים מהר שדיי קל להשיג, ברגע שמבינים את הטכניקה. אבל צילום של התנהגות כגון אכילה, חיזור, קרבות טריטוריאליים והופעה ראוותנית זה כבר משהו שמוסיף רובד של עניין לצילום הרגיל. לקום מוקדם בבוקר הזריחה היא אחד מאותם הזמנים המבוזבזים על שינה. בשעות הבוקר אנחנו נחזה בהתעוררות לחיים של עולם החי, החל מארוחות בוקר הכוללות דגים טריים ועד לחטיפים של זרעונים ותולעים. בונוס נוסף בצילום בשעות הבוקר הוא הזווית הנמוכה של השמש, אותה נקפיד לשמור מאחורינו, על מנת להנות מתאורה מדהימה "כמו סטודיו" על בעלי החיים. בשעות הצהריים, בדיוק מהסיבה הזו, אנחנו נשתדל להמנע מלצלם עקב תאורה קשה ולא מחמיאה. שימוש בעדשות איכותיות ככל שהעדשות שלנו הן בעלות אורך מוקד (זום) גדול יותר, הדבר יאפשר לנו לתפוס מעט יותר מרחק מהנושא ולהציג תמונה בה בעל החיים מרגיש נוח יותר ויאפשר לנו לצלם תמונות טובות של בעלי החיים הביישניים יותר. יחד עם זאת באמצעות הנאמר בסעיף 5, נוכל לצלם צילומים מדהימים של ציפורים גם עם מצלמה קומפקטית בעלת זום X12. עדשות מומלצות לצילום טבע, הן Canon 100-400 L, קנון או ניקון 300 מ"מ F/4 עם מכפלים (X1.4 או X1.7 בניקון) שאיתן ניתן בהחלט להתחיל מבלי למשכן את הבית. כמובן שישנן עדשות הרבה יותר טובות ויקרות כמו ניקון 200-400 מ"מ האגדית ויש את הקנון והניקון 500 מ"מ F/4 שעולות כמו מכונית קטנה. להשתמש בהסוואה כשאני אומר הסוואה, הרבה מכם חושבים ישר על המארבים בסיירת מטכ"ל, אבל לא לכך אני מתכוון. הסוואה יכולה להיות שימוש באוהל פשוט שעולה 49 ש"ח, היא יכולה להיות ישיבה ברכב עם חלון פתוח והיא יכולה להיות שכיבה על מזרון עם רשת הסוואה מעלינו. העיקר שבעל החיים לא יראה צורה של בן-אדם, ואנחנו מוסווים. ההסוואה מאפשרת לנו לצפות בבעלי החיים מאוד מקרוב מבלי שנשנה את ההתנהגות שלהם. שימו לב שבצילום של עופות דורסים ויונקים, הרבה פעמים נצטרך להשקיע יותר בהסוואה ולשים לב במיקום גם לכיוון הרוח למטרת המנעות מחשיפת הריח שלנו. כמובן שיחד עם ההסוואה חשוב להצטייד גם בסבלנות – לא תמיד בעלי החיים יבואו לאן שאנחנו רוצים ולפעמים קורה שחוזרים הביתה בלי אף תמונה. בפעם הבאה שנצא לצלם נעריך הרבה יותר את העובדה שהצלחנו להשיג את המטרה. הוספת אביזרי העשרה אם אנחנו נצלם ציפורים, אנחנו יכולים למקם להן מקל יפה ונוח בשבילן לעמוד בזווית שתהיה נוחה לנו מול אוהל ההסוואה. "למה שהציפור תשב על המקל?" אתם שואלים? התשובה היא פשוטה – "למה לא?!". הרבה פעמים כשאנחנו נמקם מקל המתאים לצרכים של הציפור, היא תגיע ותעמוד עליו בעוד אנחנו יכולים לצלם בלי הפרעה. תסתכלו קרוב לא חייבים לנסוע לקצה העולם בשביל לחזור עם צילומים מדהימים של בעלי חיים. אנחנו חיים באחד המקומות האידאליים בעולם מהבחינה הזו שישראל נמצאת בלב נתיב הנדידה מאירופה לאסיה ומאות מינים מדהימים עוברים דרכינו מדיי סתיו ואביב. אתם יכולים לצאת לצלם בפארקים קרובים לבית כמו פארק השלולית בנתניה, פארק מקורות הירקון, פארק לאומי רמת גן וגני יהושע או טיפה להרחיק לאיזור בית-שמש, השפלה, מעגן מיכאל ועתלית או ללכת לקצוותיה המדהימים של המדינה לאגמון החולה ולאיזור אילת. תסתכלו רחוק עד כמה ששכנעתי אתכם שיש מגוון אפשרויות עצום מתחת לאף, העולם הוא מקום מדהים עם אינסוף אפשרויות ובעלי חיים מרתקים. אם אתם נוסעים לטיול בקצה תבל, תזכרו שלא מספיק רק לטייל בגייזר "אולד פיית'פול" שבילוסטון, אלא צילומי זריחה של בעלי חיים ב"לאמאר וואלי" הם לא פחות מדהימים; כשמטיילים בשווקי האלקטרוניקה של הונג קונג, כדאי גם לצאת לפארקים המדהימים שמחוץ לעיר לראות אינספור ציפורים לא מוכרות לנו; כשאנחנו נוסעים לאנגליה, שווה ללכת לצפות במגוון בעלי החיים בנמצא באי הבריטי. צילומי מקרו הרבה מצלמות קומפקטיות, כמעט כולן, למען האמת, מסוגלות לצלם מקרו. תצאו אפילו לחצר של הבית ותנסו לצלם פרחים, זבובים וחרקים אחרים. מהר מאוד תבינו ש"העולם הקטן" הוא מקום ענקי עם מגוון עצום של זבובים מסוגים שונים, דבורים, פרפרים ואינספור מיני חרקים נוספים שאמנם במבט מרחוק יכולים להראות מעט מכוערים, אבל כשמתקרבים מגלים המון פרטים חדשים ולפתע הם נראים פשוט מרתקים. תשתפו את הצילומים יצאתם וצילמתם צילומים מדהימים? אל תקברו אותם בכונן הקשיח של המחשב אלא תעלו אותם לרשת, אם זה בגלריות חינמיות, בפורומים או בפייסבוק, הציגו לחברים ולקהילה את התוצאות שהשגתם על מנת לשתף, לקבל ביקורת, ללמוד ולהשתפר לפעמים הבאות. באמצעות הבנה ויישום של עשרת הטיפים אותם ציינתי, אתם יכולים להתחיל לצלם את הטבע בעצמכם ולא רק לשבת על הכיסא בבית ולצפות בצילומים של אחרים. צילום הטבע הוא אחד הדברים שאני הכי אוהב לעשות, הסיפוק וההנאה הם עצומים, גם בזמן הצילומים בשטי וכמובן כשמסתכלים על התמונה המדהימה שצילמת. תעשו חיים, אל תפגעו בהם. שלכם, רועי גליץ מאמרים נוספים בנושאי צילום - מאמרים צילום, עומק שדה, קומפוזיציה, פלאש, אינפרא אדום, צילום מאקרו, פאנינג, צילומי לילה, פילטרים ועדשות, צילום ברקים רוצים ללמוד עוד? מוזמנים לקורס צילום בבית הספר לצילום של רועי גליץ – קורס צילום .vc_custom_1433248760740{padding-right:10px !important;padding-bottom:20px !important;padding-left:10px !important;}.vc_custom_1433248782673{padding-top:10px !important;padding-bottom:10px !important;background-color:#d8d8d8 !important;} להרשמה ופרטים נוספים, צרו איתנו קשר בטלפון 0774090280 או צרו קשר דרך הטופס למטה, ואנו נחזור אליכם בהקדם. שם * טלפון מייל * שליחה מנכ"ל גליץ בית-הספר לצילום, העורך הראשי של מגזין קומפוזיציה ומדריך מסעות צילום בעולם. רוצים ללמוד עוד? מוזמנים לקורס צילום בגליץ בית הספר לצילום המוביל בישראל. לימודי צילום חינם באמצעות מאמרים בנושא: יסודות הצילום, צמצם, תריס, ISO, פילטרים, עומק שדה, קומפוזיציה וצילום כל הזכויות על הטקסט והתמונות שמורות לרועי גליץ. אין לעשות כל שימוש כל שימוש ללא אישור מראש ובכתב. תודה.

טיפים לצילום הופעות

צילום הופעות הינו אחד מתחומי הצילום המאתגרים ביותר, שכן בצילום מסוג זה, להבדיל מצילומים מבוימים, אין לנו שליטה כמעט על אף פרמטר בתמונה. אנחנו לא מסוגלים לביים את האובייקט המצולם, אנחנו לא שולטים בתאורה - שלרוב משתנה ללא הרף, אין לנו גישה לכל זווית שהיינו רוצים לצלם ממנה, ישנם אנשים אחרים מסביבנו ששילמו על ההופעה ובאו ליהנות ולא אכפת להם שהם נכנסים לנו לתוך הפריים והרבה פעמים אנחנו גם מוגבלים לזמן מסוים בו ניתן לצלם. [toc] נשמע כמו משימה בלתי אפשרית? צילום הופעות הוא אמנם לא קל ואינטואיטיבי, אבל הוא גם הרבה פחות קשה ממה שרוב האנשים עשויים לחשוב, ואני מאמין שבסוף הכתבה הזאת, אתם תופתעו לגלות שזה יותר קל ממה שנדמה לכם. אז איך מתחילים? בתור התחלה נרצה לשפר את תנאי הפתיחה האובייקטיביים שלנו, ולכן אמליץ להיכנס להופעות במקומות אינטימיים יחסית בהם תוכלו להגיע כמעט לכל זווית צילום שתרצו. אם יש לכם להקה שאתם מכירים באופן אישי, תהיה זו הבחירה הטבעית. ההופעה הראשונה שצילמתי הייתה בסוף 2007, עם מצלמת Canon 350D ועדשת קיט 18-55 מ"מ. צילמתי להקה בשם The Carsitters,אותה מכיר באופן אישי, והרבה מהניסיון שצברתי אני חב לה.   ציוד - זאת לא המצלמה שחשובה אלא האדם שמאחוריה בין אם אתם מסכימים עם הכותרת או שהיא לא עשתה עליכם רושם, אי אפשר להתעלם מהעובדה שלסוג הציוד שאתם משתמשים בו יש השפעה על התוצאה הסופית, ובצילומי הופעות ישנם כמה פרמטרים שכדאי לכם לשים אליהם לב: בשל התאורה העמומה נעדיף בהופעות להשתמש בעדשות עם צמצם פתוח (2.8, 1.8, 1.4) ובמצלמות עם סנסורים שמאפשרים לנו צילום ב- ISO גבוה וללא רעשים. (מומלץ לקרוא מאמר יסודות הצילום, אם המונחים לא ברורים). בהופעות דינמיות כמו אלו של להקות רוק נצטרך להשתמש במהירויות תריס גבוהות יחסית על מנת להקפיא תנועה של מתופף משתולל או סולן מקפץ. ברגעים כאלו תעריכו מאוד שיש בידיכם מצלמה טובה, איכותית ומהירה. אבל אל תתאכזבו גם אם הציוד שלכם לא מושלם. מרבית התמונות שלי בהופעות צולמו עם Canon 350D שמבחינת צילום ב- ISO גבוה היא מאוד רועשת ולא מאפשרת צילום מעל ISO 1600, ו לא הייתה ברשותי עדשת זום מהירה.  צלמו ב-ISO גבוה, גם אם התמונה רועשת לדעתי, עדיף לצלם תמונה שיש בה רעש ולהפחית את הרעשים אחר כך בתוכנת עריכה כגוןLightroom 3 או אפילו להישאר עם תמונה מגורענת – מאשר להפיק תמונה נקייה מרעשים אך מטושטשת, וזאת מפני שנאלצתם לפצות על ה-ISO הנמוך בזמן חשיפה ארוך מדי. חשיפה נכונה אחד הקשיים הראשונים שניתקל בהם בצילום הופעות הוא מדידת אור ובחירת החשיפה הנכונה. בהופעות כדאי שנמדוד אור בצורה נקודתית מהמקום שלפיו נרצה לחשוף. ברוב ההופעות ישנם מספר סטים של תאורות שחוזרות על עצמן, ולכן מומלץ לזכור את הפרמטרים המתאימים לתאורות השונות. כך, ברגע שיהיה, לדוגמה, ספוט על פני הזמר - נדע מיד מה הפרמטרים המתאימים. מומלץ להסתכל בהיסטוגרמה ולבדוק על הצג נקודות שרופות ולוודא שלא נשרפו פרטים במקומות חשובים. אחד הדברים המתסכלים זה לחזור הביתה עם תמונה שנראית לנו טובה, ואז לגלות שהפנים מוארות מדי ויש אזורים שאין בהם פרטים בכלל. בגלל הקושי במציאת החשיפה אמליץ לצלם ב-raw כדי שנוכל אח"כ לתקן את החשיפה במקרה הצורך: לשחזר פיקסלים שקצת נשרפו או להבדיל, צולמו בתת חשיפה ונוכל לנסות ולהבהיר אותם בשלב העריכה.   להשתמש בפלאש? בטח כולכם מכירים את הסיטואציה הבאה: אתם בהופעה, כמה עשרות מטרים מהבמה, ומסביבכם מלא פלאשים של מצלמות מאנשים שמנסים לצלם את ההופעה. צר לי לשחוט פרה קדושה, אבל לפלאש שלכם אין שום השפעה על התאורה שמאירה את האמן המופיע. במקרה הטוב הפלאש לא ישפיע, ובמקרה הרע הוא יאיר את עשן הסיגריות מסביבכם או את הקרחת של מי שנמצא לפניכם. בעיה נוספת היא שכאשר אנחנו מצלמים עם המצלמה על מצבים אוטומטיים או חצי אוטומטיים, המצלמה לא יודעת שמה שמעניין אותנו נמצא רחוק כל כך ולא מושפע מהפלאש, ולכן היא תחליט להכניס פחות אור - וכך נקבל במה חשוכה. לכן, אם אתם רחוקים מהבמה - אל תשתמשו בפלאש. אם אתם קרובים לבמה ותצלמו עם פלאש, האמן אמנם יהיה מואר - אבל כל הרקע יהיה חשוך וכך תאבדו את כל האווירה. מה הפתרון? מדדו אור לפי הסביבה עד שתגיעו לחשיפה מתאימה מבחינת האווירה שתרצו. לאחר מכן תוסיפו את הפלאש. בשיטה הזאת תקבלו את התאורה הסביבתית שתעביר את האווירה שהייתה במקום, ואלו הפלאש יאיר את האמן ויקפיא את התנועה שלו. כך, למרות שאתם תשתמשו בחשיפה איטית יחסית, האובייקט שלכם לא יצא מרוח מפני שאור הפלאש יקפיא אותו. כמובן שניתן "להקפיץ" את הפלאש ולהימנע מהבזק ישיר אשר ישטיח את פני המצולם שלנו ועלול לגרום לעיניים אדומות - בדיוק כמו בכל סיטואציה אחרת של צילום עם פלאש. אם אין לנו תיקרה נמוכה מספיק או שהיא לא לבנה, כמו שקורה לרוב בהופעות, ניתן להקפיץ את הפלאש באמצעות כרטיס לבן  או לרכך אותו ע"י שימוש באביזרים נוספים. ישנה אופציה נוספת לשימוש בפלאש שתאפשר לכם להפיק תוצאות מיוחדות, אך היא מסורבלת יותר, במקרים בהם יש לכם גישה לבמה - אתם יכולים לשים מראש פלאשים על הבמה אשר יופעלו מרחוק באמצעות משדרים, וכך יתקבלו תמונות פחות שגרתיות. העשן יכול להיות חבר טוב שלנו או אויב כאשר אנו מצלמים עם פלאש, אם העשן זורם לפני האמן - האור יאיר בעיקר את העשן ולא את האמן. במצבים כאלו נימנע מצילום עם פלאש. לעומת זאת עשן מאחורי המצולם מוסיף דרמה לתמונה. לחכות לספוט כאשר חשוך מדי, כשאנו רחוקים מהבמה ולא יכולים להשתמש בפלאש, נמתין עד אשר הספוט, אותו פנס צר, ממוקד וחזק יאיר על האובייקט שלכם. תתפלאו לגלות שדווקא אותן תמונות חשוכות עם ספוט שמאיר רק את המצולם, לעיתים טובות יותר מתמונות מוארות לחלוטין. במופעים, לעיתים נדירות תזכו לאור שמפיק תאורה קבועה על הבמה. תאורה קבועה אולי תקל עליכם את הצילום, אבל גם תפיק תמונות משעממות ושגרתיות יותר. כדאי לזכור: שכשאנו מצלמים הופעה אנחנו לא מצלמים צילום תיעודי נטו, שבו היה חשוב לנו שיראו את כל הבמה כמו שהיא, אלא יותר צילום שמטרתו להעביר אווירה מסוימת בהופעה, והתאורה היא האמצעי העיקרי בכדי להעביר זאת.   צלליות כפתרון מאולץ אל תתעלמו מהאילוצים. בשימוש במצלמות קומפקטיות תגלו הרבה פעמים שיש לכם בעיה להציג את המצולם מואר, זאת בגלל תנאי התאורה המאתגרים את מרבית ההופעות. אחד מהפתרונות המומלצים הוא צילום צלליות. נעדיף לבחור צלליות ברורות כדי שהצופה יוכל, מבלי לראות את הנושא מואר, להבין מה צילמנו. תמונה כזו נצלם כאשר אין אור על המצולם והאורות היחידים המאירים את הבמה הינם האורות שמאחורי האומן/ים. בצורה כזו נוכל, באמצעות מצלמה פשוטה, להוציא תמונות מיוחדות. שימו לב שאם לא נגדיר למצלמה שזה מה שאנחנו רוצים, היא תבחר לנו חשיפה ארוכה או פלאש כדי להאיר את הבמה. נצטרך להעביר את המצלמה למצב ידני. נעשה זאת ע"י

טיפים לצילום נוף

צילום נוף הוא אחד מאותם סוגי הצילום אשר כולנו עושים כל הזמן ובכל טיול בארץ ובחו"ל. יחד עם זאת, צילום נוף הוא אחד מסוגי הצילום הקשים ביותר לביצוע איכותי ומעניין. הפעם אני אשתדל לתת לכם את הכלים הכי חשובים ושימושיים לצילום כאשר המראות של הטבע מכים בכם במלוא עוצמתם. [toc] תאורה כמובן שאין לנו שום אפשרות לעשות שימוש בתאורה מלאכותית, אלא אנחנו תלויים בשמש (ובירח) להאיר לנו את הסצינה. השליטה היחידה שלנו (אלא אם תלמדו אותי אחרת) היא באמצעות בחירה מושכלת בשעות הצילום שלנו כדי לקבל את התאורה הטובה ביותר. תכירו את הנוף אותו אתם רוצים לצלם ותחליטו כיצד ובאיזו שעה תקבלו את התאורה הטובה ביותר עליו.    קומפוזיציה בצילום נוף כללי הקומפוזיציה חלים בתוקף מלא. מאחר ועיקר צילום הנוף הוא הקווים המנחים, אנחנו נאתר את אותם הקווים ונחזק אותם כדי להדגיש את המבנה של התמונה, להוליך את העין של הצופה ולקבל בסופו של דבר תמונה שהיא נעימה לעין. יש הרבה מאוד צילומי נוף שהם ללא נושא. אבל שימו לב שברגע שאתם מכניסים נושא ומדגישים אותו כמו שצריך – התמונה מקבלת מימד אחר לגמרי ועוצמה שהצופה יזכור למשך הרבה יותר זמן.  תנועה לצילומי נוף יש לעיתים נטייה להיראות קצת משעממים, ולכן אנחנו נשתדל להכניס תנועה לפריים כדי להכניס קצת אקשן למשוואה. התנועה יכולה להיות תנועה של עננים בשמיים, מים בים או מפלים או אפילו בעלי חיים נודדים. את התנועה נשיג באמצעות שימוש במהירויות תריס איטיות על גבי חצובה. למקרה שיש לנו יותר מדיי אור – אנחנו נשתמש בפילטר ND אשר מפחית את כמות האור בפאקטור משמעותי.   שמיים שמיים טובים יכולים לעשות את התמונה וכשאני אומר שמיים טובים אני מתכוון בעיקר לעננות מעניינת. זה יכול להיות ענני נוצה גבוהים ונעימים לעין, ענני כבשה חמודים שמשלימים את התמונה או עננות מיוחדת אשר יוצרת פסים מאופק לאופק ופשוט הופכת את התמונה למשהו אחר לגמרי.   פילטרים פילטרים (מסננים) נועדו לשפר את הצילום שלכם ובעיקר בצילומי נוף. פילטר פולרייזר (מקטב) ייתן לכם שמיים כהים ויפים וינטרל השתקפויות היכן שהן יפריעו לכם. פילטר מסוג ND הדרגתי יאפשר לכם לחשוף בצורה מדוייקת גם את הקרקע הכהה וגם את השמיים הבהירים ופילטרים אחרים יאפשרו לכם יצירתיות כאוות נפשכם. HDR אי אפשר לדבר על צילומי נוף מבלי להזכיר HDR. HDR זו טכניקה שמטרתה היא להגדיל את הטווח הדינמי של התמונה ובכך ללכוד פרטים גם באיזורים הבהירים של הפריים וגם האיזורים הכהים של הפריים. המשמעות היא צילום שתיים או שלוש תמונות ברמות חשיפה שונות ושילוב שלהן באמצעות תוכנה כגון פוטושופ, פוטומטיקס או אחרות.   שחור לבן צילומי נוף בשחור לבן היו קיימים הרבה לפני הצילומים בצבע וישנם צלמים אשר עשו הסטוריה באמצעות צילומי נוף בשחור לבן כגון אנסל אדמס המפורסם. צילום נוף בשחור לבן יוצר משהו מאוד מעניין ומיוחד, נוף אשר אנחנו לא רגילים לראות אותו בחיי היום-יום. הקווים נעשים הרבה יותר בולטים וחזקים והקונטרסט מושך את העין בצורה מעמיקה יותר. זווית עדשה באמצעות עדשות רחבות במיוחד אנחנו יכולים ליצור פרספקטיבות מעניינות יותר ולתפוס פריימים רחבים ומעניינים. ניתן אפילו להשתמש בפנורמה על מנת לתפוס שטח הרבה יותר רחב מזווית העדשה איתה אנחנו מצלמים. באמצעות שימוש בעדשות באורכי מוקד גדולים אנחנו יכולים לקבל פרספקטיבה שטוחה יותר ו"לקרב" הרים רחוקים לנופים קרובים. חדות הטכניקה מאוד חשובה לנו כדי לקבל צילומים איכותיים אשר אותם ניתן גם להגדיל ואף לפרסם בעולם הגדול. חשוב להקפיד על שימוש בצמצם האופטימלי כדי להוציא את המקסימום שהעדשה יודעת לתת, כדאי מאוד להשתמש ב-ISO נמוך כדי לקבל תמונות נקיות לחלוטין מרעש ויש לעשות שימוש בחצובה אם אין לנו מספיק אור ומהירויות התריס נמוכות מדיי. יצירתיות גם כאן אנחנו נרצה לחדש ולהעביר לצופה חוויה חדשה ומיוחדת. זה יכול להיות באמצעות שימוש בהשתקפויות, צללים, צלליות ותאורה ייחודית. תחשבו איך אתם יכולים להציג את הצילומים שלכם בצורה אחרת ומיוחדת כדי להרשים ולהשאיר רושם בסופו של דבר.   הטיפים האלו הם מאוד חשובים ומאוד קלים ליישום, אבל בסופו של דבר הטיפ הכי חשוב הוא – צאו לצלם! תגיעו למקומות היפים ביותר בארץ והמקומות המדהימים ביותר בעולם, תעמדו מול פאר היצירה וצלמו אותו כך שתוציאו ממנו את המירב והמיטב. מכאן, הכל בידיים שלכם. שלכם, רועי גליץ .vc_custom_1433248760740{padding-right:10px !important;padding-bottom:20px !important;padding-left:10px !important;}.vc_custom_1433248782673{padding-top:10px !important;padding-bottom:10px !important;background-color:#d8d8d8 !important;} להרשמה ופרטים נוספים, צרו איתנו קשר בטלפון 0774090280 או צרו קשר דרך הטופס למטה, ואנו נחזור אליכם בהקדם. שם * טלפון מייל * שליחה מנכ"ל גליץ בית-הספר לצילום, העורך הראשי של מגזין קומפוזיציה ומדריך מסעות צילום בעולם. רוצים ללמוד עוד? מוזמנים לקורס צילום בגליץ בית הספר לצילום המוביל בישראל. לימודי צילום חינם באמצעות מאמרים בנושא: יסודות הצילום, צמצם, תריס, ISO, פילטרים, עומק שדה, קומפוזיציה וצילום כל הזכויות על הטקסט והתמונות שמורות לרועי גליץ. אין לעשות כל שימוש כל שימוש ללא אישור מראש ובכתב. תודה.

פוקוס

כולנו יודעים מה זה פוקוס, זה כשהתמונה יוצאת חדה. אבל מסתבר שיש עוד הרבה מאוד דברים שאתם צריכים לדעת על הפוקוס של המצלמה שלכם כדי לעשות אותו טוב, נכון ומדוייק יותר. במאמר זה אני אכיר לכם את האפשרויות השונות של הפוקוס ואת ההמלצות הטובות ביותר כדי להוציא את התמונה החדה שתמיד רציתם. [toc] מהי חדות? חדות באה לידי ביטוי באמצעות קונטרסט בין הפיקסלים. כשאין חדות, המעבר בין פיקסל לפיקסל הוא מאוד הדרגתי ולא קיצוני מבחינת ההבדל בין הגוונים וכשיש חדות ההבדל בין פיקסל לפיקסל יהיה יותר משמעותי. תדמיינו לכם תמונה כזו |||||, אם יש פוקוס אז אני אראה פיקסל לבן, פיקסל שחור וכן הלאה. אם אין פוקוס, אז אני אראה כתם אפור רציף בלי הבדלים. כשיש לנו נושא חד והרקע נראה מטושטש, זה נקרא עומק שדה רדוד. הפוקוס הוא פונקציה של מרחק, כלומר כל מה שבאותו המישור מהמצלמה (באותו המרחק) – יהיה בפוקוס. כיצד המצלמה מוצאת פוקוס? בעדשה יש אלמנט/ים שאחראי על הפוקוס. אלמנט זה זז קדימה ואחורה וכשהמצלמה מאתרת קונטרסט (כפי שהסברתי בסעיף הקודם), היא עוצרת את המנוע – ויש לנו פוקוס. ההזזה של האלמנט הזה מבוצעת על ידי המנוע של המצלמה או המנוע בעדשה, אם יש כזה. בעדשה בלי מנוע, היא מסתמכת על המנוע של המצלמה, אשר מעביר את התנועה לעדשה באמצעות מברג ובורג שמחוברים בביונט. במצלמות בלי מנוע, כמובן שיהיה פוקוס אוטומטי רק אם לעדשה יש מנוע. אם אין לעדשה מנוע, אז לא תהיה אפשרות להזיז את האלמנט והפוקוס יתבצע ידנית בלבד. מהירות הפוקוס נקבעת על ידי ביצועי המנוע של המצלמה או העדשה. כאן תוכלו לראות דוגמה לתמונה בפוקוס מול תמונה לא בפוקוס וכיצד החיישן מאתר את הקונטרסט. שאני אפקס ידנית?! בעיקרון, ההמלצה שלי היא תמיד להשתמש בפוקוס האוטומטי. הוא הרבה יותר מדוייק, הרבה יותר מהיר והרבה יותר אמין. הסיבה לכך היא שכשאנחנו מתמקדים עם פוקוס ידני דרך העינית, אנחנו מכוונים את החדות שתהיה עד כמה שיותר חדה, אבל קשה לנו לראות האם הפוקוס יצא בדיוק על העין או שמא ברח לנו לאוזן של המצולם ורק כשאנחנו על המחשב אנחנו מגלים שפספסנו... במצלמות ניקון יש נקודה קטנה וירוקה בפינה השמאלית-תחתונה של העינית שקצת עוזרת לנו למצוא את הדיוק. אנחנו נשתמש בפוקוס ידני במצבים בהם הפוקוס האוטומטי ייכשל, לדוגמה – בצילומי לילה כשאין לנו משהו קונטרסטי כשנרצה לצלם מבעד לרשת או סורגים וכו'. שימוש נוסף בפוקוס ידני הוא בצילום וידאו (תקראו את המאמר ותבינו למה). הפוקוס האוטומטי מחפש חדות ברמת הפיקסל, ולכן הוא יהיה הרבה יותר מדוייק. העיקר שאת המדידה של הפוקוס תעשו מהמקום הנכון. בסעיף הבא אני אסביר כיצד. כיצד למצוא פוקוס מהר ויעיל? כדי לקבל את המיקוד הנכון ביותר, חשוב מאוד להקפיד לכוון את נקודת הפוקוס האמצעית על הנושא שלכם באיזור שבו יש הכי הרבה קונטרסט. 3 דוגמאות לכך: א. אם אנחנו נתמקד על פנים, אז לא נכוון את הפוקוס למצח (שבו אין קונטרסט), אלא לעיניים שהם האיזור הכי קונטרסטי בפנים (וגם הכי חשובות). ב. אם אנחנו מצלמים נוף, לא נתמקד על השמיים הכחולים והחלקים, אלא נעשה פוקוס על האופק, עץ רחוק או על בניין רחוק ג. אם אתם במקרה מצלמים פינגווינים, אל תתמקדו על החלק השחור או על החלק הלבן, אלא על הגבול בין השחור ללבן (כן, בשביל הקונטרסט). אותו כלל תקף גם לגבי נושאים דומים. מה עוד משפיע על המהירות של המיקוד? א. מפתח הצמצם המירבי של העדשה – ככל שהעדשה בעלת מפתח צמצם גדול יותר (מספר F קטן), כך יותר אור ייכנס ולמצלמה יהיה יותר קל למצוא פוקוס. לדוגמה, בעדשות F/2.8 הפוקוס יהיה הרבה יותר מהיר מאשר עדשות F/5.6. ב. מנוע מהיר – בקנון קוראים לזה USM שזה Ultrasonig Motor ובניקון קוראים לו SWM שזה Smart Wave Motor ובעצם זהו מנוע שמזיז את האלמנט של הפוקוס מהר יותר ג. תנאי התאורה – בתנאי תאורה קשים, יהיה יותר קשה למצוא פוקוס מכיוון שיהיה יותר קשה לאתר קונטרסט. ד. הקונטרסט של הנושא – ככל שהנושא יותר קונטרסטי, המצלמה תמצא פוקוס יותר מהר ומדוייק. להינעל או לעקוב? שיטת מיקוד משמעות קנון ניקון פוקוס ננעל הפוקוס ננעל בחצי לחיצה ולא זז עד הצילום One Shot AF-S פוקוס עוקב בחצי לחיצה הפוקוס ישתנה בהתאם לנושא AI Servo AF-C בוחר אוטומטי המצלמה לבד תשנה בין ננעל לעוקב AI Focus AF-A פוקוס ננעל - המצב הרגיל שבו אנחנו נשתמש הוא פוקוס ננעל. במצב זה, כשאנחנו בחצי לחיצה על המחשף (הכפתור של הצילום), הפוקוס יינעל על הנושא ולא יזוז כל עוד האצבע שלנו במצב של חצי לחיצה. זה שימושי מאוד כאשר אתם רוצים לשנות את הקומפוזיציה ולמקם את הנושא מחוץ למרכז. שימו לב! אם המצלמה לא מצאה פוקוס, היא לא תצלם במצב זה. פוקוס עוקב – אנחנו נשתמש במצב זה כדי לעקוב אחרי אובייקטים שמתקרבים או מתרחקים מהמצלמה. אם האובייקט זז באותו המרחק ממני, אין צורך במצב זה, מאחר ואין צורך לשנות את המיקוד. במצב זה, כל עוד האצבע בחצי לחיצה, הפוקוס יחפש על מה להתמקד. אם אנחנו נצלם פורטרט ונרצה למקם אותו בשליש, הפוקוס יברח לכם לרקע. שימו לב! במצב זה המצלמה תצלם בכל מקרה, גם אם היא לא מצאה פוקוס. פוקוס אוטומטי – במצב זה אני מאוד לא ממליץ לכם להשתמש. המצלמה תתחיל במצב של נעילת פוקוס, ואם הנושא שלכם יזוז אז היא תתחיל לעקוב אחריו. הבעיה היא שהמצלמה הרבה פעמים תחליט נגד השאיפות הכמוסות שלכם. בכמה נקודות מיקוד להשתמש ואיך? למצלמות יש כמה תוכניות לשימוש בנקודות הפוקוס: אוטומטי, פוקוס דינמי ופוקוס רגיל. א. אוטומטי – המצלמה בוחרת מכל נקודות הפוקוס את הנושא הכי קרוב למצלמה. ב. דינמי – המצלמה מתמקדת על הנקודה המרכזית וזזה הצידה במידה והיא מזהה שהנושא זז. ג. רגיל – זה המצב הנורמלי שעובדים רק עם נקודה אחת. חברות המצלמות מתגאות ב-5, 11 או אפילו 51 נקודות מיקוד במצלמה. אבל בכמה נקודות להשתמש וכיצד להשתמש בהן? התשובה היא – אחת! אחת? כן, אחת! אתה בטוח?? כן! ברוב מצלמות הרפלקס, נקודות הפוקוס הן לינאריות, כלומר קו של חיישנים שמחפש קונטרסט אנכי או אופקי בלבד. הנקודה המרכזית היא מוצלבת, כלומר מחפשת קונטרסט אופקי ואנכי. תעשו נסיון – תבחרו במצלמה את נקודת הפוקוס העליונה, שהיא לינארית-אופקית ונראית בערך ככה: (.........) ומחפשת קונטרסט אנכי. תכוונו אותה על משהו בעל קונטרסט אופקי בלבד, כמו צלונים ותיראו שהמצלמה לא תתמקד. רק אם תטו או תסובבו את המצלמה הצידה כך שייוותר קונטרסט שמתאים לחיישן – תצליחו למצוא את הפוקוס. אם תבחרו את נקודת הפוקוס המרכזית והמוצלבת, תצליחו למצוא קונטרסט מיד. הסיבות להשתמש בנקודה המרכזית הן: א. הנקודה המרכזית היא רגישה יותר, מהירה יותר ומדוייקת יותר ולכן אנחנו נעדיף אותה. ב. יותר מהר לעשות חצי לחיצה עם הנקודה המרכזית ולהזיז את

מושגים בסיסיים בצילום

מאמר זה מכיל את המושגים הבסיסיים החשובים ביותר בצילום והינו חלק מקורס יסודות הצילום ב"גליץ בית-ספר לצילום" ומוגש לכם כאן בצורה חופשית לקריאה ולמידה. מומלץ לקרוא את המאמר הזה בסבלנות, מול המצלמה ולנסות את הדברים יחד עם קצב ההתקדמות. [toc] הקדמה עולם הצילום מכיל הרבה מאוד מאוד מונחים שלא מוכרים לנו מחיי היומיום ואנחנו צריכים ללמוד להתרגל להשתמש בהם ולהבין אותם כדי לנצל את מלוא הפוטנציאל בתחום. במאמר זה אעלה מספר רב של מושגים ואפרט בקצרה את משמעותם והשפעתם על הצילום. המצלמה אפרט את החלקים המרכיבים את המצלמה. גוף גוף המצלמה הוא אחד הדברים שקצת קשה להסתדר בלעדיהם בצילום, הוא מכיל בתוכו את כל הרכיבים הדרושים ליצירת הצילום ומגן עליהם מעין הרע ודברים נוספים (מכות, לחות, נפילות וכו'). בכלליות יש גופים מפלסטיק וממתכת כאשר הפלסטיקים הם קלים וזולים יותר והמתכתיים הם יוקרתיים, עמידים ויקרים יותר (עפ"י רוב). סגסוגות המתכת המרכיבות את שלד הגוף עשויות ממגנזיום, אלומיניום ושאר מתכות אקזוטיות יותר ופחות בהתאם לצורך המצלמה ומחיר היעד שלה. תריס התריס חוסם את האור המגיע לחיישן בזמן שהוא סגור, וכאשר הוא נפתח, האור מגיע לחיישן לזמן קצוב. קיימים תריסים אופקיים, אנכיים ומשולבים בצמצם כאשר הסוג האחרון נמצא בעיקר במצלמות קומפקטיות וזולות. התריס עשוי מחומרים קלים ומורכבים ותפקידו להחזיק מעמד רבבות (עשרות אלפי למי שלא הבין) חשיפות וכשנשחק ניתן להחליפו (באסה..). מהירות התריס נעה בין 1/16,000 השניה במצלמות הצמרת, 1/8,000 במצלמות המקצועיות, 1/4,000 במצלמות רמת הכניסה, 1/2,000 בהרבה קומפקטיות לבין מהירויות תריס איטיות (חשיפה ארוכה) של 15 שניות בקומפקטיות מתקדמות, 30 שניות במתקדמות יותר ומצב bulb המשאיר את התריס פתוח עד שאומרים לו אחרת. על מנת להקפיא תנועה, נקפיד שמהירות התריס תהיה גבוהה ממהירות התנועה ועל מנת למרוח תנועה, נשתמש במהירות תריס נמוכה ממהירות התנועה. מהירות תריס נמוכה תאפשר לנו ליצור פאנינג. כלל האצבע לתמונות חדות הוא: על מנת למנוע מריחה הנובעת מרעידות של היד, נקפיד שמהירות התריס תהיה לפחות 1 חלקי אורך המוקד. צולם בחשיפה של 15 שניות מראה תפקיד המראה שלפני התריס הוא להטות את האור הנכנס לעדשה כלפי מעלה שם הוא נכנס למנסרה (פריזמה) או מערכת מראות ויוצא בסופו של דבר אל העינית. השיטה בה מערכת המראות עובדת משפיעה על הבהירות של העינית בצורה דיי משמעותית. מערכת המראות מעבירה בנוסף לעינית אור ל-2 חיישנים נוספים – הראשון זה חיישן המיקוד (ע"ע מיקוד) והשני זה חיישן מדידת האור (ע"ע מדידת אור). במהלך הצילום המראה מתרוממת למעלה, התריס חושף את החיישן, מתבצעת חשיפה של החיישן לאור, התריס נסגר והמראה יורדת. אותו מחזור של צילום בו המראה מתרוממת ואור לא מגיע לעינית נקרא זמן החשכת עינית והוא קריטי בצילום ב-DSLR מכיוון שככל שהוא ארוך יותר, קשה לעקוב אחרי נושאים בתנועה. עינית כבר אמרנו שהאור מגיע לעינית דרך העדשה ובאמצעות מערכת המראות/פריזמות. הפרמטרים המשפיעים על העינית בעיקר הם גודלה, עצמת ההגדלה שלה וכיסוי הפריים. גודל העינית מעיד על הנוחות של הצילום. ככל שהיא גדולה יותר, כך יותר קל להציץ פנימה. עצמת ההגדלה מעידה על גודל התמונה המוקרנת בתוך העינית וכיסוי הפריים מציין את כמות הפריים שמכוסה ע"י העיינית (נע בדרך כלל בין 91% ל-100%). בתוך העיינית מופיע לנו מידע מאוד חשוב על החשיפה, תנאי הצילום, מיקוד וכל מה שרצינו לדעת על הצילום (כמעט).  אך לא לכולם מצלמות רפלקסיות, במצלמות הקומפקטיות ישנן 2 סוגי עיניות: עינית אופטית ועינית אלקטרונית. העיינית האופטית משתמשת בחלון נפרד עם מערכת עדשות מאוד פשוטה שנמצאת במקביל לעדשה, יש לה מספר חסרונות כאשר העיקרי שבהם הוא חוסר התאמה בין העינית לתמונה המצולמת במרחקים קרובים. עינית אלקטרונית הידועה גם בתור EVF – Electronic ViewFinder, היא בעצם מסך LCD זעיר מאוד הנמצא בתוך העינית, בעיקר במצלמות אולטרא זום דמויות רפלקס. אז למה להשתמש בעינית במצלמות קומפקטיות אם זה לא כזה משהו? בעיקר כדי לחסוך סוללות ולראות יותר טוב בתנאי אור יום (במצלמות החדשות הLCD מספיק טוב). ביונט זו הטבעת עליה מרכיבים את העדשות במצלמות רפלקסיות. טבעת זו עשוייה כמעט תמיד ממתכת ותפקידה להחזיק את העדשה צמוד לגוף במצב אטום, לשדר באמצעות מגעים מידע אל ומהעדשה בנוגע לחשיפה, למיקוד ועוד. כמו כן, הביונט מעביר באמצעות מוט כוח מהמנוע של המצלמה לפוקוס בעדשות שאינן מכילות מנוע עצמאי. מבזק ידוע גם כפלאש ותפקידו להאיר את הנושא בתנאים של תאורה חלשה או כאשר משמש כפלאש מילוי, להחליש צללים. בהחלט מומלץ להשתמש בפלאש חיצוני ולא בפלאש המורכב על המצלמה. קיראו את המאמר אודות הפלאש לצורך הבנה מעמיקה יותר בנושא. נורת עזר במצבים של תאורה חלשה וחושך מוחלט, מערכת המיקוד של המצלמה מתקשה לראות את הנושא ולהתמקד עליו. בדיוק למטרה הזו יצרני המצלמות יצרו נורת עזר שעובדת במגוון שיטות על מנת לעזור להתמקד. יש נורות שמקרינות תבנית משבצות על הנושא, יש נורות שרק מאירות, פלאשים מקרינים תבינית קווים אדומה וכן הלאה. חלק מהמצלמות משתמשות בנורת העזר על מנת להפחית את התופעה של עיניים אדומות באמצעות הקטנת האישונים. (ראו מאמר בנושא הפלאש). סוללות מה לעשות ומצלמות בכלל ודיגיטליות בפרט הן מאוד תובעניות כשזה נוגע לחשמל. המצלמות המתקדמות יותר משתמשות בסוללות ליטיום יוני והפשוטות יותר משתמשות בסוללות אצבע. בעקבות התפתחות הטכנולוגייה והביקוש העצום בשנים האחרונות הטכנולוגיה קפצה מספר שלבים ומסוללות ניקל קדמיום מפגרות, נוזלות וקצרות חיים עברנו לסוללות ניקל מטאל-היידריד שכיום מחזיקות 2700 מילי אמפר שלמים בתוכן, הישג שלא ראו אותו באופק לפני שנים ספורות. המטענים ירדו מזמני הטענה של 18 שעות לשעתיים, 45 דקות ואפילו 15 דקות וכבר מדברים על מטענים של דקה (!). מה שמשפיע על תצרוכת הסוללה של המצלמה זה כמות התמונות, שימוש ב-LCD, שימוש בפלאש וכדומה. על ידי ייעול השימוש ניתן להוציא הרבה יותר תמונות מכל טעינה. LCD המסך בגב המצלמה הדיגיטלית הוא אחד המהפיכות המשמעותיות בצילום הדיגיטלי. LCD זה ראשי תיבות של Liquid Crystal Display וכיום מסכים אלו מספקים איכות תצוגה מעולה וחדה עם צבעים עשירים ותצרוכת סוללה נמוכה יחסית. המסך משמש גם לצורך קימפוז (ראו מאמר: קומפוזיציה) התמונה במהלך הצילום וגם לשם צפייה לאחר הצילום. כיבוי המסך שומר על זמן סוללה יקר. מד אור כל המצלמות היום מכילות מד אור, רכיב אשר בעבר לא היה קיים במצלמות כלל. מד האור הינו חיישן המודד את כמות האור הנכנסת דרך העדשה במספר אופנים: תבניתי – מכלל הפריים; מרכזי – 90% ממרכז הפריים והשאר מכלל הפריים; נקודתי – מדידה מנקודה קטנה במרכז התמונה. ישנם מספר סוגים של מדי אור, משחור לבן שמודד רמות אור בלבד ועד לחיישן 1005 הפיקסלים של ניקון שמודד אור בכל הצבעים ויודע לחשב בצורה נכונה יותר את החשיפה. המערכת הדיגיטלית במצלמה הדיגיטלית ישנה מערכת שלמה שלא היתה בעולם הפילם החיישן זהו למעשה "סרט הצילום" שלנו. תפקידו ללכוד את האור ולהמיר אותו מזרם של פוטונים (חלקיקי האור) לזרם של אלקטרונים באמצעות תאים פוטואלקטריים (הגיוני).כל תא

אינפרה אדום

תסתכלו מסביב, אתם רואים איספור גוונים בשלל צבעי הקשת: הדשא ירוק, השמיים כחולים, הכלנית אדומה והעתיד ורוד. עכשיו תארו לכם שבנוסף לכל הצבעים קיימים תחומים שונים שאנחנו לא רואים בכלל, צבעים שעבורנו לא קיימים אבל הם שם ולחלק מבעלי החיים זה חלק מחיי היום יום. אני מדבר על תחום האינפרא אדום ובמאמר זה אני אראה לכם אותו. הקדמה ת'אמת, אני מרגיש קצת כמו קוסם שמגלה איזה טריק. אני מניח שרובכם מסתכל על התמונה וחושב "המממ… זה שלג? לא יכול להיות, זה צולם בארץ באמצע הקיץ, אז מה זה?? וואוווו". ובמאמר זה אתם תבינו בדיוק כיצד עובדת הטכניקה לעומקה, זו אחת מצורות הצילום הכי פחות שכיחות ואני חושב שבין היותר מרתקות. תהנו. אינפרא אדום טווח האור שאנחנו מסוגלים לראות הוא רק חלק קטן מתוך ספקטרום עצום של גלים אלקטרו מגנטיים קצרים וארוכים. דוגמא לגלים קצרים הם קרני רנטגן וקרני גמא עטורות אנרגיה ודוגמא לגלים ארוכים הם גלי מיקרוגל ורדיו. אור אינפרא אדום מתחלק ל-3 סוגים: אינפרא אדום קרוב (Near IR) שנע בטווח של 700-1,300 ננו מטר; אינפרא אדום בינוני שנע בטווח של 1,300-3,000 ננו מטר ואינפרא אדום טרמי שנע בטווח של 3,000-30,000 ננו מטר. אור אינפרא אדום טרמי מופק ע"י עצמים חמים ומקורות חום בעוד שאינפרא אדום קרוב ובינוני מוחזרים מעצמים ממש כמו אור נראה המופק ע"י השמש. ולאינפרא אדום הקרוב אנחנו נתייחס כשזה נוגע לצילום. כיצד אפשר לראות אותו? אי אפשר. ברצינות, אנחנו לא יכולים לראות אור אינפרא אדום בניגוד למספר חיות. אבל למזלנו המצלמה שלנו יכולה לראות אותו. במצלמות פילם רצוי להשתמש בסרט צילום מיוחד לצילום IR אשר רגיש לסוג זה של אור. סרטי צילום אלה משתמשים בטכניקה מיוחדת של לכידת אור ורובם שחור-לבן. במצלמות דיגיטליות (כמו שאנחנו אוהבים) החיישן רגיש לאור אינפרא אדום למזלנו, אלא מה? רוב המצלמות ובעיקר הרפלקסיות שבהן מכילות פילטר שחוסם אור א"א (אינפרא אדום) ומונע ממנו להגיע לחיישן. זאת על מנת לשפר את איכות התמונה הסופית. איך אני יודע אם המצלמה שלי מתאימה? הנה טריק: לוקחים את השלט של הטלוויזיה ומכוונים למצלמה ומצלמים, אם ניתן לראות את נורת הא"א של השלט בוהקת, המצלמה רואה IR, אם לא… אז צר לי. המצלמות הרגישות יותר יראו נקודה בהירה וחדה והרגישות פחות יצלמו נקודה עמומה ומרוחה קצת. המצלמות הידידותיות ל-IR הן סוני, מינולטה המתקדמות למיניהן, ניקון D70s (בה אני משתמש), קנון G2, G3 ועוד. אז יש לנו מצלמה, עכשיו מה? נרכיב פילטר IR על גבי העדשה שתפקידו לסנן את כל האור פרט לאור אינפרא אדום. לנו הפילטר ייראה שחור לגמרי (אנחנו לא רואים א"א, זוכרים?). הפילטרים מתחלקים למספר סוגים אשר חוסמים את האור הנראה עד אורך גל מסויים, לדוגמא Hoya R72 מעביר קרני IR מעל 720 ננומטר,Hoya R90 (היקר להחריד) מעביר קרני IR מעל 900 ננומטר וכן הלאה. מה זה עושה? טוב, אז למדנו מה זה אינפרא אדום, ולמדנו איך אפשר לראות אותו. אבל למה זה טוב? צילום אינפרא אדום יוצר אפקט מאוד מיוחד של תמונה חלומית מעולם אחר כאשר הגוונים נראים שונים בתכלית מהמציאות, צמחייה נראית לבנה כשלג והשמיים נראים כהים עד שחורים. ניתן לראות נופים שאנחנו רגילים לצפות בהם ביומיום בצורה שעוד ראינו בחיים. זו הסיבה שאני ורבים אחרים אוהבים דרך זו של צילום. טכניקות צילום: מספיק עם הקשקושים שלך, רועי, תגיד לנו איך מצלמים כבר…" נו טוב, לא ידעתי שאתם כל כך לחוצים. אז ככה מצלמים לפי שלבים: איזון לבן – גוונים של אינפרא אדום הם יותר אדומים מאדום (וואלה…), הם כל כך אדומים שהאיזון לבן (White Balance) שלהם הוא ברוב המצלמות מחוץ לסקאלה של ה-WB האוטומטי והמצבים המוגדרים מראש. לכן אנו נבצע כיוון WB ידני על גבי נייר לבן, או כרטיס 18% אפור כדי לקבל צבעים נכונים יותר או על משטח ירוק כמו דשא כדי להגביר את האפקט של צמחייה לבנה. לכל מי שחושב על זה, לא כדאי לצלם ב RAW מכיוון שאפילו בתוכנות עריכת RAW לא ניתן להגיע לWB של מתחת ל-2000 מעלות קלווין בעוד שIR הוא נמוך הרבה יותר. מדידת אור – מדידת האור תעשה באמצעות המצלמה במצב של מדידה תבניתית כאשר לא צריך לדאוג יותר מדיי, רוב הסיכויים שהמדידה תצא טוב. כדאי להזהר מאיזורים שרופים מכיוון שבIR הם יוצאים בגוון כחול כשמתקרבים אליהם. אם צריך אז כדאי לתת קצת פיצוי חשיפה שלילי ואז להבהיר קצת בפוטושופ, העיקר להמנע משרופים. מאוד מומלץ לעבוד מצב ידני M כדי לקבל את החשיפות המדוייקות ביותר עם שליטה הכי טובה. מיקוד – כדאי לעשות את המיקוד לפני שמרכיבים את הפילטר כדי לוודא שמפקסים נכון ולהעביר לידני כדי לשמור על המיקוד. אם אתם עצלנים, אז כדאי להשתמש בפוקוס ידני ולהעריך את המרחק (עדיף אוטומטי) צמצם – כדאי לצלם בצמצמים סגורים יחסית ומאוד רצוי להמנע מפתוחים. זאת מכיוון שאנו מאבדים קצת מהחדות בצילום IR וסגירת הצמצם עוזרת הרבה. בקומפקטיות צמצם בסביבות F/5.6 ובDSLR צמצם של F/16 בערך צריכים לעשות את העבודה. תריס – בגלל 2 סיבות שהן צמצם סגור ורגישות נמוכה יותר ל-IR אנחנו נאלץ להשתמש במהירויות תריס נמוכות, לטוב ולרע. למה טוב? כי מתקבל אפקט מיוחד על מים ועננים בחשיפה ארוכה מאוד. למה רע? כי צריך חצובה, וקצת קשה לצלם עצמים נעים (אנשים, חיות וכו'). מיקום – כדאי לצלם ממקום מוצל. גם כי חם לנו בשמש וגם המצלמה מאוד אוהבת צילום ממקומות מוצלים. בנוסף הייתי ממליץ לחסום את העיינית בDSLR כדי למנוע דליפת אור למערכת. למידע נוסף בנוגע למושגי יסוד, מוזמנים לקרוא את המאמר מושגי יסוד קומפוזיציות ניתן להשיג תמונות מאוד מיוחדות, אבל אנחנו יכולים להשתמש בקומפוזיציות מיוחדות להשיג אפקטים טובים יותר. הכללים הנאמרים לעיל הם בנוסף לכללי הקומפוזיציה הידועים. שמיים – השמיים יוצאים לנו כהים והעננים יוצאים בהירים. מה שיוצר קונטרסט מצויין ודרמטי שיכול לתרום המון לתמונה. צמחייה – ננסה לתפוס מבנים מיוחדים בצמחייה שיכולה ליצור עניין כאשר אנחנו צריכים לזכור שהצמחייה תראה לנו לבנה לחלוטין. מים – בכלל החשיפה הארוכה המים ייראו לנו עם מרקם של משי, יוצא מאוד מיוחד. אפשר להשתמש בזה ולנצל השתקפויות כדי לשפר. מבנים – מאוד נחמד לצלם מבנים ידועים עם הצמחייה שסביבם וליצור תמונה מאוד דרמטית שאנשים יפערו פיות למראה. אנשים – דיי קשה לשלב אנשים ואם כבר משלבים, אז כדאי לא להראות פנים (אלא אם המטרה היא להפחיד). אם משלבים אנשים או חיות, אז כדאי קצת לפתוח צמצם כדי לקצר את החשיפה. עיבוד שאחרי: אחרי שמצלמים, העבודה עוד לא נגמרה, בכלל לא. עכשיו אנחנו נעבור לפוטושופ כדי לראות איך אנחנו משפרים את הפריים למראה מיוחד ומושך. אני יוצא מנקודת הנחה שאתם מכירים את הבסיס של פוטושופ. החלפת ערוצים – עם פתיחת התמונה אנו רואים תמונה כמו בדוגמא המצורפת, בגוונים חומים/אדומים (תלוי איזה WB השתמשנו). התמונה הזו יכולה להיות שימושית, אבל  אני רוצה להראות לכם תוצאה שהיא יותר נעימה לעין. הולכים בתפריט ל Image > Adjustments > Channel Mixer ובוחרים בו, נפתח לנו חלון כמו בדוגמא המצורפת. תחת הערוץ האדום יש

טיפים לצילום ספורט

ספורט הוא אחד הנושאים שמצטלמים הכי טוב. ההקפאה של התנועה באוויר להנצחת חלקיק השנייה לנצח, מריחת התנועה להרגשת האקשן והעלאת האדרנלין והזוויות שמעניקות לצופה את ההרגשה שהוא עם הספורטאי בלב האקשן. אין ספק שזה תחום מיוחד ומרתק. [toc] הקפאת התנועה כדי לתפוס את הנושא שלנו בצורה חדה ונטולת טשטוש, אנחנו נשתמש במהירות תריס גבוהה. כמה גבוהה? תלוי במהירות התנועה. אנחנו נצטרך שהחשיפה תהיה מספיק קצרה כדי שבמהלכה לא תהיה שום תנועה בצילום. ההקפאה תיתן לנו את האפשרות ללכוד חלקיק שנייה בזמן לנצח, עם טיפות מים קפואות באוויר ואנשים מרחפים לנצח.   מריחת התנועה על מנת להרגיש את התנועה והמהירות בצילום, אנחנו נצטרך מהירויות תריס איטיות יחסית. כל תנועה אשר תתרחש בזמן מהירות התריס, תיראה לנו כמריחה (טשטוש) אשר ממחישה תנועה. פאנינג היא טכניקה אשר מטרתה יצירת נושא חד ורקע מרוח כתוצאה מתנועה. באיזה מהירות תריס לבחור? תלוי בכמות הטשטוש שאנחנו רוצים להשיג בתמונה. ככל שמהירות התריס תהיה איטית יותר – הטשטוש יהיה חזק יותר. בידוד מהרקע כשהנושא חד והרקע מטושטש אנחנו נוכל למשוך יותר תשומת לב לנושא שלנו ולהמנע מהסחות דעת מיותרות. את זאת אנחנו מסוגלים להשיג באמצעות שימוש בעומק שדה רדוד. על ידי פתיחת הצמצם למקסימום (לדוגמה F/2.8), שימוש באורכי מוקד גדולים (לדוגמה 200 או 300 מ"מ) וצילום ממרחקים קרובים יחסית, אנחנו נוכל לקבל עומק שדה רדוד ונעים לעין. צילום מזווית נמוכה כדי להגביר את העוצמה של הרגע, אנחנו נצלם מזווית נמוכה יחסית אשר תגרום לנושא שלנו להיראות גדול יותר מכפי שהוא. הזווית הנמוכה מחמיאה וגורמת למצולם להיראות כאילו הוא קופץ יותר גבוה, נוסע יותר קרוב אלינו ובכלליות מעצימה את הרגע. לעקוב אחרי התנועה ולצלם ברצף אם הנושא המצולם מתקרב או מתרחק מכם, יש לכוון את המצלמה למצב של פוקוס עוקב, מה שנקרא בניקון AF-C או בקנון AI Servo. בצורה זו, הפוקוס תמיד יהיה על המצולם, כל עוד תעקבו אחרי עם המצלמה. בנוסף, רצוי לצלם במצב של צילום ברצף על מנת ללכוד סדרת תמונות במהירות גבוהה ומתוכן לבחור את הצילום שהכי מתאים לצרכים שלכם. כלל זה תקף בעיקר למצלמות רפלקס (DSLR) מאחר ובמצלמות קומפקטיות קשה לבצע את הפעולות האלו בצורה טובה. זיהוי הרגע המכריע לכל תמונה יש את הרגע המכריע שלה, אותו הרגע בו כל האובייקטים מסתדרים בדיוק במקום ובזמן בו אנחנו מעוניינים לתפוס את האקשן. תזהו את ההתכנסות של האירועים לכדי אותו רגע מכריע, תתכוננו אליו מראש וכשהוא מגיע – כל מה שנשאר לכם לעשות זה "קליק". רגש! אין ספק כי בזמן ריכוז ומאמץ של ספורטאי, כל הרגש מתפרץ החוצה. נסו ללכוד את אותו הרגש באמצעות התמקדות בפנים של המצולם ותשומת לב לעיניים ולהבעות הפנים.   הכרת תחום הספורט כל תחום ספורט מצריך את הדגשים שלו בצילום ודורש הכרה של התחום מהכל הכיוונים. דברו עם הספורטאים ובידקו צילומים של צלמים ידועים ומפורסמים מהתחום על מנת להכיר ולהבין מה המצולמים מחפשים בתמונה ועל מה לשים דגש בתפיסת הרגע. זה יכול להיות ה"שפריצים" בגלישה וזה יכול להיות הספינקר בשייט, דברים שמי שלא מכיר את התחום לא ידע לשים את הדגש הנכון. קומפוזיציה כמובן שגם בצילום ספורט כללי הקומפוזיציה חלים ותקפים. תנסו ליצור צילומים מעניינים עם הולכות עין נכונות, מיקום מדוייק של המצולמים בתמונה והקפדה על רקע מעניין ואיכותי. מקוריות ויצירתיות מיליוני תמונות כבר צולמו בענף ספורט אותו אתם מצלמים ומיליוני תמונות עוד יצולמו. נסו להציג נקודת מבט חדשה ומרעננת על התחום שלכם. זה יכול להיות זוויות צילום מיוחדות מתוך הסצינה, שימוש בטכניקה מיוחדת של צילום או תאורה או כל דבר אחר שעולה על דעתכם. כפי ששמתם לב, צילום ספורט הוא תחום מאוד מאתגר ומעניין שכל אחד יכול להתנסות בו. הצילומים הם קטיפת רגע בזמן מתוך רצף אירועים עמוס באקשן, רגש ואנרגיה, וזה מה שהופך אותם לכל כך מעניינים לצפייה. שלכם, רועי גליץ הכותב הינו מנכ"ל גליץ בית הספר לצילום. רוצים ללמוד עוד? מוזמנים לקורס צילום עם כמה מהמדריכים הטובים ביותר בארץ לימודי צילום חינם באמצעות מאמרים בנושא: יסודות הצילום, צמצם, תריס, ISO, פילטרים, עומק שדה, קומפוזיציה וצילום כל הזכויות על הטקסט והתמונות שמורות לרועי גליץ. אין לעשות כל שימוש כל שימוש ללא אישור מראש ובכתב. תודה. .vc_custom_1433248760740{padding-right:10px !important;padding-bottom:20px !important;padding-left:10px !important;}.vc_custom_1433248782673{padding-top:10px !important;padding-bottom:10px !important;background-color:#d8d8d8 !important;} להרשמה ופרטים נוספים, צרו איתנו קשר בטלפון 0774090280 או צרו קשר דרך הטופס למטה, ואנו נחזור אליכם בהקדם. שם * טלפון מייל * שליחה מנכ"ל גליץ בית-הספר לצילום, העורך הראשי של מגזין קומפוזיציה ומדריך מסעות צילום בעולם. רוצים ללמוד עוד? מוזמנים לקורס צילום בגליץ בית הספר לצילום המוביל בישראל. לימודי צילום חינם באמצעות מאמרים בנושא: יסודות הצילום, צמצם, תריס, ISO, פילטרים, עומק שדה, קומפוזיציה וצילום כל הזכויות על הטקסט והתמונות שמורות לרועי גליץ. אין לעשות כל שימוש כל שימוש ללא אישור מראש ובכתב. תודה.

פלאש

כולנו יודעים שבמצבים שאין אור או האור הטבעי לא משחק לטובתנו אנחנו משתמשים בפלאש, אותה נורה קטנה ששופכת לנו אור על הנושא. אבל מה זה אותו פלאש מיסתורי, ואיך משתמשים בו לטובתנו בצורה הכי טובה... בפרק הנ"ל בספר המדריכים שלי אני אעבור איתכם על הפלאש ותכונותיו ואני אתמקד בפלאש חיצוני לטובת המשתמשים המתקדמים מביניכם ואני בטוח שהרבה מכם ירצו להתקדם לאחר שילמדו עוד על הפלאש. אזהרה קצרה, אני אכלול כמה מושגים מתקדמים ואני אשתדל לנסח בצורה הכי פשוטה שאפשר. [toc] מבוא לפלאש שלום תלמידים יקרים, מי מכם יודע כיצד נוצרת תמונה? נכון, ע"י אור שמופק ממקור חיצוני ומוחזר מעצמים שונים. אבל מה קורה שאין לנו אור סביבתי היכן שאנו נמצאים, לדוגמה בלילה או במקום חשוך אחר? שוב נכון, אנחנו נשתמש בפלאש או בחשיפה ארוכה. האופציה השניה היא ברוב המקרים פחות רלוונטית ולכן אני אתמקד בראשונה. ייעודו של הפלאש הוא להוות מקור אור נוח וזמין לצלם ולהאיר את הסצינות אותן מבקש הצלם לצלם. הפלאשים הראשונים הצילום כפי שאנחנו מכירים אותו התחיל במאה ה-19, וכבר מתחילתו הצלמים הראשונים חשבו על השאלות אותן שאלתי בסעיף הקודם. המבזקים הראשונים היו אבקות מגנזיום וחומרים אחרים אותם הציתו ויצרו הבזק קצר. כמובן שזה היה אחד הדברים הלא נעימים בעולם לפוצץ תערובת מלאת עשן ורעש בשביל כל תמונה. איך זה עבד?! הצלם הקדמון פתח את המכסה של העדשה (סגר קדום), החזיק את סרט המגנזיום עם האבקה ביד, הדליק אותה ומיד כיסה את המכסה של העדשה וברח מהמקום לפני שהמצולמים יתחילו לקטר על העשן. הפלאש המודרני כמובן שהיום המבזקים עובדים בצורה הרבה יותר יעילה ונוחה מאשר מלפני יותר מ-150 שנה. נעבור עכשיו על מבנה הפלאש ואופן פעולתו: א. סוללות – כמובן שהפלאש צריך מקור אנרגיה וברוב המקרים אלו סוללות 1.5 וולט רגילות אותן אנחנו אוהבים לכנות סוללות אצבע. ב. קבל – למען האמת ישנם 2 קבלים, אחד ראשי ואחד משני שתפקידם הוא לאגור כמויות חשמל גדולות מהסוללות.  החשמל מהסוללות מומר מ-1.5 וולט לכ-300 וולט בקבלים, בזמן הטעינה של הקבלים ניתן לשמוע צליל דק וגבוה, ומחכה לירייה של המבזק. ג. טרנספורמטור – או בעברית שנאי שמקפיץ את המתח מכ-300 וולט לאלפי (!) וולטים ומזרים את החשמל לנורת המבזק. ד. נורת מבזק – גליל זכוכית ממולא בגז קסנון, אשר במצב רגיל אינו מוליך חשמל. בזמן הצילום מוזרם חשמל מהקבל המשני במתח של אלפי וולטים על מנת ליין (להפוך ליונים) את גז הקסנון ובכך להפוך אותו לגז מוליך עם אלקטרונים חופשיים. מייד מוזרם עיקר הזרם מהקבל העיקרי לנורה והוא מומר לפוטונים, כלומר אור! כמובן שכל תהליך ההבזק קורה במהירות הבזק. לאחר ההבזק התהליך חוזר חלילה מתחילתו.   מדידת אור עם פלאש כשהמצלמה מבצעת מדידת אור, היא מתחשבת באור שמוקרן מהנושא. אבל איך זה כשמשתמשים בפלאש והמצלמה לא יודעת איך הסצינה נראית עם פלאש? שאלה טובה... המצלמה יורה פלאש קטן ממש לפני הפלאש האמיתי ובעזרתו מודדת את האור שמוחזר מהנושא ולפי מדידה זו נקבע הפלאש האמיתי. להסבר מפורט יותר, תקראו על ההבדלים בין TTL לE-TTL בסעיף 9. מספר מנחה ומרחק עבודה לכל פלאש ישנו מספר מנחה או Guide Number בלעז או בקיצור GN, אשר מודד את עוצמת ההבזק של הפלאש, המספר מצויין במטרים לפיISO 100. כדי להכפיל את המספר מנחה דרושה פי 4 אנרגיה יותר. נוסחה: כדי לחשב את מרחק העבודה הרלוונטי עם הפלאש שברשותנו יש להשתמש במשוואה הבאה: GN / F-number, או בעברית מספר מנחה חלקי מפתח צמצםF. לדוגמה, GN 42 בצמצם F4 יאפשר מרחק עבודה של 42/4 או 10.5 מטרים. מה משפיע על החשיפה עם פלאש?  אני רואה שאתם שואלים הרבה שאלות טובות היום. הגורמים הרלוונטיים הם: א. מהירות סגר - מהירות הסגר לא משפיעה על חשיפת הנושא אם פלאש מאחר והבזק של  פלאש הוא יותר מהיר ממהירות התריס המהירה ביותר. לכן מהירות הסגר משפיעה אך ורק על החשיפה של הרקע. ב. מפתח צמצם – מפתח הצמצם הוא הגורם העיקרי המשפיעה על החשיפה של הפלאש מאחר והוא קובע את כמות האור הנכנסת לעדשה. ככלל, רצוי להגדיר את הצמצם לרחב ביותר (מספר F נמוך) על מנת להשתמש בפלאש ביעילות המירבית. אם נסגור צמצם אז או שהפלאש לא יהיה מספיק חזק (ראה נוסחה בסעיף 5) או שהוא מספיק חזק ויעוור את המצולמים עקב הצמצם הסגור. ג. רגישות ISO – ככל שרגישות החיישן תהיה גבוהה יותר, כך היעילות של הפלאש בצילום תגבר. הכפלה של רגישות ISO תוביל להכפלה של הGN ב-1.4 ומעבר מISO 100 לISO 400 תכפיל את הGN. ד. מרחק מהנושא – כמובן. מרחק מהנושא הוא אחד הגורמים המשפיעים ביותר על החשיפה של הפלאש – יש להקפיד לשמור על הנושא בתוך טווח הפעולה של הפלאש ורצוי מאוד במקרה של מספר נושאים לשמור עליהם באותו מישור מהפלאש על מנת להבטיח הארה שוויונית. ה. פיצוי פלאש – ברוב המצלמות המתקדמות קיימת אפשרות לפיצוי פלאש חיובי או שלילי. פונקציה זו מאפשרת לנו יותר שליטה בחשיפה של הסצינה ע"י חשיפת יתר או חסר של הנושא. מהירות סנכרון במצלמות רפלקסיות התריס חושף את הפילם במהירויות גבוהות בכמה שלבים ולא בפעם אחת. לכן מהירות הסנכרון של הפלאש מוגבלת למהירות המקסימלית שהמצלמה חושפת את הפילם/חיישן בשלמותו בפעם אחת. ברוב המצלמות נתון זה עומד 1/250 כאשר הטווח המקובל הוא 1/125-1/500. בחלק מהמצלמות הדיגיטליות פתרו את הבעיה ע"י שימוש בסגר אלקטרוני ולא מכני. ראה "סנכרון מהיר" לגבי מהירויות סנכרון גבוהות מהמהירות המירבית של המצלמה. מצבי צילום עם פלאש: א. פלאש אוטומטי – מצב אוטומטי הכי פשוט לצלמים הכי מתחילים. במצב הזה המצלמה מחליטה מתי להפעיל ומתי לא להפעיל את הפלאש. מומלץ לא להשתמש במצב זה אלא לסמוך על כושר השיפוט שלכם. ב. עיניים אדומות – בפלאש פנימי נוצרת תופעה של "עיניים אדומות" תופעה זו נוצרת עקב החזר של הפלאש, בגלל קרבתו לעדשה, מהחלק האחורי של הרשתית שלנו שמכילה כלי דם רבים. אצל חלק מהחיות, דרך אגב, העיניים נוצצות ומחזירות אור כחלק ממנגנון ראיית הלילה של החיות הנ"ל. פלאש נגד עיניים אדומות יורה פלאש מקדים שמטרתו היא לגרום לאישונים להתכווץ ואז לירות את הפלאש העיקרי עם מינימום החזרים מהרשתית. בפלאש חיצוני התופעה לא קיימת, עיין ערך. ג. סנכרון איטי – בצילום בלילה כשרוצים להפעיל פלאש ולשמור על מהירות סגר איטית על מנת לחשוף גם את הרקע. עפ"י רוב מהירות סנכרון רגילה היא מינימום 1/60 וחשיפות ארוכות יותר מאפשרות למספיק אור להיכנס לעדשה מהרקע, רצוי להשתמש בחצובה למצב זה. ד. סנכרון אחורי – בניגוד לסנכרון קדמי בו הפלאש נורה בתחילת החשיפה, בסנכרון אחורי הפלאש נורה בסוף החשיפה. ה. פלאש מילוי – מוכר גם בתור Fill flash והוא משמש במצבים בהם מצלמים באור יום חזק ורוצים "למלא" את הצללים שנוצרים כתוצאה מהשמש. לצורך צילום במצב זה אנחנו נשתמש בפלאש בפיצוי שלילי כדי להקטין את השפעתו אך עדיין במידה

עומק שדה

עומק השדה הוא אחד הדברים היותר מושכים בצילום. כולם רוצים להוציא תמונות עם "רקע מטושטש" ועם מראה מקצועי ומושך. עומק השדה עוזר לנו בשיפור הקומפוזיציה בכך שהעין נמשכת לאובייקטים חדים יותר מאשר מטושטשים ולעיתים הוא אפילו קללה כשאנחנו מעוניינים להשיג בדיוק את ההיפך. במאמר זה נחקור את הנושא לעומק ונבין את הגורמים לכך בצורה מקצועית יותר. [toc] מבוא כולנו אוהבים לצלם וכולנו מנסים ליצור תמונות יותר יפות ויותר אומנותיות. צילומים מקרוב ובעיקר מקרוב מאוד (מקרו) מלווים בדר"כ ברקע מטושטש אשר מבודד את הנושא מהרקע ובכך מעניק לו יותר תשומת לב (ועין) של הצופה. הרבה צלמים יודעים בערך מה זו החיה שנקראת "עומק שדה" ורובם יודעים שככל שמפתח העדשה גדול יותר, עומק השדה קטן יותר, אבל מעט מהם יודעים להסביר כיצד הדבר עובד באמת. לכן אני מוציא את המדריך הזה כדי לעזור לכולכם להבין את הנושא יותר לעומק. עומק שדה "המרחב שלפני ומאחורי הנושא בתמונה בה הנושא עדיין חד". מרחב זה תלוי במספר גורמים אותם אנחנו נפרט בהמשך. עומק השדה משמש אותנו לבידוד הנושא מהרקע או ליצירת תמונה בה הפוקוס הוא רחב מאוד ומכסה את כל איזורי התמונה. הבנתו תעזור לנו להבין טוב יותר כיצד ליצור תמונות טובות יותר וכיצד להשיג את התוצאות אותן אנחנו מחפשים. מעגל הטשטוש Circle of Confusion על מנת להבין מהו עומק שדה טוב יותר, נסביר את ההיפך שלו שהוא מעגל הטשטוש. מעגל הטשטוש זהו המעגל שנוצר באיזור שאינו בפוקוס בתמונה. כלומר במקום שעצם שהיה אמור להיות פיקסל אחד, עקב חוסר הפוקוס מאותו המרחק נוצר מעגל של פיקסלים לא חד, זהו מעגל הטשטוש. מאחר ולכל מרחק מהעדשה יש לקבוע פוקוס מדוייק, כל מה שאינו באותו המרחק יופיע לנו לא בפוקוס אלא במעגל טשטוש. ראו איור להמחשה: מעגל טשטוש כיצד עומק השדה נגרם אחרי שהבנו מה זה מעגל הטשטוש, עכשיו יותר קל לנו להבין מה זה עומק השדה. עומק השדה זהו המרחב לפני ואחרי הנושא בו התמונה עדיין חדה. שני הגורמים המשפיעים על עומק השדה זה המרחק היחסי מהעדשה ומיפתח העדשה. מיפתח העדשה - ככל שהעדשה פתוחה יותר (כלומר מספר F קטן) כך עומק השדה יהיה רדוד יותר וככל שהעדשה סגורה יותר (F גדול) כך עומק השדה יהיה גדול יותר. הסיבה לכך היא הזווית בה קרני האור נשברות בתוך העוצמית עקב מיפתח הצמצם. ראה איור להמחשה: עדשה במיפתח צמצם גדול עדשה במפתח צמצם קטן צמצמים שונים במצלמה דיגיטלית רפלקסית (ניקון DSLR עם עדשה סיגמא 70-200 F/2.8 ב-200 מ"מ אורך מוקד) מרחק מהעדשה - ככל שעצם קרוב יותר לעדשה באופן יחסי כך עומק השדה יהיה קטן יותר וככל שהוא יהיה רחוק מהעדשה הוא יהיה גדול יותר, זהו ככלל, ראה הסבר בהמשך. לכן בצילומי מקרו עומק השדה הוא ממש קטן ולפעמים אפילו בעובי מילימטרים בודדים ובצילומי נוף עומק השדה הוא אינסופי. ראו איור להמחשה: מרחק קרוב יותר מרחק היפר-פוקלי Hyperfocal distance  - המרחק מהעדשה בה אינסוף נופל בתוך הפוקוס במיפתח צמצם נתון. כלומר צילום במיפתח צמצם במרחק נתון שבו עומק השדה הוא כל כך גדול שגם הפוקוס על אינסוף נמצא בו. נשתמש בטכניקה זו בעיקר לצילומי נוף ובאמצעות סגירת מיפתח הצמצם נוכל, מן הסתם, לקרב את המרחק הזה אלינו. לדוגמה ב-F/2.8  נוכל לצלם בעומק שדה עד האינסוף ממרחק של 5 מטר, ובמפתח צמצם של F/8  נוכל כבר לצלם מ-1.5 מטר עד אינסוף (לצורך הדוגמה בלבד, כפי שהבנתם זה תלוי בגורמים נוספים) מצלמות דיגיטליות קומפקטיות - בוודאי שמעתם הרבה צלמים מתלוננים שאם הייתה להם מצלמת רפלקס, הם היו מגיעים לעומקי שדה הרבה יותר מרשימים. מדוע במצלמה דיגיטלית קומפקטית לא ניתן להגיע לעומק שדה כמו במצלמה מקצועית? התשובה לכך נעוצה בגודל החיישן. אם מצלמת פילם היא בפורמט 35 מ"מ והדיגיטליות המקצועיות מתקרבות אליהן ולעיתים אפילו משתוות אליהן, במצלמה דיגיטלית קומפקטית גודל החיישן הוא בערך בגודל של הציפורן של הזרת שלכם. לכן המצלמות הדיגיטליות הקומפקטיות משתמשות באורכי מוקד קצרים יותר כדי להגיע לאותו אורך מוקד מקביל בפורמט 35 מ"מ ולכן הן יכולות להגיע לעומקי שדה פחות מרשימים ולכן גם מפתחי העדשה שונים ומסתפקים בF/8  עפ"י רב בעוד שבמצלמות רפלקס יש לסגור צמצם לסביבותF/22  כדי להגיע לאותו עומק שדה. השפעת אורך המוקד על עומק השדה - נהוג לחשוב שככל שאורך המוקד גדול יותר, כך עומק השדה באותו צמצם יהיה רדוד יותר. בעיקרון ככה זה נראה, אך אתר המובא לעיל טוען אחרת ורציתי להביא את ההסבר שלו לתשומת לבכם: האם ככל שאורך המוקד גדל עומק השדה קטן? בעיקרון לא. עומק השדה יקטן במידה והעצם שלך יגדל ואז בעצם עומק השדה יהיה רדוד יותר כי "המרחק" או הגודל היחסי של העצם בפריים יגדל. אם תשמור על העצם באותו גודל יחסי בפריים בעדשת 35 מ"מ ובעדשת 200 מ"מ תראה שעומק השדה ישאר אותו דבר. ההוכחה לעניין פורסמה באתר http://www.luminous-landscape.com/tutorials/dof2.shtml . כדי לחסוך בלבול מיותר - עומק השדה אכן נראה רדוד יותר בגלל שהעצמים ברקע נראים גדולים כתוצאה משינוי בפרספקטיבה ולכן עומק השדה נראה לנו יותר רדוד בעדשות עם אורך מוקד גדול. לכן עדשת 200 מ"מ F/2.8  תראה לנו עומק שדה רדוד יותר מאשר עדשה 18 מ"מF/2.8  כאשר העצם, כאמור, באותו גודל יחסי בפריים. כמה דוגמאות שצילמתי להמחשה: צולם עם מצלמת רפלקס דיגיטלית באורך מוקד 200 מ"מ בצמצם F/2.8 – שימו לב שהעיניים בפוקוס והגוף כבר לא צולם בעדשת ניקון 85 מ"מ F/1.8 בצמצם F/2.2 לקבלת רקע מטושטש ונעים לעין צולם בעדשת סיגמא 120-300 ב-300 מ"מ בצמצם F/8 – עומק השדה רדוד בזכות אורך המוקד הגדול והמרחק הקטן. סגרתי צמצם כדי לראות יותר פרחים בפוקוס סיכום  עומק השדה הוא כלי מאוד חשוב בצילום על מנת להגיע לתוצאות טובות. ניתן להשתמש בכלים שלמדנו כדי להשיג עומק שדה רדוד ולבודד את הפורטרט או הנושא שלנו מהרקע או שאנחנו יכולים ליצור תמונה בעלת עומק שדה מאוד עמוק ובכך ליצור רקע חד בנוסף לנושא כך שיתרום לו. לא נגעתי בהרבה נושאים הקשורים לעומק שדה כי אני לא רוצה להעמיס מידע מיותר. כדי להבין יותר טוב את עומק השדה, אתם יכולים לרשום בגוגל Depth of Field Calculator ולהשתמש במחשבונים שבהם אתם מכניסים את גודל החיישן, אורך מוקד, מפתח צמצם ומרחק מהנושא והמחשבון ייתן לכם בדיוק את עומק השדה שלכם. אני מקווה שהמדריך עזר לכם להבין מהו עומק שדה, כיצד הוא נגרם וכיצד ניתן לשלוט עליו. מאמר זה הינו חלק מקורס יסודות הצילום, מוזמנים ללמוד עוד הרבה יותר לעומק (השדה) שלכם, רועי גליץ רוצים ללמוד עוד? מוזמנים לקורס צילום בבית הספר לצילום של רועי גליץ – קורס צילום מאמרים נוספים בנושאי צילום - מאמרים צילום דיגיטלי, עומק שדה, קומפוזיציה, פלאש, אינפרא אדום, צילום מאקרו, פאנינג, צילומי לילה, פילטרים ועדשות, ביטוח ציוד צילום, צילום ברקים כל הזכויות שמורות לרועי גליץ על הטקסט ועל התמונות, אין להעתיק ללא אישור מפורש בכתב. תודה.

רגישות ה-ISO

בפרקים הקודמים הכרנו את הצמצם והתריס, שני בני-זוג מאוד חשובים בתהליך החשיפה בצילום. בפרק הנוכחי אנחנו נכיר את ה-ISO, הצלע השלישית במשולש אהבים זה. להזכירכם, באנלוגיית הברז שלנו, דימינו את הצמצם ל"כמה אני פותח את הברז", את התריס ל-"למשך כמה זמן אני פותח את הברז" וה-ISO הולך לדמות לנו היבט נוסף. מהו? מוזמנים לקרוא. במאמר משולבים נושאים רבים ולכן מומלץ לקרוא את מאמר יסודות הצילום על מנת להבין את המונחים. [toc] מה משמעות ה-ISO? ISO זה ראשי תיבות של International Standard Organization והוא בדיוק אותו הדבר כמו ASA – American Standard Association (האמריקאים חייבים משהו משל עצמם). ה-ASA מוכר לנו מתקופת הפילם מאחר ורוב סרטי הצילום יוצרו על ידי חברות אמריקאיות כגון קודאק. ה-ISO השתלט על התחום מאחר והרוב המכריע של המצלמות מיוצר על ידי חברות יפניות (קנון, ניקון, סוני, פוג'י, אולימפוס, פנסוניק ועוד). אז ה-ISO הוא תקן של רגישות אשר נועד לבטא עד כמה החיישן רגיש לאור, או במילים אחרות – כמה אור אני צריך בשביל לבצע את החשיפה? לכל חיישן יש את רגישות הבסיס שלו, אותה רגישות בה הוא מתפקד בצורה הטובה ביותר. אם אנחנו מעוניינים להגביר את הרגישות, החיישן והמעבד מבצעים הגברה (אמפליפיקציה) של האות אשר מגיע מהחיישן. בצורה זו מתקבלת תמונה בהירה יותר עם אותם תנאי התאורה. אם נחזור לאנלוגיית הברז, אזי ה-ISO הוא גודל הכוס, כלומר כמה מים (משמע אור) אנחנו צריכים כדי למלא את הכוס שלנו. אני יכול למלא ליטר (ISO 100) ב-30 שניות או למלא חצי ליטר (ISO 200) ב-15 שניות וכמובן באותה הקבלה אנחנו מגיעים לצילום שלנו. תחנות ה-ISO כמו הצמצם והתריס, גם ה-ISO עובד בשיטת הסטופים (תחנות). גם כאן, כל קפיצה של סטופ מבטאת הכפלה ברגישות או הפחתת הרגישות בחצי. הסטופים של ה-ISO הם כדלקמן: 100, 200, 400, 800, 1600, 3200, 6400, 12800, 25600, 51200, 102400 כמובן שלא כל המצלמות מגיעות לרמות הרגישות הגבוהות ביותר, אלא רק המצלמות המקצועיות (והיקרות) אשר מיועדות בעיקר לצילומי עיתונות וספורט. בדרך כלל, ככל שהחיישן של המצלמה גדול יותר, החל מקומפקטיות, דרך DSLR סטנדרטיות ועד למצלמות עם חיישן בגודל מלא (Full Frame), כך הרגישות היא גבוהה יותר. איך עובדים עם ה-ISO? אם אנחנו מעלים רגישות בסטופ, אנחנו בפועל מבהירים את התמונה בסטופ. אם יהיה לכם נוח לחשוב על כך כ"מגבירים את כמות האור בסטופ", אתם מוזמנים לחשוב על זאת כך. כלומר, אנחנו יכולים בתמורה להעלאת ה-ISO בסטופ, לסגור צמצם בסטופ או לקצר את מהירות התריס בסטופ. הכל, כמובן, כתלות בתוצאה הרצוייה של הצילום ותנאי התאורה. אם תנאי התאורה החלשים מכתיבים לנו מהירות תריס נמוכה מדיי, אפילו בצמצם הכי פתוח, ואנחנו נרצה להעלות את מהירות התריס, הברירה היחידה שלנו תהיה להעלות את ה-ISO. לדוגמה, אם אנחנו בצמצם F/2.8 (הכי פתוח במקרה זה), במהירות תריס 1/8 וב-ISO 100 -  אנחנו כבר יודעים שמהירות התריס שלנו נמוכה מדיי, אבל אין ביכולתנו לפתוח עוד צמצם ולכן ניגש ל-ISO לעזרה – נעלה אותו מ-100 ל-800 (3 סטופים) ונקבל בתמורה מהירות תריס של 1/60 (3 סטופים מהיר יותר) באותם תנאי התאורה. תוצרי הלוואי של ה-ISO – רעש!  אחד הפתגמים הכי נפוצים הוא – "אין מתנות חינם". לא ניתן להגביר את הרגישות של החיישן מבלי לשלם על כך מחיר כלשהו. המחיר על הגברת הרגישות הוא "רעש". "רעש" הוא הפרעה בתמונה של פיקסלים אקראיים בצבעים ירוק/אדום/כחול וכמובן אפור, אשר מופיעה כגרעיניות בצילום, דומה מאוד לתקופת הפילם. אותו רעש נוצר כתוצאה מהגברה של אותות חלשים מהחיישן והפרעות שנוצרות כתוצאה מהשראה אלקטרוסטטית בין התאים הפוטואלקטריים של החיישן. למען האמת, לכל חיישן יש, מה שנקרא, Signal to Noise Ratio, וכל חיישן סובל מהפרעות ורעש בתנאים של אות חלש. אפילו החושים שלנו, לדוגמה שמיעה, סובלים מרעשים בתנאים של אותו חלשים ולכן נשמע טינטון (צפצפוף גבוה) בתנאים של שקט ותשומת לב לכך. ככל שה-ISO גבוה יותר, כך כמות הרעש תהיה גבוהה יותר והוא יהיה מורגש יותר. אך מכיוון שיצרני המצלמות מנסים בכל כוחם להמנע מאותו הרעש באמצעות עיבודי תמונה במצלמה, התמונה עוברת תהליך של ניקוי רעשים. אותו אלגוריתם של ניקוי רעשים מנסה לזהות את הרעשים בתמונה ולהעלים אותם במידת האפשר. הבעיה היא שהמצלמה לא תמיד מזהה מהו "רעש" ומהם פרטים אמיתיים, ולכן שיער, דשא ומרקמים אחרים מאבדים פשוט את הטקסטורה שלהם לחלוטין. אנחנו קוראים לתהליך זה "גיהוץ" התמונה. כלומר, ב-ISO גבוה, לא רק שיהיה לנו רעש והפרעות בתמונה, אלא אנחנו גם נתחיל לאבד פרטים חשובים. קחו את זה בחשבון כשאתם מצלמים. ככל שחיישן המצלמה גדול יותר, כך רמות הרעש תהיינה נמוכות יותר ברמות ISO גבוהות. מתי נשתמש באיזה ISO? ככלל, אנחנו נשתמש תמיד ברמות ה-ISO הכי נמוכות שאנחנו יכולים, עד שאין לנו ברירה ואנחנו צריכים להעלות את הרגישות. מתי אין לנו ברירה? כשתנאי התאורה החלשים בשילוב הצמצם ומהירות התריס מכריחים אותנו לעשות זאת. דוגמה לכמה מצבים נפוצים: א. פורטרט בתאורה חלשה – בתנאים של תאורה חלשה אנחנו נשתדל לצלם בצמצם הכי פתוח ואנחנו נעלה את ה-ISO עד לרמה שנצליח להגיע לכלל האצבע של מהירות התריס העומדת על 1 חלקי אורך המוקד כדי להמנע מרעידות של הידיים. יש לבקש מהנושא שלנו לא לזוז, במידת האפשר. ב. צילום ספורט בתאורה חלשה – בצילום אובייקטים אשר זזים במהירות ואנחנו מעוניינים להקפיא אותם, אנחנו נצטרך להגיע למהירות התריס המינימלית אשר תספק לנו זאת. אם אנחנו נצטרך להגיע ל-1/500 של השנייה או יותר מכך, כמובן שלא תהיה לנו ברירה, אלא להעלות את ה-ISO לרמה הנדרשת. לפעמים, קחו בחשבון, אנחנו לא נצליח להגיע לרמות ה-ISO הנדרשות, ואז אנחנו נצטרך להשתמש בפלאש או אמצעים אחרים כדי להשיג זאת. ג. צילום מאקרו – אם אנחנו מצלמים מאקרו ללא חצובה ומוכרחים לסגור צמצם כדי לקבל עומק שדה עמוק במידת האפשר, אנחנו נאלץ להעלות את ה-ISO כדי לשמור על מהירות תריס מינימלית סבירה. ד. צילום לילה עם חצובה – אם יש לנו חצובה ובכל מקרה הנוף שלנו לא זז, כמובן שאנחנו נשתמש ב-ISO הנמוך ביותר האפשרי כדי לקבל את האיכות הגבוהה ביותר ומבחינתנו שמהירות התריס תהיה איטית ביותר עד כמה שנדרש. מנקים את הרעש כפי שהבנו, רעש הוא דבר לא רצוי בצילומים שלנו. לכן ישנן תוכנות ייעודיות כגון Noise Ninja ו-Neat Image אשר כל ייעודן בחיים הוא לנקות את הרעשים מהצילומים והמאפיין הזה משולב בהצלחה גם בתוכנות העריכה הכבדות והנפוצות יותר כגון פוטושופ ולייטרום. גם כאן, צריך להיזהר במינון של השימוש בתוכנה כדי להמנע מאיבוד פרטים מסיבי. ההמלצה שלי היא לעשות ניקיון רעשים סלקטיבי (כמו בעבודה בשכבות) כדי לנקות את הרעשים בעיקר באיזורים נטולי פרטים בהם הוא מורגש יותר ולהקטין את ההשפעה באיזורים עתירי פרטים בהם החדות חשובה והרעש פחות בולט. הכירו את מצלמתכם מהי רמת הרעש המירבית המותרת? כמובן שזה מאוד תלוי במצלמה ובצלם. לכן, המלצתי היא שתצלמו תמונות ברמות ISO שונות, מהנמוכה ביותר ועד לגבוהה ביותר ותיראו על מסך המחשב מהי רמת ה-ISO המירבית שאתם מוכנים לחיות איתה בשלום. קחו בחשבון שתמיד עדיף תמונה עם רעש על פני תמונה מטושטשת. בעוד שהראשונה מיועדת באופן

התריס

לאחר שבפרק הראשון הכרנו את הצמצם ואת המשמעויות השונות שלו, בחלק זה של סדרת היסודות נכיר את התריס, בן זוגו לחיים, ביחד הם קובעים את כמות האור שנכנס למצלמה ובשילוב עם ה-ISO (אותו נכיר בפרק הבא) יוצרים את החשיפה השלמה. מהירות התריס היא חלק מהשיעור הראשון של קורס צילום. [toc] למה אנחנו צריכים בכלל את התריס? התריס (Shutter) מאפשר לנו לקבוע את משך החשיפה ומכאן את כמות האור אשר מגיעה לחיישן בסופו של דבר. אם בפרק הקודם הבנו שהצמצם עובד כמו הברז במטבח, בו אנחנו יכולים לקבוע עד כמה אנחנו פותחים או סוגרים אותו, אז התריס הוא משך זמן זרימת המים מהברז. אנו יכולים לפתוח את הברז עד הסוף למשך שנייה והכוס תהיה מלאה, או לפתוח אותו לכדי זרזיף למשך דקה והכוס תהיה מלאה. הצמצם והתריס עובדים בדיוק באותו האופן – ניתן לפתוח צמצם ולהשתמש במהירות תריס מהירה או לסגור צמצם ולהשתמש במהירות תריס איטית על מנת לקבל חשיפה ארוכה. כיצד התריס בנוי? בעבר התריס היה בעיקר בנוי ממערכת מעגלית (כמו אישון של עין) בתוך העדשה והוא היה נסגר לחלוטין כדי לחסום את האור מלהגיע לחיישן. כיום תריס מסוג זה נפוץ בעיקר במצלמות דיגיטליות קומפקטיות, אך עדיין ניתן למצוא אותו במצלמות נישה ובמצלמות פורמט בינוני. בעבר, במצלמות רפלקס התריס היה ממוקם ממש לפני הפילם ונע בצורה אופקית, עד אשר פותחה המערכת של התריס האנכי. מדוע עדיף אנכי ולא אופקי? פשוט מאוד – הדרך קצרה יותר! כאמור, במצלמות רפלקס מודרניות התריס הוא אנכי ועשוי מחומרים מתקדמים ביותר כמו מתכת או קוולאר, בניגוד לקרטון או בד בחלק מהתריסים הישנים. התריס צריך להיות עמיד מאוד וגם קל מאוד כדי שיוכל לעמוד בעומסים של תנועה מאוד מהירה בתוך המצלמה. התריס בנוי משני וילונות כשאחד נפתח וחושף את החיישן לאור והשני נסגר וחוסם את האור מלהגיע לחיישן (מומלץ לראות סרטון בקישור המצורף). במהירויות תריס גבוהות, בזמן שהוילון הראשון נפתח, השני כבר מתחיל להיסגר וכך נוצר חרך קטן של אור שנע לאורך החיישן. בצורה זו מצליחים להגיע למהירויות של עד 1/8000 של השנייה במצלמות מתקדמות. בחלק מהמצלמות יש תריס אלקטרוני עצמאי או משולב בתריס מכני. תריס אלקטרוני פשוט מגדיר את משך הדגימה של האור מהחיישן באמצעים אלקטרוניים בלבד. אני מאוד ממליץ לכם ללחוץ על הלינק הבא ולראות על ידי הזזת העכבר את פעולת התריס והמראה במצלמה - http://regex.info/blog/2008-09-04/925 מהי מהירות התריס? מהירות התריס נמדדת בשניות או בחלקי השנייה. כל מספר אשר מופיע לידו גרשיים, לדוגמה 2" או 4", המשמעות היא חשיפה של 2 שניות או 4 שניות בהתאמה. כל מספר אשר מופיע ללא גרשיים מבטא 1 חלקי אותו המספר, לדוגמה 250 ייצג 1/250 של שנייה ו-4 ייצג 1/4 (רבע שנייה). כלומר, במשך אותו פרק הזמן, התריס יהיה פתוח והחיישן ייחשף לאור הנכנס דרך התריס. מהן תחנות התריס? גם כאן, כמו בצמצם, אנחנו משתמשים במונח "סטופים" או "סטופ" כשקופצים בין תחנה לתחנה של התריס. הסטופים (תחנות) של התריס הן: 30”, 15”, 8”, 4”, 2”, 1”, 2, 4, 8, 15, 30, 60, 125, 250, 500, 1000, 2000, 4000, 8000, BULB שימו לב למספרים שמופיעים עם גרשיים או בלי גרשיים (זוכרים?). גם כאן המשמעות של הסטופים היא כפול או חצי מכמות האור. כלומר, מהירות תריס של 4" תכניס פי שתיים מכמות האור  מ-2" (נשמע הגיוני נכון?), הסיבה לכך היא שהתריס יהיה פתוח למשך זמן כפול ולכן תיכנס כמות אור כפולה. מצד שני, שימו לב לא להתבלבל מכיוון ש 1/500 יכניס חצי מכמות מהאור של 1/250 מכיוון שזהו חצי ממשך החשיפה. ברוב המצלמות החשיפה המרבית שהמצלמה מציעה למשתמש היא 30 שניות, אולם ישנם מצבים בהם צריך חשיפה ארוכה יותר. לשם כך קיים מצב ה BULB, או B. במצב זה, לחיצה על כפתור הצילום יפתח את התריס, ושחרור הכפתור יסגור את התריס. במקרים כאילו עדיף להשתמש בשלט רחוק המתחבר למצלמה עם כבל, המאפשר לקבוע את התריס במצב פתוח וכך לא נצטרך ללחוץ על הכפתור זמן רב עם האצבע. דוגמא טובה לשימוש בחשיפה ארוכה היא צילום שבילי כוכבים. חשיפה כזו עשויה להמשך שעות. הקפאה או מריחה? מהירות התריס מאפשרת לנו לקבוע האם התמונה שלנו תצא "קפואה", כלומר כל האלמנטים ייצאו חדים לחלוטין וללא טשטוש (טיפות מים קפואות באוויר למשל) או עם "מריחה" שהכוונה היא לתמונה בה יש טשטוש כתוצאה מתנועה במהלך החשיפה. הקפאה - על מנת להקפיא תנועה, אנחנו נזדקק למהירות תריס שתהיה גבוהה ממהירות התנועה בתמונה. כלומר שהחשיפה תהיה קצרה מספיק כדי ששום דבר לא יספיק לזוז במהלכה. לדוגמה, כדי להקפיא תנועה של חבטת טניס, אנו נרצה חשיפה של לפחות 1/1000 של השנייה, אשר במהלכה לא תהיה תנועה של היד מחבט כדור. מריחה – כדי למרוח תנועה ולקבל טשטוש כתוצאה מתנועה, אנחנו נצטרך חשיפה איטית יותר ממהירות התנועה. לדוגמה, בכדי למרוח תנועה של הליכה נרצה מהירות תריס איטית יותר מ-1/30, ואז נראה את התנועה של הרגליים מרוחה בתמונה הסופית. צילום עוקב תנועה (Panning) Panning או בעברית "מצלמה עוקבת". הכוונה היא לצילום במהירות תריס איטית תוך כדי מעקב אחר התנועה של אובייקט הצילום עם המצלמה וכך מקבלים לבסוף תמונה בה הנושא ייצא חד והרקע ייראה מרוח. טכניקת צילום זו מצוינת על מנת להמחיש תנועה ויצירת צילומים דינמיים ומלאי אקשן. מוזמנים לקרוא יותר במאמר מיוחד על צילום פאנינג. מהירות התריס המינימלית לצילום מהיד כל אחד מאיתנו, בהנחה שיש לו דופק, רועד מעט כל הזמן וכמובן שגם במהלך הצילום. על מנת להמנע מהשפעה של הרעידות הללו על הצילום, אנחנו נשתמש במהירות תריס מינימלית כדי "להקפיא" את התמונה והרעידות. כלל האצבע למהירות המינימלית לצילום מהיד היא (ללא חצובה) הוא 1 חלקי אורך המוקד בו אנחנו משתמשים באותו הרגע. זהו כלל אצבע אשר מבטא את העובדה שככל שאורך המוקד גדול יותר וזווית הראייה של העדשה צרה יותר, כל רעידה קטנה של היד תשפיע מאוד על החדות של התמונה הסופית. במילים אחרות, אורך מוקד גדול יותר יצריך מהירות תריס גבוהה יותר כדי להקפיא את התנועה מרעידות הידיים של הצלם בשעה שבאורך מוקד קטן ניתן יהיה לצלם במהירות תריס איטית יחסית. לדוגמה, אם מצלמים באורך מוקד של 200 מ"מ, נרצה מהירות של לפחות 1/200 כדי להמנע מרעידות. במהירויות תריס נמוכות יותר, אנחנו נרצה להשתמש בחצובה או בנקודת משען אחרת כדי לקבל יציבות. כמובן שכלל זה רלוונטי אך ורק לרעידות הידיים שלנו ולא מתייחס להקפאת התנועה של הנושא שלנו. השהית תריס השהית תריס (Shutter Lag) היא מונח המבטא את ההשהיה בין חצי הלחיצה על המחשף (כפתור הצילום) לפוקוס ועד להשלמת הלחיצה והצילום בפועל. במצלמות קומפקטיות ההשהיה עומדת על בין 0.2 ל-0.4 שניות, במצלמות רפלקס דיגיטליות ההשהיה מתקצרת עד כדי 0.04 שנייה. כמובן שככל שההשהיה

קומפוזיציה

תבחרו לכם תמונה שאתם אוהבים. תסתכלו עליה טוב טוב, מדוע אתם אוהבים אותה כל כך? יכול להיות שזה אדם אהוב, יכול להיות שזה מעורר אצלכם רגש וזכרון ישן, יכול להיות שזו פשוט "תמונה טובה". אבל מה עושה תמונה לטובה, מעבר לחשיפה הנכונה ומעבר לנושא היפה/מעניין? במאמר זה אני אחשוף בפניכם את הסודות הבסיסיים של הקומפוזיציה ונראה כיצד תצליחו לצלם תמונות טובות יותר. עקב מחסור במקום (ובסבלנות שלכם לקרוא עשרות עמודים), במאמר זה אני אגע במספר עקרונות בסיסיים של קומפוזיציה בלבד. מה לגבי השאר? כמובן שמוזמנים לשמוע את ההרצאה המלאה בקורסים בבית הספר לצילום שלי.  [toc] קומפוזיציה קומפוזיציה היא בעצם בניית התמונה, אנחנו מחליטים מה יהיה בתוך התמונה ומה יישאר מחוץ אליה. תחשבו על התמונה כעל שטח נדל"ן יקר שאנחנו צריכים לחשוב כיצד לנצל אותו הכי טוב. באמצעות כללי הקומפוזיציה ניצור את התמונה שהעין הכי אוהבת ונשכנע אותה להשאר עוד קצת. מקור המילה מאנגלית: Composition, הטיות בעברית: קימפוז, קימפזתי, לקמפז, קימפזו, קומפז. נושא, נשוא ורקע  אנחנו יכולים לחלק את האובייקטים שלנו בצילום לשלוש קבוצות (נחשו איזה): א. נושא – יהיה האלמנט החשוב ביותר בתמונה ויהיה ברור לצופה כי זהו הנושא. נתקלתי אצל אנשים בלא מעט תמונות שבהן לא היה נושא... תחזרו אחריי: תמונה בלי נושא היא לא תמונה. (אני מקווה שזה היה ברור) ב. נשוא – יהיה אלמנט משלים או מתחרה לנושא הראשי. אנחנו נשתדל שהנשוא לא "יגנוב" את תשומת הלב מהנושא, ושהנשוא יתרום לצופה מידע על הנושא או ישלים זווית נוספת של הנושא. ג. רקע – חשוב להפנים, הרקע לא פחות חשוב מהנושא בצילום. נכון שרבים לא שמים לב מה נמצא מאחורי הנושא אותו הם צילמו הרגע, אבל הרקע יכול לקחת תמונה סבירה ולהפוך אותה למדהימה. הרקע ישלים את הנושא במקרה הטוב ולא יגנוב תשומת לב במקרה הפחות טוב. חוק השלישים דמיינו לכם חלוקה של הפריים (התמונה) לשלושה שלישים אנכיים ושלושה שלישים אופקיים, אתם יודעים מה? אני אדגים: מיקום האובייקטים בתמונה על השלישים ייצור קומפוזיציה הרבה יותר מעניינת מאשר מיקומם במרכז הפריים. כיצד אנו נחליט באיזה שליש למקם את האובייקט? לפי מרחק הדובר. מהו מרחק הדובר? (שאלה מצויינת) מרחק הדובר אומר שאני אמקם את האובייקט כך שיהיה לו מקום "להסתכל" אליו. כלומר אם צילמתי דוגמנית מסתכלת שמאלה, אני אמקם אותה בשליש הימני ולהיפך. מה לגבי אופק? קודם כל, חשוב להקפיד על אופק ישר, עכשיו אנחנו נמקם את האופק בשליש העליון או בשליש התחתון – תלוי באיזה חלק בתמונה מעניין יותר (השמיים או הים/שדה/הרים/וכו'). נקודת המפגש בין השלישים (יש לנו 4 כאלה) תיצור מיקום חזק יותר למיקום האובייקטים. חוק האלכסונים  העין מאווווד אוהבת אלכסונים. אבל לא סתם אלכסונים, אלא היא הכי אוהבת אלכסון שמוביל מהפינה השמאלית-תחתונה לפינה הימנית-עליונה (תסתכלו על האיור להמחשה). לכן אנחנו נשתדל ליצור אלכסונים מהסוג הזה במגוון צורות ודרכים. קומפוזיציה מתכנסת זוהי קומפוזיציה אשר מובילה את עין הצופה לעומק התמונה. בדרך כלל אנחנו נמקם את ההתכנסות במרכז בתמונה וניצור קומפוזיציה סימטרית שמובילה למרכז. הולכת עין  באמצעות הידע שאנחנו לומדים ברגע זה ממש, אנחנו נצליח להוליך את העין בפריים ו"להכתיב" לה מה היא תראה קודם, לאן היא תנוע אח"כ והיכן היא תיעצר בסופו של דבר. איך נעשה זאת? באמצעות אלכסונים, קווים, תנועות ידיים של אנשים ואלמנטים נוספים שניתן לשלב בתמונה. המקום בו העין תתיישב בסופו של דבר נקרא "עוגן", כל תמונה טובה חייבת עוגן, אחרת העין תסתובב בלי סוף בלי מקום לשבת. העוגן, בשאיפה, יהיה הנושא של התמונה. אני רוצה שמעכשיו והלאה, בכל תמונה שתסתכלו, תשימו לב לאן העין שלכם מטיילת, מהתחלת הצפייה ועד סופה. לדוגמא, תסתכלו על הצילום הזה: בפעם הראשונה נעשה את זה ביחד: העין שלכם מתחילה בעין של המצולם, משם היא מתחילה לרדת לכיוון השפם וקולטת את החיוך, יורדת במורד כף היד ומיד חוזרת למעלה בעקבות האצבע לעיניו של המצולם. נוצרת כאן תנועה מעגלית שתמיד חוזרת חזרה לעין. העין שלכם לא "תסתובב" בצד שמאל-תחתון של התמונה וגם לא בימין-עליון, אלא בתנועה המעגלית שציינתי. זוויות צילום  מאוד מומלץ לנסות זוויות חדשות, הן יציגו נקודת מבט שאנשים בדרך כלל לא מכירים בחיי היום יום. תנסו לצלם מלמטה (כן, ממש לשכב על הרצפה), תצלמו מחלון כלפי מטה, תנסו דברים מקוריים. כשמצלמים אובייקטים חיים (אנשים, ילדים, ציפורים, חרקים וכד'), אנחנו נשתדל לצלם מגובה העיניים. אם נצלם מלמעלה – נקטין אותם, אם נצלם מלמטה – נעצים אותם. מה העין אוהבת? זו שאלת מליון הדולר (למרות שעדיף יורו כיום...). העין אוהבת שלושה דברים: א. מה שחד – כל התמונה תהיה מטושטשת ויהיה לי אובייקט אחד חד. ב. מה שבהיר – כל התמונה כהה חוץ מאובייקט אחד שיהיה בהיר. ג. מה שצבעוני – כל התמונה שחור-לבן או מונוטונית ואובייקט אחד יהיה בצבע עז. באמצעות שלושה אלמנטים מאוד חשובים אלו, אנחנו נתמרן את העין לנושאים החשובים לנו והיא תימשך אליהם כמו מגנט. וכמובן להיפך, אנחנו נמנע משימוש באחד מהאלמנטים האלו ברקע או בנשוא כדי להמנע מגורם מסיח מהנושא היקר שלנו. מושגים נוספים וטכניקות מתקדמות ישנם רבדים נוספים רבים לנושא הקומפוזיציה, מושגים כגון "חיתוך הזהב" וטכניקות שונות לחשיבה יצירתית, שימוש בתאורה ליצירת עומק, שימוש בעדשות שונות ליצירת פרספקטיבות, יצירת אבסטרקטים ושבירתם, צילום אנשים (יש 42 חוקים שונים) ונושאים נוספים. אבל זה לפעם אחרת... מספר דוגמאות אני אתן כאן מספר דוגמאות מצילומים שצילמתי, ואני מזמין אתכם לבחון (לא חייבים לדווח לי) את הצילומים, לראות איזה קומפוזיציה יצרתי בהם ותחת אילו כללים הם צולמו. סיימתם לעבור על התמונות ורוצים עוד? מוזמנים לגלריה לראות צילומים נוספים ולנתח אותם. ביקורת היא אחד הכלים החשובים ביותר באמתחתו של צלם – בזכותה תיצרו תמונות טובות יותר בעתיד. שבירת הכללים צלמים גדולים יצרו צילומים גדולים באמצעות שבירת חלק מהכללים (ואפילו כל הכללים), לפעמים שבירת הכללים יוצרת את הצילום הבלתי צפוי שהצופה אינו יודע כיצד לאכול אותו ולכן מושך אותו אפילו יותר. לפעמים אנחנו נמקם אישה זקנה בניגוד למרחק הדובר אם אנחנו נרצה לצאת בהצהרה שהיא "בדרך החוצה" או רץ מרתון בניגוד למרחק הדובר "כי הוא רץ אפילו יותר מהר מהפריים". אבל הצעתי היא, לפני שאנחנו שוברים את הכללים, ללמוד אותם טוב טוב ואז להבין מתי וכיצד לשבור. מבחנים לתמונה טובה אחד המבחנים היותר טובים לצילום טוב הוא האם הצופה מתעכב עליה, אם הוא המשיך לתמונה הבאה תוך פחות מ-2 שניות – התמונה שצילמנו היא לא ממש טובה. אבל אם הצופה נשאר עליה ומוציא, את מה שאני קורא לו "אפקט ה-WOW", אז אנחנו נדע שהצלחנו. כמובן שנושא מרתק עוזר כאן המון, אבל הקומפוזיציה לוקחת אותו למקום חדש לגמרי. סיכום הקומפוזיציה היא התמונה. באמצעותה נקבע על מה הצופה יסתכל קודם, על מה אחר כך והיכן

פילטרים

הצילום יכול להיות הרבה יותר מעניין ויצירתי ממה שהוא בלי שום עזרים, במדריך הזה אני אפרט על סוגי הפילטרים והעדשות הנפוצים יותר. [toc] מבוא  מה זה צילום? כיוון המצלמה לעבר הנושא ולחיצה על הצמצם, המצלמה קולטת את גלי האור הנפלטים או מוחזרים מהנושא ומקליטה אותם. באמצעות מסננים אנחנו יכולים להגדיר איזה גלי אור המוחזרים מהנושא מעניינים אותנו וכך לקבל תוצאה המתאימה יותר לשביעות רצוננו. במדריך זה אנחנו נעבור על סוגי המסננים השונים וניגע בעדשות אופטיות נוספות. מה זה פילטר? פילטר, או מסנן בשמו העברי, נועד לאפשר למצלמה לקלוט אורכי גל מסויימים ולסנן את אלה שאינם רצויים. הדבר מאפשר לצלם להגיע לאורכי גל ולהשיג אפקטים מיוחדים שהוא לא יכול להשיג ללא הפילטרים ובכך לשבור את גבולות היצירתיות. קיימים סוגי פילטרים שונים שאת חלק מהאפקטים המושגים ניתן ליצור באמצעות פוטושופ, אך במאמר זה אני אתמקד בפילטרים הנפוצים היוצרים תוצאות אותן קשה לשחזר באמצעות תוכנה. איך מרכיבים אותו? מצלמות רפלקס ניתן לראות כי לכל עדשה מצויין קוטר ההברגה שלה, לעדשות בעלות קוטר מאוד גדול ולעדשות "עין הדג" בדרך כלל הפילטר יתלבש בחלקה האחורי של העדשה. לרב המצלמות הדיגיטליות הקומפקטיות אין הברגה על העוצמית עצמה, אלא יש צורך במתאם. אין מצלמה שלא ניתן להרכיב עליה מתאם, ואפילו אם היצרן לא הוציא מתאם רישמי, ישנן הרבה חברות צד שלישי שכן קפצו על המציאה באמצעות מתאם שמתחבר להברגה של החצובה, במצלמות רפלקסיות בעיה זו אינה קיימת.  לרב הפילטרים יש הברגה נוספת בצד השני שלהם, כך שניתן להרכיב פילטר על גבי פילטר, למרות שכמה שפחות במערום זה יותר טוב. לכל עדשה מצויין מה קוטר איזה סוגי פילטרים קיימים? קיימים המון סוגי פילטרים לכל סוג של צורך והמגוון הוא אדיר: UV, ND, IR, מסנני צבע, פולרייזר והרשימה עוד ארוכה. גם אם השמות הנ"ל לא אומרים לכם הרבה, תיכף הכל יהיה הרבה יותר ברור. ישנו מגוון גדול של חברות שמייצרות פילטרים, חברות כמו HOYA, B+W נחשבות לחברות טובות מאוד וישנן חברות זולות יותר שבדרך כלל ההבדל בא לידי ביטוי באיכות. כיצד יודעים מה איכות של הפילטר? איכות הפילטר – כל זכוכית באשר היא, מעבירה חלק מהאור ומחזירה חלק מהאור. לדוגמה, שמשה של רכב מעבירה בערך 70% מהאור. הפילטרים, כמובן, כפופים לאותם כללים. על מנת להקטין את כמות האור המוחזר ולהגדיל את כמות האור המועבר, מצפים את הפילטר בציפוי מיוחד שתפקידו להקטין השתקפויות, ציפוי זה נקרא באנגלית Coating. כששמים כמה שכבות של ציפוי זה נקרא Multi Coating וכשמפנקים את הפילטר בציפוי משני צידיו זה כבר נקרא SMC – Super Multi Coating ו- HMC – Hyper Multi Coating. אם תחזיקו את הפילטר ותסתכלו על השתקפויות בתוכו, תראו שבפילטר ללא ציפוי ההשתקפות תהיה ברורה כמו במראה, ובפילטר עם ציפויים ההשתקפות תהיה חלשה ובדרך כלל בגוונים של ירוק או סגול. UV פילטר תפקידו הראשון והעיקרי של הפילטר הוא להגן על העוצמית של המצלמה. מחירו הוא זול יחסית והוא מונע פגיעה בעדשה במקרה והמצלמה נופלת, חדירת אבק ולכלוכים למיניהם.בנוסף הוא מונע כניסה של אור אולטרא סגול – UltraViolet וכך הוא מפחית ברמה מזערית אובך (זה לא ממש עובד...). בגלל ייעודו העיקרי של הפילטר, שהוא הגנה על העדשה, הוא יישאר כמעט תמיד מורכב ולכן חשוב שיהיה באיכות גבוהה. פולרייזר בעברית נקרא פילטר מקטב. תפקיד הפילטר הוא לאפשר שליטה על השתקפויות מעצמים לא מתכתיים, מעניק גוונים כהים לשמיים, יוצר קונטרסט לעננים ולעצמים בהירים ויוצר צבעים רוויים. הפילטר מורכב מ2 עדשות סנדביץ' כשהסיבוב שלהן אחת יחסית לשניה קובע את השפעת האפקט על התמונה. על מנת להשיג את האפקט המרבי בהשתקפויות יש לצלם אותן בזווית של 30 מעלות, בצילום שמיים מומלץ לצלם בזווית של 90 מעלות לשמש. הפילטר מפחית את כמות האור הנכנסת בכסטופ אחד או סטופ וחצי. הפולרייזר הוא פילטר יקר יחסית ומחירו מתחיל ב170 ש"ח לדגם הזול ו-500 ש"ח לדגמים איכותיים יותר. ניתן לראות שהפולרייזר מכניס פחות אור מוחזר מההשתקפות ולכן ניתן להשתמש בחשיפה ארוכה יותר ולקבל פרטים על העלים בנוסף לקרקעית הנחל. צולם בשמורת תל-דן בצפון ישראל ND פילטר ראשי התיבות שלו הן Neutral Density Filter וכשמו כן הוא. הפילטר מפחית את כמות האור הנכנסת דרכו בצורה שווה בלי להשפיע על הגוונים ועל אורכי הגל, אך ורק על כמות האור. ישנם סוגים רבים של פילטרי ND כשכל אחד מהם נמדד בעוצמתו, ישנם שמפחיתים את כמות האור בסטופ אחד (כלומר חצי מכמות האור), וישנם כאלה שמפחיתים את כמות האור בשלושה וארבעה סטופים ואף יותר. הפילטר מאפשר לנו לצלם בחשיפות ארוכות באור יום, לפתוח צמצם עד הסוף במצלמות שמוגבלות במהירות תריס, שימוש בפילם במהירות גבוהה באור יום (לנו אין את הבעיה הזו) וכד'. כמו כן, קיים פילטר ND הדרגתי שחציו שקוף וחציו השני חוסם אור, כך ניתן לצלם לדוגמה שקיעות שגם הקרקע לא תהיה בתת חשיפה והשמיים עם השמש לא יישרפו. המחיר של הפילטר הוא זול יחסית. דוגמאות לשימושים מעניינים בפילטר ND ניתן לקרוא במאמר צילומי שקיעה צילום עם פילטר ND של 10 סטופים מתוצרת B+W המאפשר חשיפה של 30 שניות בשעות הצהריים דיאופטר מוכר גם כעדשה מקרבת או Close-up lens. תפקיד העדשה הזו הוא לאפשר למצלמה לבצע פוקוס קרוב יותר מהמגבלות של המצלמה. ניתן להגיע לצילומי מקרו מדהימים עם העדשות הנ"ל, מי שעוד לא קרא את המדריך שכתבתי, מומלץ לקרוא כאן באתר. העדשות נמדדות במספרים הקובעים את עוצמתן. 4+ תהיה חזקה יותר מ2+ וכן הלאה. ניתן לערום מספר עדשות אחת על גבי השניה ובכך להגדיל את כוחן, לדוגמה 2+ על 4+ יהיו שוות ל6+. המחיר של העדשות הנ"ל הוא לא יקר יחסית וסט של 3 עדשות 1+, 2+ ו-4+ עולה בערך 170 ₪. דיאופטר של B+W בעוצמה 10+ כמו שיש לי עולה בערך 100$. על דיאופטרים וטבעות הארכה ניתן לקרוא בהרחבה במאמר בנושא צילום מקרו צולם עם 3 טבעות הארכה ופילטר מקרב (Close-up lens) 10+ של B+W. זו עין אנושית. אינפרא אדום הספקטרום של האור הוא הרבה יותר רחב ממה שהעין האנושית מסוגלת לקלוט. פילטר אינפרא אדום מונע מכל סוגי האור להיכנס למצלמה פרט לגלים אינפרא אדומים ולכן לנו הפילטר נראה שחור לגמרי. כשהיא יוצאת בצבע, היא לא כל כך מיוחדת למען האמת, אבל כשהופכים אותה לשחור לבן, השמיים יוצאים שחורים, הצמחייה נראית לבנה כמו שלג וכל העולם נראה שונה לגמרי. במצלמות פילם יש לשים פילם רגיש לאינפרא אדום ובמצלמות דיגיטליות יש לברר אם החיישן שלכם רגיש לאורכי גל של אינפרא אדום ולאיזה אורכי גל. ברוב המצלמות קיים פילטר שמסנן את הIR ומונע ממנו להגיע לחיישן, ניתן להוציא אותו, אבל לא מומלץ להתעסק עם זה. ישנם פילטרים שונים לאורכי גל שונים, החל מ650nm ועד ל1000nm, לא כל מצלמה מסוגלת לצלם אינפרא אדום והמצלמות המומלצות לכך הן קומפקטיות שמסוגלות או DSLR של ניקון כגון הD50 וה-D70s. בגלל שהפילטר חוסם את רוב קרני

טיפים לצילום ילדים

ילדים הם הדבר הכי יפה שיש לנו בחיים והוא כל כך קרוב ונגיש אלינו אך יחד עם זאת הילדות עובדת במהירות האור ונעלמת לה, ולפני ששמנו לב הם כבר בכיתה א' והנה מקבלים תעודת בגרות והופ עזבו את הבית. אז רגע לפני שכל זה קורה, יש לנו הזדמנות נהדרת להנציח את הרגעים היפים והתמימים של ילדנו, אותם רגעים שאוטוטו יחלפו להם, ואחרי הכל התמונות והזכרונות – זה מה שנשאר.... [toc] אבקש לפרוס לפניכם 10 טיפים טובים לצילום ואתחיל בטיפ החשוב ביותר. טיפ 1 - סבלנות צילום בכלל וצילום ילדים בפרט דורש סבלנות ותרגול. יש לזכור שלא תמיד הילד משתף איתנו פעולה ולא תמיד מעניין אותו שהמבוגר שאמור לשחק ולשמור עליו רוצה דווקא עכשיו לצלם אותו. אם כך אנו נדרוש מעצמנו סבלנות ונזכור שלא תמיד נחזור עם התמונות שרצינו. עם הזמן נרכוש מיומנות,  התמונות שלנו ישתפרו וגם נלמד כיצד גורמים לילד לשתף פעולה איתנו (בהמשך הטיפים...) טיפ 2 – צלמו מגובה העיניים כשאני אומר צלמו מגובה העיניים אני מתכוון מגובה עיני הילד לא מהגובה שלכם, הטעות הכי גדולה היא כשההורים מצלמים את ילדם מהגובה שלהם. צילום מגבוה גורם לאשליה אופטית אשר "מגמדת" את המצולם. ילדנו הקטן, גם כך גובהו לא רב, וצילום מגובה רק "ידביק" אותו לרצפה. לכן, כל מה שאנו צריכים זה לרדת לגובה שלו, לשבת על הרצפה (מותר גם לשכב) ולצלם את הילד מהגובה שלו וכך למעשה דמותו תראה לנו בצורה הכי קרובה למציאות. טיפ 3 – תאורה התאורה הינה המרכיב העיקרי בתמונה. השעות הטובות ביותר לצילום הינם שעות בהם השמש אינה קופחת על ראשנו. אנו נצא לפארק בשעות אחר הצהריים, כאשר השמש נמוכה ולא תיצור לנו צללים קשים וכך התמונה תהייה מאוזנת מבחינת התאורה. במידה ואנו מצלמים בכל זאת בשעות התאורה הקשות של היום, נשתדל להושיב את הילד בצל ונוודא שהרקע מאחוריו גם כן מוצל על מנת שהתמונה לא תצא קונטרסטית מדיי.   טיפ 4 – רקע הרקע הוא חלק בלתי נפרד מהתמונה ועלול להסיח את דעתנו מהנושא אותו יצאנו לצלם. לכן אנו נקפיד כי הרקע לא יגנוב את תשומת לבו של הצופה. ישנם גורמים רבים העלולים להפריע לנו, כאשר אנו נשתדל לא לכלול אותם ברקע (בקידמת הפריים או בסופו) כדוגמת עמודים או עצים היוצאים מאמצע ראשו של הילד, כל דבר שיחסום לנו את פניו של הילד, אלמנטים בהירים מאד עד כדי לבנים לחלוטין (שרופים), וכתובות גרפיטי או שלטי חוצות שאינם מחמיאים לתמונה. טיפ 5 – מבט ישיר צילום ילד כאשר הוא משחק זה דבר נפלא. לרוב אנו מצלמים אותו מבלי שישים לב אלינו, אך צילום כאשר הילד מיישר מבטו על המצלמה יכול לשדרג לנו את התמונה. לא אחת אנו נתקלים בהורים אשר מנסים למשוך את תשומת ליבו של הילד, קוראים בקולו, מוחאים לו כפיים, קופצים באוויר ועושים קולות של קוף בג'ונגל והילד לא מתייחס אלהם כלל. דבר לא יוציא ילד כאשר הוא מרוכז במשחק, דבר פרט לרעש חזק שאינו שייך למקום... אם במקום לקרוא בשמו של הילד תעשו "אפצ'י" חזק הילד מיד יחפש את מקור "הרעש" שהפריע לו באמצע המשחק וזו השניה ללחוץ על המצלמה. שימו לב - זה לא יעבוד ברצף... טיפ 6 – העמדה ילדים הם הרבה יותר חכמים ממה שאנו חושבים, הם אוהבים לחקות אחרים ולשחק עם חברים ומשפחה. אם נרצה לצלם את הילד בתנוחה מסויימת אנו נסביר מה אנו רוצים ואף נדגים. לילדים בגילאים מסויימים נבקש להראות לנו "איך עושה", לדוגמא: "ברק – תראה לאבא איך עושה קוף?", "שקד – אתה יכול להצביע על הציפור?". ולעיתים אנו נשב או נשכב בפוזיציה שאנו רוצים לצלם את הילד ונבקש מהילד לעשות כמונו, "דביר – בוא נראה אם אתה יכול לעשות מה שאמא עושה". טיפ 7 – שיתוף פעולה ע"מ להגדיל את שיתוף הפעולה עם הילד אנו נשתף אותו במה שאנו עושים, אנו נראה לו את התמונות ונחמיא לו - "ברק איזה יופי יצאת , בא ננסה עוד תמונה ועכשיו אני רוצה שתעשה..." במידה והילד לא משתף פעולה נעשה את אותו הדבר על מישהו אחר, לדוגמא אמא ונחמיא לה על איזו יופי היא מצטלמת. הילד שלנו מיד ירצה גם לקבל מחמאה ולהראות טוב כמו אמא. טיפ 8 – צלמו בחוץ ולא רק בבית צאו עם הילד לגני שעשועים תנו לו לשחק בגן, תנו לו לעלות על מתקנים (וכך לא תצטרכו להתכופף..) השתמשו במתקן כרקע לתמונה, תמסגרו את התמונה באמצעות שימוש במתקן אשר יתפוס את קצוות הפריים. בשיטה זו גם הילד משחק במתקנים וגם אתם משחקים עם הצעצוע שלכם. טיפ 9 – תחפושות ומשחקי תפקידים נכון שלא כל יום פורים אבל כשמצטלמים כל יום יכול להיות פורים. תלהיבו את הילדים שלכם במשחקי תפקידים, "היום רונן אתה מלך" תלבישו אותו בתחפושת ושחקו איתו, "רונן בוא נראה איך עומד אינדיאני, תראה לי את החרב שלך" וכך ניתן לצלם תמונות נהדרות ולא שיגרתיות. טיפ 10 – הכנות מקדימות כאשר אנו רוצים לצלם את הילד חשוב לנו שהוא ירגיש הכי נוח בעולם ושהוא לא יהיה מוטרד מבעיות שאינן קשורות לצילום ולכן לפני הצילום אנו נדאג שהילד לא יהיה רעב, שיהיה לאחר שינה טובה וכמובן שיהיה נקי. לכן ניקח איתנו בגדים להחלפה, חיתולים וגם קצת צידה לדרך כדי שהילד יהיה סבלני ונינוח. סיכום אלו רק 10 טיפים קצרים לצילום ילדים. יש עוד הרבה דברים חשובים שניתן להוסיף על מנת לשדרג את התמונה וככל שנתרגל יותר - נפתח מיומנות והצילום יהפוך לנו לטבע שני. שלכם, גדי אהד הכותב הינו מדריך בקורס יסודות הצילום ב-גליץ בית הספר לצילום. רוצים ללמוד עוד? מוזמנים לקורס צילום בגליץ בית הספר לצילום – קורס צילום מאמרים נוספים - מאמרים צילום דיגיטלי, עומק שדה, קומפוזיציה, פלאש, אינפרא אדום, צילום מאקרו, פאנינג, צילומי לילה, פילטרים ועדשות, צילום ברקים .vc_custom_1433248760740{padding-right:10px !important;padding-bottom:20px !important;padding-left:10px !important;}.vc_custom_1433248782673{padding-top:10px !important;padding-bottom:10px !important;background-color:#d8d8d8 !important;} להרשמה ופרטים נוספים, צרו איתנו קשר בטלפון 0774090280 או צרו קשר דרך הטופס למטה, ואנו נחזור אליכם בהקדם. שם * טלפון מייל * שליחה מנכ"ל גליץ בית-הספר לצילום, העורך הראשי של מגזין קומפוזיציה ומדריך מסעות צילום בעולם. רוצים ללמוד עוד? מוזמנים לקורס צילום בגליץ בית הספר לצילום המוביל בישראל. לימודי צילום חינם באמצעות מאמרים בנושא: יסודות הצילום, צמצם, תריס, ISO, פילטרים, עומק שדה, קומפוזיציה וצילום כל הזכויות על הטקסט והתמונות שמורות לרועי גליץ. אין לעשות כל שימוש כל שימוש ללא אישור מראש ובכתב. תודה.

טיפים לצילום טיולים

טיול הוא הזמן בו מיומנות הצילום שלנו באה לידי ביטוי, משפיעה על חווית הטיול וכמובן משאירה זכרונות מדהימים לכל החיים, אבל איך אנחנו יכולים להוציא את המקסימום מהמצלמה ומעצמנו בטיול שכזה על כל האילוצים שלו? [toc] אחרי עשרות טיולי צילום בעולם, אני אפרוס בפניכם את הדברים הכי חשובים שיהפכו את הטיול מחוויה של פספוס לחוויה של צילום. מחקר והכנה מוקדמת לפני שאנחנו יוצאים לדרך, תיכנסו לאינטרנט ותיקראו כמה שיותר על היעד, בצורה זו תלמדו כיצד להתאים את הצילומים שלכם ולמה לצפות. בשלב הבא, מומלץ לחפש צילומים מאותם המקומות כדי ללמוד ממי שכבר היה שם קודם כיצד ובאיזה זוויות מומלץ לגשת לנושאים המצולמים. אתרים כמו www.trekearth.com, www.flickr.com, www.panoramio.com ואחרים נותנים לכם את היכולת להציץ וללמוד. איזה ציוד לקחת? התשובה הכי נכונה היא "הכל". הרבה מטיילים מתלבטים האם לקחת את המצלמה החדשה והטובה שלהם לטיול ופוחדים לקחת עקב סיבות שונות (ראו סעיף 8). התשובה הנכונה היא כמובן, לקחת את הציוד ולא לפחד. כשאתם מתלבטים לגבי המשקל, הפתרון הוא גם לקחת את הכל, מקסימום תשאירו חלק מהציוד במלון. הרי בדיוק בשביל זה רכשתם את המצלמה שלכם, מי יודע מתי תחזרו לאותו היעד (אם בכלל) והצילומים שתחזרו משם יהיו שווים את הכל. מרפי, אשר רוב המחקרים שלו מבוססים עליי, אמר שדווקא את העדשה שהכי תרצו איתכם – אותה תשאירו בארץ. התמודדות עם אילוצים אחד הדברים שהכי מאפיינים טיולים הם האילוצים: לוחות זמנים, מזג אוויר, שותפים לטיול, חגים מקומיים ועוד. תשתדלו להכיר את כל האילוצים מראש כדי שתוכלו להיערך להם ובמידת הצורך תשמרו על גמישות ועל ראש פתוח כדי להמשיך הלאה. הפכו כל אילוץ להזדמנות: אם יורד גשם – צלמו אנשים רצים בגשם, השתקפויות ונוף דרמטי; אם השותפים לטיול חסרי סבלנות – גייסו אותם לטובתכם, שידגמנו לכם, שיעזרו לכם לאתר צילומים טובים וכו'; אם יש חגים מקומיים והכל סגור – צלמו את המקומיים ואת מאפייני החג.   אנשים – לצלם או לא לצלם? בדרך כלל צילום אנשים ופורטרטים יוצרים את הפריימים הכי מעניינים בטיול. כמובן שההמלצה היא לצלם אנשים ולא להתבייש, אבל להכיר את התרבות המקומית והתגובות בנושא לפני הצילום. יש תרבויות שבהם מאוד נהנים להצטלם ומפרגנים ויש מקומות שבהם ירימו עליכם גרזן, יש מקומות שבהם ירדפו אחריכם כדי שתצלמו אותם ויש מקומות שבהם ירדפו אחריכם בדרישה לכמה דולרים על הצילום שהגנבתם. נופים וטבע כשדיברנו על צילום אנשים בסעיף הקודם, היו כמה סימני שאלה של "האם?", בצילומי נוף וטבע כמובן שהשאלה היא "כיצד?". אז ישנן כמה טכניקות מאוד פשוטות של התמודדות עם צילומים מהסוג הזה ואני מאוד ממליץ לכם לקרוא את הטיפים לצילום נוף וטיפים לצילום טבע כדי להרחיב את הידיעות שלכם בנושא. שמירה על התמונות בעולם הדיגיטלי של ימינו, בו אנחנו מצלמים אלפים רבים של תמונות בכל טיול, השאלה הכי נפוצה היא "איך אתם שומרים את התמונות?". בעבר היה נהוג לצרוב את התמונות על CD או על DVD (היכן שניתן למצוא), אבל בתקופה הנוכחית בה כרטיס זיכרון ממוצע הוא 8GB ואפילו 16GB, כמובן ש-CD ואפילו ה-DVD כבר מאבדים קצת מהאפקטיביות. ההמלצה שלי היא להסתובב עם נטבוק קל (בערך 1 ק"ג) וזול (בערך 1500 ש"ח) אשר ישמש לפרוק את התמונות ואפילו למיון ראשוני. ישנם פתרונות אחרים כמו להסתובב עם הרבה מאוד כרטיסי זיכרון, לקחת הארד דיסק נייד ולפרוק אליו את התמונות ואפילו אולי תסתדרו עם צריבה על דיסקים, אבל הפתרון הנוח ביותר הוא עדיין הנטבוק. שיתוף בעולם בו ישנם יחסי חשיפה/עקיבה מורכבים וחופשיים, הרי זה נהוג לשתף את החוויות מהטיול עם החברים. העלאת צילומים וחוויות לאלבום בפייסבוק יאפשר לכם גם לעדכן את החברים והמשפחה בהתקדמות הטיול וגם להוציא לכולם את העיניים ולשתף בחוויות שלכם. כמובן שצריך לקוות שיהיה אינטרנט זמין היכן שאתם נמצאים. חששות ופחדים לדעתי, טיול וחששות הולכים ביחד עוד מלפני זמנו של מרקו פולו ואפילו לפני הטרקר הראשון – אברהם אבינו. חששות החל מפחדים אישיים (מה יקרה לי?) ועד לפחדים על הציוד היקר שלנו (מה יקרה למצלמה???). מומלץ מאוד לעשות ביטוח רציני לכם ולציוד הצילום לפני הנסיעה כדי שגם אם תקרה תאונה או שישדדו אתכם, כל הציוד מכוסה ותוכלו מאוד מהר ובקלות לקנות ציוד חדש במקומו. בסופו של דבר, חבל יהיה לוותר על הצילומים הכי טובים שלכם בגלל חששות שיכולים להיפתר. הקפדה על הכללים של הצילום אחד הדברים שהכי יכולים לתסתכל כל אחד זה לחזור הביתה ולראות אוסף של צילומים מטושטשים, או אפילו סתם צילומים מתסכלים שלא מעבירים את העוצמה של הטיול. הקפידו על טכניקת הצילום הנכונה (צמצם, תריס ו-ISO), השתדלו ליצור קומפוזיציות מעניינות, שמרו את הצילומים שלכם באיכות הכי גבוהה (רצוי RAW) כדי שתוכלו להפיק מהם את המקסימום אחר כך ולא לשכוח להקפיד לנקות את המצלמה ואת העדשה, אחרת אף אחד מהטיפים שציינתי כאן לא יעזור לכם. כמובן שקורס צילום לפני הטיול ייתן לכם את ההזדמנות ללמוד, לתרגל ולהתכונן לקראת החוויה אותה תעברו והצילומים שלכם יהיו משודרגים בכמה רמות מעל. שבירת הכללים כשאתם מצלמים מקומות מתויירים, תנסו לגוון וליצור צילומים חדשים ומעניינים של אותן הסצינות הרגילות והשחוקות לעייפה. תפתחו את הראש ואת הפינה היצירתית שלכם ותנסו ליצור משהו חדש מהקיים. זה יכול להיות זווית מעניינת, שילוב של כמה אלמנטים באותם התמונה בצורה חדשה, השתקפויות ובעצם כל דבר שעולה בראשכם. במקרה הזה – אין כללים. אז כפי שציינתי בתחילת הכתבה, כל טיול מלא חששות, לחץ וציפיות. ההשקעה הכספית בטיול היא עצומה, הזמן שאתם בטיול בדרך כלל קצר ולא יחזור על עצמו והסצינות שתחוו הן אדירות בעוצמתן. אמנם אלו רק עשרה טיפים מתוך המון נוספים, אבל זו בהחלט ההתחלה ליצירת זכרונות וצילומים שיישארו איתכם לכל החיים. יש שאלות? מוזמנים לעמוד הפייסבוק שלנו ולשאול, אנחנו מבטיחים לענות. שלכם, רועי גליץ .vc_custom_1433248760740{padding-right:10px !important;padding-bottom:20px !important;padding-left:10px !important;}.vc_custom_1433248782673{padding-top:10px !important;padding-bottom:10px !important;background-color:#d8d8d8 !important;} להרשמה ופרטים נוספים, צרו איתנו קשר בטלפון 0774090280 או צרו קשר דרך הטופס למטה, ואנו נחזור אליכם בהקדם. שם * טלפון מייל * שליחה מנכ"ל גליץ בית-הספר לצילום, העורך הראשי של מגזין קומפוזיציה ומדריך מסעות צילום בעולם. רוצים ללמוד עוד? מוזמנים לקורס צילום בגליץ בית הספר לצילום המוביל בישראל. לימודי צילום חינם באמצעות מאמרים בנושא: יסודות הצילום, צמצם, תריס, ISO, פילטרים, עומק שדה, קומפוזיציה וצילום כל הזכויות על הטקסט והתמונות שמורות לרועי גליץ. אין לעשות כל שימוש כל שימוש ללא אישור מראש ובכתב. תודה.

וידאו ב-DSLR

בשנים האחרונות מצלמות הרפלקס הדיגיטליות עברו קפיצת מדרגה עצומה בכל הנוגע לצילום וידאו. הסנונית הראשונה שבישרה את המהפכה היתה ניקון D90 וקנון הוציאה זמן קצר לאחר מכן את הקנון 5D מארק II שהציבה רף חדש וגבוה מאוד לאיכות ויכולות שליטה בזכות חיישן בגודל מלא, וידאו באיכות Full HD ואפילו יכולת שליטה בכמות הפריימים בשניה לפי הצורך של ההפקה. האיכות עד כדי כך עלתה פלאים שאפילו קליפים, פרסומות וסדרות טלוויזיה שלמות מצולמות במצלמות רפלקס. לצד האיכות המרשימה, הגמישות של השימוש בעדשות והיכולת להרים סט צילום בתקציבים נמוכים הוזילה כל הפקה משמעותית.  האם גם אתם יכולים לצלם וידאו במצלמה שלכם? התשובה כמובן תלויה בדגם המצלמה שלכם והיכולת שלה ללכוד וידאו. אם קניתם מצלמת רפלקס לאחר שנת 2011 – רוב הסיכויים שאתם חלק מהמועדון ויכולים לצלם וידאו. בדרך כלל צריך להעביר את המצלמה למצב של תצוגה על המסך (מה שנקרא Live View) או למצב של צילום וידאו ולהתחיל להקליט. אופן הצילום במצלמות רפלקס ביצוע מיקוד – פוקוס הוא עדיין עקב אכילס של צילום הוידאו ב-DSLR. הסיבה לכך היא שבמקום שהמצלמה תעשה שימוש בחיישן הפוקוס של המצלמה, היא מחפשת את הפוקוס באמצעות המידע שמגיע מחיישן הצילום – מה שגורם לפעולה איטית עד כדי כאב. כשאתם מתכננים צילום, תכוונו מראש את הפוקוס ידנית, ואם יש שינויים בפוקוס אז תעשו שתיים או שלוש חזרות על התנועה לפני הצילום, כדי שבצילום עצמו תוכלו לדייק ככל האפשר. ישנם אביזרי עזר שמתלבשים על טבעת הפוקוס של המצלמה כדי לעזור לנו לדייק בתנועות אלו. מפתח צמצם – הצמצם בצילום וידאו משפיע לנו בצורה זהה כמו בצילום רגיל. אנחנו בדרך כלל נרצה לעבוד עם צמצמים פתוחים כדי לקבל עומק שדה רדוד ואת המראה הקולנועי שכל כך קוסם לצופים. כמובן שהצמצם משפיע לנו גם על מהירות התריס, ותיכף נסביר כיצד. מהירות תריס – אנחנו נשתדל שמהירות התריס תהיה גבוהה מ-1/30 כדי להמנע ממצבים לא נעימים של מריחות תנועה ומספר פריימים נמוך בשנייה. 1/30 עד 1/50 יצרו לנו מראה יותר רך ונעים ומהירויות תריס גבוהות יותר יגרמו לפריימים לרצד מעט. כדי להגיע למהירויות תריס נמוכות שכאלו, יש להשתמש בפילטר ND כדי להפחית את כמות האור. כמובן שניתן להגיע בזכות מהירויות התריס הנמוכות יותר לאפקטים מיוחדים אם בכך חפצתם. ISO – כמו בצילום סטילס, אנחנו נשתדל גם בוידאו ל-ISO נמוך ככל האפשר, אבל נעלה אותו כאשר תנאי התאורה אינם מספיקים למטרה המבוקשת. הרעש ב-ISO גבוה פחות נראה מאשר בצילום סטילס, בזכות העובדה שהרזולוציה בוידאו נמוכה משמעותית לעומת תמונה רגילה. איכות – הרזולוציה של הוידאו כמובן תלוייה במצלמה וביכולות שלה. צילום ב-Full HD יניב רזולוציה של 1920×1080 פיקסלים ואיכות HD Ready היא בעצם 1280×720 פיקסלים. כמובן שמומלץ לצלם על האיכות הגבוהה יותר, אם המצלמה שלכם תומכת בכך. מספר פריימים בשניה – או בלועזית FPS (Frames per Second) מאפשר לנו לבחור באחת מהאופציות הבאות: 23.97, 25, 29.97, 50 או 60 פריימים בשנייה. המהירויות הנמוכות צריכות להתאים למקור ההקרנה והמהירויות הגבוהות יותר מאפשרות לנו להציג הילוך איטי באיכות גבוהה. סאונד – בצילום וידאו נכנסים מספר מימדים נוספים של צילום אשר עד כה עדיין לא חשבנו עליהם. הקלטת קול זה רובד נוסף שעד היום עדיין לא חשבנו עליו ויש לשים עליו את הדעת. למצלמות יש מיקרופון מובנה אשר מקליט מונו (כלומר לא סטריאו) באיכות בינונית  ואם תשתמשו בפוקוס האוטומטי – ישמעו את המנוע של העדשה בפס-קול של הסרטון. מומלץ לחבר למצלמה מיקרופון איכותי יותר או לצרף מכשיר הקלטה איכותי ולחבר את הסאונד לוידאו בתהליך העריכה לאחר מכן. קומפוזיציות ותנועות מבנה הפריים – אותם כללים של קומפוזיציה בצילום סטילס חלים גם בצילום וידאו, רק שהרבה יותר קשה ליישם אותם. אתם צריכים לחזות את התנועה בפריים ולהתכונן אליה מראש, למקם את הנושא שלכם בפריים לפי מרחק הדובר והשילוב בסצנה ולהקפיד כמובן על הרקע והסיפור. תנועות – תנועות בוידאו זה משהו מאוד חשוב שצלמי סטילס בכלל לא מכירים. אתם צריכים לדאוג שלצופה יהיה נוח לצפות בוידאו, שלא יחטוף מחלת-ים ושהתנועה תהיה חלקה.  תתכננו את התנועה מראש, תשתדלו לעבוד עם חצובה או עם אמצעי ייצוב אחרים כדי להשיג מראה חלק ומקצועי. שימו לב שחצובה של צילום סטילס מתאימה בעיקר לשוטים קבועים ללא תנועה ובשביל לקבל תנועה חלקה צריכים חצובה מתאימה לכך. כדאי לצפות בוידאו הזה כדי להמחיש לכם כמה נקודות:  [/vc_column_text] שלכם, רועי גליץ, מנכ"ל גליץ בית הספר לצילום מידע נוסף על קורס צילום, קורס צילום וידאו ולעמוד בית הספר בפייסבוק כל הזכויות שמורות לרועי גליץ על הטקסט ועל התמונות, אין להעתיק ללא אישור מפורש בכתב. תודה.

פאנינג

פאנינג (Panning)  – (או בעברית – מצלמה עוקבת) צילום במהירות סגר נמוכה של עצמים נעים על מנת להדגיש את התנועה שלהם על רקע מטושטש עקב התנועה. כלומר, התמונה שאנחנו מנסים להציג היא תמונה בה העצם הנע ייראה לנו חד וברור בעוד הרקע ייראה לנו מטושטש ובכך ייצור לנו תחושה של מהירות. איך מצלמים?  שאלה טובה, ישנם מספר צעדים אותם צריך לבצע לפני הצילום: א. מגדירים את המצלמה למהירות סגר נמוכה מ 1/100 ורצוי יותר מהירה מ-1/30, שהדבר תלוי במהירות האובייקט והמרחק שלו מאיתנו. יש לקחת בחשבון שככל שמהירות הסגר היא נמוכה יותר, כך המריחה תראה לנו גדולה יותר, אבל גם יהיה לנו יותר קשה לצלם. למה? תשובה בהמשך. ב. רצוי לקבוע פוקוס אוטומטי למרחק שבו האובייקט נמצא. מאחר והעצם הוא בתנועה יהיה לנו קשה להתמקד עליו. ג. עומדים במקום ממנו ניתן לצלם את העצם ללא הפרעות וללא הסחות דעת. הצילום עצמו  לאחר שהתכוננו גם נפשית וגם עם המצלמה לצילום, אנחנו אורבים לאובייקט המצולם בסבלנות. כשאנחנו רואים אותו מתקרב אנחנו נקרב את המצלמה לפנינו (אני ממליץ להסתכל דרך העיינית ולא דרך מסך ה-LCD מאחר והעיינית היא יותר מהירה, מדוייקת ובלי עיכוב), ננסה למקם את העצם לצד הצלב שבעיינית ולשמור עליו בדיוק במקום אותו קבענו, זאת על מנת שהעצם לא ייצא לנו גם כן מטושטש. כשהעצם מגיע מולנו או לנקודה בה אנו רוצים לצלם אותו, נלחץ בעדינות על כפתור הצמצם תוך כדי שאנחנו מקפידים על המשך תנועה יציבה והמשכית של המצלמה למול האובייקט. נמשיך בתנועה עד שהמצלמה מסיימת את החשיפה. הסיבה שקשה מאוד לצלם בחשיפות ארוכות יותר מכפי שצילמתי היא שקשה גם להחזיק את המצלמה יציבה בציר האנכי וגם לעקוב אחרי האובייקט המצולם בדיוק במהירות בה הוא נמצא כדי שלא ייצא מטושטש. ניתן להתגבר חלקית על בעיה זו באמצעות חצובה. לאחר הצילום נבדוק במצלמה איך ייצא ואם יש צורך נצא למקצה שיפורים. רצוי לצלם/לחתוך את התמונה כך שהעצם נמצא בצד התמונה ונראה שיש לו לאן להתקדם (מרווח). לוקח הרבה נסיונות כדי להגיע לרמה הרצויה של צילום, וצריך הרבה סבלנות (וכרטיס זיכרון) כדי להשיג את המיטב. הכי חשוב לא להתייאש. ניתן לבצע צילומי פאנינג על כל עצם בתנועה וזה כולל מכוניות, אופנועים, אופניים, רולרבליידס, טיסנים, ציפורים וכל העולה על רוחכם. עכשיו אני אצרף מספר דוגמאות שצילמתי ואני אצרף את נתוני הצילום כדי שתוכלו להשוות (אני משתמש בND  פילטר שמפחית את כמות האור כדי להשיג חשיפה ארוכה)    סיכום אחרי שהבנו את התיאוריה וראינו הרבה דוגמאות לקיסמו של הפאנינג, עכשיו המשימה הכי חשובה שלכם היא לצאת ולצלם כמה שיותר. פאנינג, כמו הרבה דברים צילום, זה עניין של מיומנות הנרכשת אחרי הרבה תירגול. ככל שתצלמו יותר – אחוזי ההצלחה שלכם יגדלו משמעותית. אני מאוד מקווה שהמדריך עוזר לכם להבין את אופי הצילום ואני מקווה שתשכילו ליישם אותו בצורה הכי טובה. שלכם, רועי גליץ מאמר זה הינו חלק מקורס יסודות הצילום, מוזמנים ללמוד עוד הרבה יותר לעומק. רוצים ללמוד עוד? מוזמנים לקורס צילום בבית הספר לצילום של רועי גליץ – קורס צילום מאמרים נוספים בנושאי צילום – מאמרים צילום דיגיטלי, עומק שדה, קומפוזיציה, פלאש, אינפרא אדום, צילום מאקרו, פאנינג, צילומי לילה, פילטרים ועדשות, ביטוח ציוד צילום, צילום ברקים כל הזכויות שמורות לרועי גליץ על הטקסט ועל התמונות, אין להעתיק ללא אישור מפורש בכתב. תודה.

צילומי מאקרו

קורס צילום מאקרו הקורס הקרוב: 27.4 (ימי שני) בחיפה צילום מאקרו הוא אחד מהתחומים היותר מעניינים בצילום, ממש לראות ולצלם את הבלתי נראה בעין הרגילה. אחד הדברים המקסימים בתחום זה הוא שאינכם צריכים להרחיק לקצוות העולם בשביל להשיג פריימים מיוחדים – מספיק לרדת למטה לחצר הבית ולהיכנס לעולם אחר. מוזמנים לקרוא את המאמר "צילומי מאקרו – מיקרודוגמנות". הקדמה  היה לי חלום, ביקור בכוכב אחר… לראות חייזרים… לראות נופים לא מהעולם הזה. יש לי סוד לגלות לכם (אל תספרו לאף אחד) – מצאתי דרך לעשות זאת. טוב, טוב, לא צריך לאיים במכות, אני אספר לכם. עולם שלם, שבו אנחנו אף פעם לא היינו נמצא ממש מתחת לאף, תרתי משמע. העולם הזה כולל יצורים שונים ומשונים ונופים מסתוריים. כמובן שניתן לצלם מקרו כמעט כל עצם קטן, אני אתמקד בטכניקות כלליות ואתמקד בצילומי חרקים.    ציוד נדרש או 'מי צריך מצלמה'?  מי צריך מצלמה? אתם, כמובן (איזה שאלות שואלים כאן…). מה שצריך זה מצלמה עם יכולות מקרו כמה שיותר טובות. בנוסף ניתן להלביש, או על העדשה או באמצעות מתאם, עדשות מקרבות במקרה ויש ברשותך מצלמה רפלקסית ניתן להרכיב טבעות הארכה Extension tubes בין גוף המצלמה לעדשה ובנוסף פלאש חיצוני יכול להוות יתרון משמעותי על מנת להגביר את כמות האור.    איפה ומה?  ניתן לצלם צילומי מקרו בכל מקום וכל עצם. ניתן לרדת למטה ולהסתובב בגינה, אבל אני ממליץ ללכת לשדות ולחיק הטבע ושם למצוא את החרקים היותר מעניינים. זבובים ניתן למצוא כמעט על כל שיח והם, כאמור אובייקטים מאוד מעניינים. אם אתם בקטע של לצלם עצמים רגילים בתוך הבית אתם יכול לחפש החל מנר בוער, סוגי אוכל למיניהם וכל העולה על רוחכם (לא לעשות בלאגן במטבח).    דיאופטר  עדשה המורכבת על העוצמית של המצלמה ונקראת לעיתים עדשה מקרבת או  Close-up Lens. דיאופטר זהו מונח המוכר לרובכם מתחום המשקפיים, ובעצם תפקיד העדשות הללו הוא לאפשר למצלמה לבצע פוקוס בטווח קרוב יותר לעדשה. עדשות הדיאופטר נמדדות במספרים של 1+ 2+ וכד'. כל מספר כזה מציין את כמות קירוב הפוקוס שהעדשה מאפשרת, ככל שהמספר גדול יותר כך העדשה מקרבת יותר. העדשות הנ"ל הן זולות יחסית ועולות 168 ש"ח לסט של 3 עדשות (1+ 2+ ו-4+) ביוגנד. ניתן לערום עדשות מקרבות אחת על גבי השניה ובכך הן מגדילות את כוחן, לדוגמה 2+ על גבי 4+ ייתן לנו כוח שווה ל6+. הבעיה היא שככל שעורמים עדשות האיכות יורדת בצורה משמעותית. אני משתמש כיום בדיאופטר 10+ של B+W שמספק לי איכות דיי גבוהה. מומלץ לקרוא את המאמר בנושא פילטרים למידע נוסף.   טבעות הארכה טבעות הארכה, או בשמן הלועזי Extension tubes, הן טבעות פשוטות ללא שום אופטיקה מסוג שהו שמטרתן היחידה בחיים היא להרחיק את העדשה מהמצלמה. מה זה עוזר לנו? ע"י הרחקת העדשה מהחיישן אנחנו מגדילים את מעגל ההקרנה של העדשה על גבי משטח המוקד. נכון, דומה מאוד להרחקת מקרן מהקיר והגדלת התמונה הנצפית. טבעות ההארכה נמדדות במילימטרים של אורך מוקד כאשר אורך המוקד של הטבעות שווה לאורך המוקד של העדשה מתקבלת לנו הגדלה של 1:1 ובהתאם מתחזקת ככל שהיחס הוא לטובת הטבעות. כך עדשה של 50 מ"מ תאפשר מיקוד ממרחק קרוב יותר מאשר עדשה של 200 מ"מ. מה החסרון? (תמיד יש חסרון) עקב הרחקת העדשה והגדלת מעגל ההקרנה, כמות האור שמגיעה לחיישן היא קטנה יותר (אור מפוזר יותר) ולכן צריך יותר נתוני חשיפה (צמצם/תריס/רגישות) על מנת להגיע לאותה רמת חשיפה במצב רגיל ללא הטבעות.    עומק שדה!!!  למה שלושה סימני קריאה? כשתתחילו לצלם מקרו תבינו. עומק השדה נעשה רדוד יותר ככל שהעצם קרוב למצלמה, במרחקים של סנטימטרים בודדים הדבר נעשה קריטי ומברכה הוא הופך לצרה עד כדי כך שבמקרויים הרציניים עומק השדה הוא בן מילימיטרים בודדים. לכן… מה שנעשה על מנת להתמודד עם צרה זו יהיה לסגור את הצמצם למינימום ובכך להגדיל את עומק השדה עד כמה שאפשר. תאורה יש לנו הרבה בעיות של תאורה בצילומי מקרו: אנחנו מאוד קרובים לנושא ומטילים עליו צל, סגרנו צמצם בשביל להגדיל את עומק השדה, אולי שמנו טבעות הארכה בשביל לחזק את המקרו… בקיצור, אין לנו מספיק אור. השאיפה שלנו היא לצלם עם זום גדול כמה שיותר כדי לא להטיל צל של העדשה על הנושא ובנוסף אנחנו נשתמש במקור אור מאוד נחמד שאתם בטח מכירים – הפלאש. מומלץ להשתמש בפלאש חיצוני ועוד יותר מומלץ להוריד את הפלאש החיצוני מהמצלמה ולצלם איתו ביד או על גבי מתקן L המורכב על המצלמה ותפקידו להחזיק את הפלאש. מאוד כדאי להרכיב דיפיוזר (מרכך) כדי לרכך את האור הקשה של הפלאש. מומלץ לקרוא את המדריך שכתבתי בנושא פלאש בשביל העמקה.   פוקוס  נושא מאוד מתסכל עקב עומק השדה הרדוד עליו דיברתי בסעיף 6. כשמפקסים עם פוקוס אוטומטי לא ניתן לדעת מייד האם הפוקוס היה על הרגל הקידמית שלו, או אולי האחורית או אולי בכלל לא תפס את החרק. כדי לצלם באופן יעיל יד להגדיר את הפוקוס ידנית כמעט עד לנקודה הכי קרובה, לקרב ולהרחיק את המצלמה בעדינות ולקבוע את המצלמה על צילום במרווחי פוקוס – Focus Bracketing. מצב זה גורם למצלמה לצלם 3 או 5 תמונות כשבין תמונה לתמונה פוקוס מתקרב ומתרחק. לאחר מכן, במחשב יש לבחור את התמונה הכי טובה ואת השאר למחוק. זיעה  ייקח לכם הרבה צילומים ולא מעט השערות על עיסוק האמא של החרק עד שתצליחו להשיג את התמונה שרציתם (מנסיון). תהיו סבלניים, תתאמצו כדי להשיג את התמונה שבדיוק רציתם ואל תתפשרו.   חרקים מוונוס צלמים ממאדים…  לחרקים יש פחד מקירבה, משום מה הם חושבים שאתה תנסה להרוג אותם(צודקים), אבל איך אנחנו נצליח להתקרב אליהם כדי להשיג את התצלום שרצינו? מה שצריך לעשות זה להתקרב לאט ובעדינות, לא להטיל צל על החרק ולשמור על פרופיל נמוך. אם החרק יעוף, אז הוא יעוף… עפ"י רוב הם חוזרים לאותו העלה. מהנסיון שלי יש חרקים שיותר סובלניים ויש חרקים יותר עצבניים, אני ניסיתי לתפוס פרפרים ולא הצלחתי עד שמצאתי איזה פרפר שלא פחד, התחלתי לצלם אותו כמו משוגע מכל מיני זוויות, ממש בוק.   אמא'לה… ג'וק!  זו הנקודה להבהיר שמי שמפחד/ת מחרקים זה לא המקום. המטרה היא להציג את החרק באור הכי יפה והכי מעניין כדי שהתמונה תראה טובה. סיכום לסיכום, תחום צילומי המקרו הוא תחום מאוד מעניין וממש כולל עולם שלם בתוכו. האפשרויות הן כמעט בלתי מוגבלות והאובייקטים הם לחלוטין לא מוגבלים. אני מציע לכולכם לצאת החוצה ולצלם את אותו עולם אחר שאנחנו רק לעיתים רחוקות נחשפים אליו והמצלמה זה האמצעי שיכול להביא אותנו לשם. בנוסף אני רוצה להפנות אתכם לעמוד שלקורס צילום מאקרו, אם אתם רוצים לחוות את העולם המיניאטורי על בשרכם.  כפי שאתם רואים התחום הוא אינסופי ותמיד יש

צילומי שקיעה

כהמשך בסדרת המדריכים שלי, אני אעלה הפעם את המדריך שכולכם ביקשתם, מדריך לצילומי שקיעה. מדריך זה מיועד לתת לכם את הידע והכלים כיצד ללכוד את השקיעה בצורה המיוחדת ביותר, הצבעונית ביותר והחזקה ביותר. למה שקיעה? מיליארדי שנה, יום אחר יום, בלי הפסקה ובלי מנוחה, השמש זורחת והשמש שוקעת. ועדיין למרות שראינו אינסוף שקיעות, זה עושה לנו משהו מיוחד בלב כל פעם מחדש. מראה השמש מעניקת החיים עוזבת אותנו לתוך הלילה השחור משאיר אותנו מרותקים. השקיעה עצמה לא נגמרת שהדיסקוס הגדול שוקע בים, אלא יש להמשיך ולצלם עד שסוף הדמדומים נבלעים להם לתוך הלילה. כללים מנחים קודם כל, השמיים זה עיקר העניין, לכן יש להזהר לא לשרוף אותם בתמונה; השמש היא היא חלק לא פחות חשוב ולכן נרצה להדגיש אותה; שקיעה ככה סתם היא לא כל כך מעניינת, לכן יש להעשיר את התמונה בגורמים מוסיפי עניין. מדידת אור אני מקווה שכולכם קראתם את המאמר שלי בנושא מדידת אור ואם לא, אז אתם מוזמנים עכשיו. בכל מקרה, מדידת האור היא חלק מאוד קריטי בצילום. חשיפה בפיצוי שלילי תאפשר לקבל צבעים עשירים וחיים של השמש השוקעת. על מנת לחשוף נכון את השקיעה ניתן למדוד את האור ב-2 דרכים: מדידת אור נקודתית – מגדירים את המצלמה למצב מדידה נקודתית, בוחרים איזור בערך 30 מעלות מהשמש ומודדים ממנו את האור. כמובן שניתן למדוד את האור מכל איזור אחר בשמיים ובכל מדידה תתקבל תוצאה אחרת. פיצוי חשיפה – אם אתם עצלנים, ניתן להשתמש בפיצוי חשיפה שלילי על מנת להכהות את התמונה. הפיצוי השלילי ינוע בין 2/3- ל2-, תלוי בדרישות ובסיטואציה. אורך מוקד ישנם שני שימושים שונים לסוגי עדשות שונות: אורך מוקד גדול – כלומר עדשה בעלת אורך מוקד גדול של לפחות 140 מ"מ. עדשה זו מאפשרת לראות את השמש כדיסקית גדולה ועוזרת להבליט אותה בצורה יפה מאוד. ניתן לשלב צלליות וכך ליצור תמונה מאוד רומנטית.   אורך מוקד קטן – מה שנקרא עדשה רחבה, ורצוי קטן מ35 מ"מ. מאפשר לצלם את השמיים בזווית רחבה ובעצם לתפוס את המעבר מהשקיעה לתוך הלילה. הדבר מאפשר ליצור תמונה מאוד מעניינת. השמש תראה לנו קטנה מאוד. (במקרה של התמונה הנ"ל אפילו חיברתי 2 תמונות לפנורמה) מזג האוויר השקיעות המעניינות הן השקיעות עם אובך ועננים קלילים, מצב שקורה בארצנו לא מעט. האובך יוצר שמיים עם גוונים מאוד מיוחדים בזמן שאור השמש עובר דרכם, גוונים אדומים חזקים ואפילו סגולים יכולים ליצור סצינות מאוד מיוחדות.   צלליות נוצרות בגלל חשיפת חסר שיצרנו כדי לשמור על השמיים מאוזנים. הצלליות יוצרות לנו סצינה מאוד מיוחדת ועניינית. ובעצם ניתן ליצור צלליות אך ורק כאשר מאחוריהן יש לנו מקור אור חזק, לדוגמה… שמש. או שאריות מהאור של השמש.   פוקוס בגלל שאנחנו מנסים לנעול פוקוס על השמיים ואין לנו בהם עצמים קונטרסטיים מספיק, יש לקבוע את הפוקוס באופן ידני על אינסוף. דבר זה הינו חשוב מאוד, אחרת המצלמה עלולה לא לבצע נעילה של הפוקוס ואז התמונה תצא מטושטשת. מפתח צמצם רצוי לקבוע את מפתח הצמצם להכי קטן שאפשר, זאת על מנת ליצור עומק שדה גדול, וכדי למנוע מריחה גדולה מדיי של אור השמש בתמונה עצמה. בנוסף הדבר יוצר לשמש צורה של כוכב.   White-Balance עפ"י רוב אני משאיר את המצלמה על איזון לבן אוטומטי, כי למדתי שהמצלמה מוציאה תמונות מאוזנות מהבחינה הזו וגם מכיוון שאני מצלם תמיד על RAW ומגדיר את האיזון לאחר הצילום. אבל לפעמים בשם היצירתיות אני מגדיר את המצלמה ל-WB של פלאש. למה לעזאזל אני עושה את זה, אתם שואלים?!  WB של פלאש יוצר גוונים אדומים חזקים בתמונה ודבר זה תורם לאווירה של שקיעה אדומה.   חשיפה ארוכה אחרי שהשמש שוקעת ויש לנו פחות אור, ניתן לחשוף (תרתי משמע) כלי נשק נוסף במלחמה על הפיקסלים – חשיפה ארוכה. בסצינות בהם יש לנו עצמים זזים כמו אנשים או ים, הדבר יכול ליצור לנו תמונות מאוד מעניינות. חשיפה ארוכה על מים יוצרת משטח מים חלק לגמרי אם הים בלי גלים או בצורת ערפל אם הוא גלי. מיד אחרי השקיעה עדיין יש לנו יותר מדיי אור כדי להשיג חשיפות של 15 שניות, לכן יש להשתמש בפילטר ND שתפקידו הוא להפחית את כמות האור בצורה שווה בכל הגוונים. מוזמנים לקרוא את המאמר על פילטרים להסבר מלא.   קומפוזיציה הכללים הבסיסיים הם לשמור על השמש למעלה ועל האדמה/ים למטה. ועכשיו ברצינות, רצוי למקם את השמש באחד מצידי הפריים ולא במרכזו. זאת על מנת ליצור עניין בתמונה עצמה. בנוסף יש למקם גורם עניין בתמונה שימשוך את העין בכלל לחזור לתמונה ולא ישר לעבור לתמונה הבאה. זה לדעתי מה שעושה תמונה לטובה, אם חזרת אליה אחרי המבט הראשון. אתם מכירים כבר את המאמר על קומפוזיציה להרחבה.   Post Processing זו בעצם מעבדת הצילום שלנו, או במילים אחרות פוטושופ. מה עושים איתו?! ניתן לבחור את השמיים, להוסיף להם ב-Curves או ב- Color Balance גוונים אדומים וסגולים בעדינות, לבחור את המים ולהוסיף גוונים כחלחלים וכו'. חשוב מאוד בפוטושופ – לעשות הכל בעדינות ובטעם טוב.   אזהרה!  אל תסתכלו ישירות לשמש בכל מצב, לא עם עיניים חשופות ולא דרך העיינית של המצלמה, הדבר עלול לגרום לנזק בלתי הפיך לעיניים. הדרך היחידה המומלצת היא דרך המסך LCD)  עוד יתרון של דיגיטלית). סיכום צילומי שקיעה הם קצת יותר מסובכים ממה שרובכם חשבתם, ואם יודעים לשלב נכון את המרכיבים השונים של הצילום, תצא לנו תמונה מאוד יפה ומיוחדת. הבעיה העיקרית בצילומי שקיעה לדעתי היא שזה נושא טחון. לכן ההמלצה הכי טובה שאני יכול לתת לכם היא: תחפשו את הסצינה המיוחדת, אותה סצינה שעוד לא ראיתם, שאנשים יראו והדבר הראשון שייצא להם מהפה יהיה פשוט 'וואו'. זו השאיפה שלי. תודה רבה לכם על ההקשבה. אם יש שאלות, כרגיל אני אשמח לענות. שלכם, רועי גליץ   כל הזכויות על המאמר והתמונות שמורות לרועי גליץ, אין לעשות שימוש ללא אישור מפורש בכתב רוצים ללמוד עוד? מוזמנים לקורס צילום בבית הספר לצילום של רועי גליץ כל הזכויות שמורות על המאמר והתמונות לרועי גליץ, נא לא להעתיק, מוזמנים לקשר לכאן החומר אותו קראתם הוא חלק מהרצאה בקורס יסודות הצילום, רוצים ללמוד עוד? מוזמנים לקורס צילום מאמרים נוספים בצילום: יסודות הצילום, עומק שדה, קומפוזיציה, אינפרא אדום, צילום מאקרו, פאנינג, צילומי לילה, פילטרים, ביטוח ציוד צילום, צילום ברקים  

צילום ברקים

ברקים… אחת מתופעות הטבע הכי מדהימות. תמיד יצא לנו לראות אותם כהבזק רגעי של אור שלאחריו מגיע ה"בום" מרעיד החלונות. מעטים הם הצלמים שבאמת צילמו ברקים בצורה איכותית, ולכן במאמר זה אני אסכם את הטכניקה, אמצעי הזהירות והעיבוד שאחרי הנדרש לסוג זה של צילום. הקדמה  צילום ברקים זה הרבה מאוד טכניקה ולא מעט מזל. צריך הרבה מאוד סבלנות, הרבה מאוד 'קליקים רייקים' והרבה מאוד אינטואיציה (מילה נרדפת למזל). יכול מאוד להיות שהפעמים הראשונות תחזרו הביתה עם ידיים (ותמונות) ריקות, אבל לא להתייאש ולנסות שוב. אני אחלוק איתכם את הנסיון שלי כדי לנצל את המקסימום מהמאמר הזה. הערה: אם המאמר כולל מושגים שאינם ברורים, מומלץ לקרוא את המאמר "מושגי יסוד" כדי לקבל מושג. מה זה בעצם ברק? בקצרה ברק זהו פריקת מטען חשמלי בין עננים טעונים ביונים שליליים לבין עננים עם מטען חיובי או לבין הקרקע עם מטען חיובי. במשך אותו הבזק רגעי משתחררת כמות עצומה של אנרגיה בצורה של אור וחום בטמפרטורה של יותר מפני השמש וכל זאת על מנת לאזן בין המטענים. ישנם סוגים שונים של ברקים: ברק בין עננים, ברק לקרקע, ברק בתוך הענן וכו'. לצערנו (צלמי ברקים) בישראל ישנן פחות סופות ברקים עוצמתיות מאשר במקומות אחרים בעולם כגון המערב התיכון בארה"ב וקנדה שם הסופות מאוד חזקות וחלקן מתפתחות לטורנדו. מזג האוויר כן, בישראל סופות הברקים נערכות בחורף בעיקר ולכן בדרך כלל יהיה קר וגשום תוך כדי. לכן צריך לשים לב להתלבש ממש חם כי במצבים של חוסר תנועה לאורך זמן מרגישים את הקור יותר וכמובן שכדאי למגן את המצלמה בכל דרך אפשרית מפני מים. ציוד נדרש מצלמה, עדשת זום עם זווית רחבה, חצובה יציבה. המצלמה צריכה להיות עם יכולת לחשיפות ארוכות, ורצוי עם מצב bulb לשליטה טובה יותר על משך החשיפה, לכן מן הסתם רצוי מאוד שיהיה שלט רחוק למצלמה. מעיל עבה וחם, כפפות, מטריה וכל מה שאתם חושבים עליו שיהיה לכם נוח ונעים בחוץ. אמצעי זהירות אלפי איש נפגעים מפגיעת ברק כל שנה. צריך להקפיד להיות באיזור שבו אתם לא הכי גבוהים (ליד בניין גבוה זה יכול להיות טוב), לא להשען על מעקה ברזל או דברים מתכתיים אחרים ואם הסופה קרובה מדיי – לתפוס מחסה, עדיף לחיות ולפספס תמונה. מבחינת להגן על הציוד – הכי טוב לצלם בסופה שאין גשם, מן הסתם… אבל למקרה שבסופה שלכם יורד גשם, כדאי לעטוף את המצלמה בניילון צמוד מבלי להפריע לחלקים נעים כלשהם ולשמור עליה גם עם  המטריה. אם יש ספק כלשהו – אל תצאו לצלם. ברור?!  אופן הצילום טוב, אחרי כל הקשקושים שהיו לנו עד עכשיו, בואו נראה איך מצלמים ת'כלס… אופטימלי – זו הדרך המומלצת וכך אני מצלם. מעמידים את המצלמה על גבי חצובה יציבה בהתאם לכללי הזהירות שנכתבו לעיל. מכוונים את המצלמה למצב Bulbולצמצם בסביבות F/5.6 ורצוי מאוד לצלם במצב RAW ומבחינת WB, אני מצאתי שסביבות ה3600 קלווין ו+21 למג'נטה נותנים את התוצאה היותר טובה (למי שאיןRAW, יכול לשים על פלוריסנט או לנסות מצבים אחרים). עכשיו מחכים ורואים מאיזה ענן יש את הברקים שאנחנו הכי רוצים לצלם. מכוונים את המצלמה לאותו ענן ואת הזום (אורך מוקד) בהתאם לגודל הברקים ומשאירים מספיק מרווח מסביב למקרה שאחד הברקים יברח קצת הצידה. אחרי שאנחנו מוכנים לצילום עצמו, נלחץ על השלט לתחילת החשיפה ונחכה… ונחכה… ואנחנו עדיין מחכים… (טוב, נקצר את התהליך בשביל המאמר) ועכשיו היה ברק! שנייה לאחר מכן נלחץ בשנית על השלט על מנת לסיים את החשיפה. רגע… מה אם עברו כבר 3 דקות ועדיין לא היה ברק? שאלה  טובה, במקרה זה נסיים את החשיפה ומייד נתחיל חשיפה חדשה. לא כדאי לעשות חשיפות ארוכות מדיי כדי להקטין את רמת הרעש. אם אנחנו רוצים מספר ברקים באותה חשיפה, אפשר להשאיר את התריס פתוח עוד קצת אחרי הברק הראשון ו"לאסוף" ברק נוסף "על הדרך"… ככה אפשר לקבל תמונה עם שמיים מלאים ברקים. בכלליות, אי אפשר לדעת איך תראה התמונה, כי לא יודעים איך ייראה הברק… אבל אם אתם בסביבת מבנה מעניין, יהיה טוב לשלב אותו כך שיעבוד ביחד עם הברק כמו איזה כנסייה עתיקה או איזה ערפד.. הבנתם את הכוונה. ריאלי – טוב, אני יודע שלא כולם ברי מזל, ולא לכולם יש שלט למצלמה (הפסד שלכם ;) ) אז למי שאין שלט למצלמה ואפילו אם יש לכם מצב bulb, אתם מן הסתם לא תחזיקו את האצבע לחוצה על המחשף במשך איזה 3 דקות רצופות מבלי להזיז את המצלמה, ולכן זה לא רלוונטי. אז מה שנעשה זה להעריך את קצב הברקים בשמיים ולפי הקצב נקבע חשיפה ל-10 / 20 / 30 שניות בהתאם לאינטנסיביות ולתוצאה המובקשת מבחינת כמה ברקים אנחנו רוצים בפריים. כל השאר יהיה אותו דבר כמו באופטימלי. מינימלי – קראתי איפשהו באינטרנט שיש כאלה שאין להם שליטה ידנית על המצלמה, זה היה בין המדור על החייזרים לתכנית הריאליטי על הדיאטה של אריאל שרון. למקרה שזה כן יכול להיות (בטח…) אז מה שנעשה, נכוון את המצלמה למצב של צילום לילה ונקווה שהיא תעשה טובה ותאפשר לנו את החשיפה הארוכה ביותר שתועיל לעשות. תוך כדי זה נקווה שייתפס לנו איזה ברק במצלמה. עיבוד שאחרי (בקצרה) דבר ראשון, לעשות סינון ולמחוק את כל התמונות החשוכות (באסה…). עכשיו נעביר את התמונות הטובות לפוטושופ. אם צילמנו בRAW, נסדר את הערכים בצורה הטובה כמו שמתואר באופטימלי מבחינת WB ואת החשיפה נסדר גם כן. אחרי אישור נעשה קרופ, נסדר את ה levels לאופטימלי, נגדיר color balance עם צבעים עשירים בכחול וסגול, אני אוהב להוסיף קמצוץ saturation ומעט מעבר עם burn tool על מצב shadows היכן שצריך. וכרגיל – לחדד, להוסיף מסגרת, לשמור, להקטין לרשת, לחדד ולשמור (נשמע ממש כמו שעת כושר). סיכום תמונות של ברקים זה משהו מיוחד, אין שום ספק. האנרגיה האדירה הקפואה בתוך תצלום אחד זה משהו שלא רואים הרבה. עברנו במאמר הזה על מה צריך, איך צריך ואיך להזהר והשלישי הוא הכי חשוב. אז תהנו, תיזהרו ותשתפו את התמונות. אני מקווה שנהנתם ושהמאמר עזר לכם ללמוד טכניקה חדשה. בברכה, רועי גליץ www.galitz.co.il לימוד צילום אונליין – מאמרים בצילום קורס צילום כל הזכויות על המאמר, התמונות והאיורים שמורות לרועי גליץ.

ציור באור

מקור המילה צילום ביוונית (פוטוגרפיה) הינו רישום באור. לחיצה על כפתור הצילום גורמת למראה להתרומם, לתריס להיפתח ולחיישן להיחשף לאור. כל פיקסל שקולט אור, נצבע בצבע בו הואר. הקדמה: הפעם אציג בפניכם ז'אנר מהנה ויצירתי במיוחד שנקרא ציור באור (Light Painting). הרעיון הוא לצלם במקום חשוך עד כמה שניתן כאשר כל האור שנקלט במצלמה הינו אור מלאכותי אותו אנו יוצרים. עם היכולת לשלוט באור הנכנס אל החיישן. וקצת כישרון, נוכל לקבל תמונה סופית שתראה כמו אור המצויר על התמונה – ציור באור. לדוגמא, אם נצלם בחשכה מוחלטת ונצייר קו עם פנס מול המצלמה נראה פס אור בתמונה. בצורה זו ניתן לרשום טקסטים ולצייר ציורים. פיקאסו צולם מצייר שור בשיטה דומה בשנת 1949. אתם עוד תשמעו עליו. ציוד נדרש: א. מצלמה עם אפשרות לחשיפה של מספר שניות (כל המרבה הרי זה משובח) ב. פלאש (לא חובה) ג. מקור אור מלאכותי – כל מקור תאורה יכול לשמש אותנו במשימה. החל מפנס פשוט, דרך סטיק לייט, זיקוקים או טלפון נייד ועד ללוליין המשחק באש. מומלץ להביא מקורות תאורה בצבעים שונים לקבלת אפקט ססגוני ומגניב. ד. מקום חשוך ה. חצובה או משטח יציב להצבת המצלמה ו. חשיבה יצירתית וזמן פנוי. אפשרויות היישום של הטכניקה הזו הן אינסופיות! קצת תכנון, דמיון ויצירתיות יביאו אתכם לתמונות עוצרות נשימה. תכנון: ראשית, נתכנן מה אנחנו רוצים לצייר. להבדיל מתמונה שאנחנו מצלמים, הבחירה שלנו לרוב מסתכמת בבחירת הדרך שבה אנו רוצים להציג את האובייקט המצולם, פה אנו מקבלים לוח ציור ריק ועליו אנו יוצרים את האובייקט מאפס. אל תשכחו שאם אתם רוצים לכתוב משהו, אז צריך לעשות זאת בכתב מראה, פעולה שדורשת תרגול קל או פשוט לכתוב רגיל ולהפוך את התמונה בתוכנת עריכה. רקע: כעת נחליט האם אנו רוצים להשתמש ברקע כחלק מהתמונה או שמא נרצה להעלים אותו. אם הרקע מעניין, ניתן להשתמש בו ולצייר עליו, או להבליט חלקים מסוימים ממנו. במידה ונרצה "קנווס חלק" או כאשר הרקע פשוט ומשעמם ננסה להשיג רקע שחור לחלוטין. על מנת לראות כיצד יראה הרקע בתמונה הסופית, כל שעלינו לעשות הוא לצלם תמונה אחת ללא שימוש בפנס, עד שנגיע לרמת החשיפה הרצויה מבחינת הרקע. לאחר שהרקע לשביעות רצוננו, נשתמש באותם פרמטרים (צמצם, תריס ו-ISO) על מנת לצלם את התמונה הסופית. דגשים טכניים: פוקוס – בחושך קשה להתמקד עם המצלמה, ולכן נאיר על אובייקט שנמצא במקום בו נרצה לצייר, נתמקד עליו ואז נעביר את המצלמה למצב של פוקוס ידני. המעבר לפוקוס ידני ימנע מהמיקוד להשתנות בין התמונות, ינעל אותו, ויחסוך מאיתנו את מאמץ רב. ISO – נכוון את ה- ISO במצלמה לרמתו הנמוכה ביותר. נעשה זאת על מנת שנוכל לצמצם את כניסת האור במטרה לבצע בהמשך חשיפה ארוכה ככל האפשר שתשאיר לנו זמן "לצייר" על החיישן. צמצם – אם יש לנו שליטה במפתח הצמצם נבחר בצמצם יחסית סגור (לדוגמא F/11) בשביל לאפשר חשיפה ארוכה ולקבל עומק שדה עמוק. ציור באור: ציור באור מתבצע בדרך משעשעת למדי: עמידה מול המצלמה תוך ציור עם מקור האור (הפנס/ סטיקלייט וכו'). הצופים מהצד עלולים להסיק כי אתם מבצעים ריקוד גשם מעידן החלל. בכל אופן, מה שייקלט במצלמה זה הציור שציירתם. נסו לצייר לב, פנים, טקסט או כל דבר שעולה על דעתכם, לא לשכוח לסגור את מקור האור במעבר בין האותיות השונות במקרה של טקסט וזאת על מנת למנוע חיבור מיותר. טריק נוסף שהטכניקה מאפשרת הוא ל"צבוע" מבנים או אנשים. איך עושים זאת? בקלות, פשוט מאירים עם הפנס על האובייקט ו"צובעים אותו באור" לאט לאט. ניתן ורצוי לצבוע גם על ידי הבזקה באמצעות פלאש חיצוני. היתרון בפלאש שהוא נותן מכת אור חזקה ומהירה ומקפיא את האובייקט. משחק נוסף הוא שילוב של מספר הבזקות מהירות באמצעות הפלאש. כל הבזקה מקפיאה את הדמות במצלמה. בסופו של דבר, אם נצלם אדם קופץ לדוגמא, נראה את כל שלבי הקפיצה. לאלו שמחפשים אתגר גדול יותר ניתן לבחור מקום כלשהו כגון גן שעשועים או סלון, ולצלם הרבה תמונות שלו כשהמצלמה על חצובה כאשר בכל תמונה מאירים/מציירים דבר אחר ולסיום בעזרת פוטושופ, או תוכנת עריכה אחרת, מחברים את כל החשיפות השונות לכדי תמונה אחת שמוארת בצורה מיוחדת. לסיכום ציור באור היא שיטה וותיקה ונהדרת המבוססת על העקרונות הבסיסיים ביותר בצילום. השיטה תאפשר לכם ליצור תמונות מיוחדות ויצירתיות במיוחד. אתם מוזמנים לנסות אותה גם אצלכם בבית – כל מה שצריך זה למצוא מקום חשוך, להניח את המצלמה על מקום יציב, לכבות את הפלאש הפנימי של המצלמה ולצלם בחשיפה ארוכה תוך כדי ציור התמונה הבאה שלכם. שיטה זו יכולה להיות גם פתרון נהדר לימים חורפיים שלא בא לכם לצאת מהבית או ללילות חסרי שינה. ההנאה מובטחת! :) שלכם, רועי גליץ דומאות להשראה: מנכ"ל גליץ בית-הספר לצילום רוצים ללמוד עוד? מוזמנים לקורס צילום  בבית הספר לצילום המוביל בישראל. לימודי צילום חינם באמצעות מאמרים בנושא: יסודות הצילום, צמצם, תריס, ISO, פילטרים, עומק שדה, קומפוזיציה וצילום כל הזכויות על הטקסט והתמונות שמורות לרועי גליץ. אין לעשות כל שימוש כל שימוש ללא אישור מראש ובכתב. תודה.

צילומי לילה

צילומי לילה הוא דבר שהרבה רוצים להתנסות אבל לא תמיד יודעים כיצד לגשת, מהם הפרמטרים ואיך מצלמים. מדריך זה נועד לענות על שאלות אלה.  צילום לילה צילום בתנאי תאורה חלשים מאוד. כשהשמש שוקעת, זה לא אומר בהכרח שמניחים את המצלמה בצד ולא נוגעים בה, להיפך זו הזדמנות מציינת לצלם צילומים ייחודיים שלא מתאפשרים בתנאי תאורה אחרים. צילומי לילה מתאפיינים בדרך כלל בחשיפות ארוכות מאוד, דבר שנלמד בהמשך כיצד להתמודד איתו. כל התמונות שהעלתי הן ללא עריכה בפוטושופ. מה אני צריך בשביל לצלם בלילה? מה שצריכים דבר ראשון, זה מצלמה. אבל לא כל מצלמה יכולה לבצע צילומי לילה, צריך שלמצלמה תהינה מספר יכולות בסיסיות – יכולת לחשיפה ארוכה של כמה שניות, יכולת לשנות את הגדרות ה-ISO של המצלמה ורצוי מצב ידני למצלמה. מלבד מצלמה, שהיא דיי חובה, רצוי גם חצובה ופלאש חיצוני. אופים את העוגה עכשיו, כשיש לנו את כל המצרכים הבסיסיים, ניתן להתחיל לצלם. בואו נעבור על מספר מונחים והגדרות שבהם צריכים להתחשב בעת הצילום. אני לא אתחיל ללמד אתכם בדיוק על מושג ומושג כי אני מניח שאתם יודעים אותם: יציבות – כמו שאמרנו, צילומי בתנאי תאורה חלשים מלווים על פי רב בחשיפה ארוכה של כמה שניות. זה בלתי אפשרי להחזיק את המצלמה ביציבות כזו במשך פרקי זמן כאלה. לכן אנחנו נצלם עם חצובה. רצוי חצובה יציבה שלא תרעד וחשוב מזה לא תיפול. במידה ואין חצובה, אתם יכולים להניח את המצלמה על כל משטח יציב שאתם יכולים לחשוב עליו, רק להיות זהירים. זה מה שקורה שהמצלמה לא יציבה: צמצם – ע"י קביעת מפתח הצמצם ניתן לקבוע את אורך החשיפה. הצמצם משפיע על עומק השדה ובצילומי לילה הוא משפיע בנוסף על איך אורות נראים. בצמצם פתוח האורות יראו מעט מרוחים ובמצלמה דיגיטלית מתרחשת לפעמים תופעה שנקראית "זליגה" שאורות בהירים מלווים במריחה סגולה. צמצם סגור לעומת זאת יוצר אורות חדים בצורת כוכבים. ראו דוגמאות:   מהירות סגר – או מהירות תריס, הכוונה היא לכמות הזמן בה החיישן של המצלמה נחשף לאור. המהירות הזו נקבעת בהתאם למפתח הצמצם ובכך נקבעת לנו החשיפה של התמונה. במצלמות מקצועיות יותר קיים מצב B, קיצור לBulb. במצב זה הסגר נשאר פתוח כל עוד לא מגדירים לו אחרת, וכך ניתן להגיע לחשיפות ארוכות באמת. בשימוש במצב bulb מומלץ להשתמש בשלט רחוק או כבל מחשף כדי למנוע רעידות של המצלמה בזמן הצילום. ראו דוגמאות למהירויות תריס שונות:   הגדרת ISO – במצלמת פילם, כשאנחנו רוצים לשנות את הרגישות של הצילום, אנחנו צריכים להחליף פילם. בדיגיטלית המצב הרבה יותר פשוט. מה אנחנו עושים? פשוט משנים את ההגדרה של המצלמה לISO יותר גבוה. אבל לא לחיות באשליות, המחיר שאנחנו צריכים לשלם הוא בכמות הרעש שמתווספת לנו לתמונה. ככל שרמת הISO  עולה, איתה עולה הרעש. למה בכל זאת נשתמש בכלי זה? על מנת לקצר זמני חשיפה או להבהיר את התמונה כשהמצב מתבקש. ראו דוגמאות כפי שצולמו במצלמה קומפקטית. יש לציין שבמצלמה DSLR רמות הרעש נמוכות הרבה יותר עקב גודל החיישן. מדידת אור – מדידת האור היא אחד החלקים הכי חשובים בצילום בכלל, ובצילומי לילה המצב הוא דומה. כיצד נמדוד את האור? נגדיר את המצלמה על מצב בו היא מודדת את האור מכל חלקי התמונה ולפי זה נקבע את החשיפה. במקרה ואנחנו מצלמים נושא שאנחנו רוצים שהוא יצא בהיר/כהה, נשתמש בפיצוי חשיפה או שנגדיר את המצלמה על מדידה נקודתית ונמדוד את האור מאיזור העניין שלנו. בצילומי לילה מדידת האור היא בעייתית ולכן אני ממליץ לצלם כמה תמונות עם שינויים בחשיפה ולאחר מכן לבחור את התמונה הטובה ביותר. לפעמים רצוי להשתמש בפיצוי חשיפה שלילי/חיובי כדי להגיע לתמונה מאוזנת מבחינת הנושא שלנו. תלוי בסצינה. פלאש – כמו שציינתי מקודם, אם ברצוננו לצלם עם פלאש, פלאש חיצוני נותן לנו תוצאות הרבה יותר טובות מאשר הפלאש המובנה במצלמה. אנחנו נשתמש בפלאש מתי שנרצה להאיר את הסובייקט על פני הרקע או להקפיא נושא מסויים בזמן חשיפה ארוכה. ישנם מצבים בהם נעדיף לא להשתמש בפלאש כמו לדוגמה במסיבה בה יש הרבה מאוד עשן, מאחר ואז הפלאש יוחזר מהערפל לעדשה והתמונה תצא מסונוורת. תרגישו חופשי לשחק עם הפלאש ולהגיע לתוצאות הכי טובות. פוקוס – רב המצלמות ככולן משתמשות בפוקוס לפי ניגודיות,כלומר קונטרסט. בתנאי אור ירודים למצלמה יהיה קשה מאוד לקבוע את המרחק שלה מהנושא ולמצוא ניגודיות בתמונה. לכן אנחנו נקבע את המצלמה למצב פוקוס ידני ונעריך את המרחק מהנושא, או שנקבע אותו לאין סוף במקרה ואנחנו מצלמים צילומי נוף. מרחב היפר-פוקלי זהו המרחק בין הנקודה הקרובה ביותר שיש לנו בה פוקוס לנקודה הרחוקה ביותר עם פוקוס, כלומר עומק השדה. בצילומים בהם קשה לנו לאמוד במדויק את המרחק נשתמש בפונקציה זו. White Balance – העין האנושית יודעת להתאים בצורה לבנה צבעים בהתאם למקור האור שלהם. למצלמה זה יותר קשה ובעיקר בלילה בו נמצאים לנו מגוון של אמצעי תאורה שלכל אחד מהן טמפרטורת קלווין שונה. לכן אני ממליץ לא לסמוך על מצב האוטומט של האיזון ללבן ולנסות אפשרויות אחרות. לאלה מבינכם עם מצבRAW  במצלמה זו ההזדמנות הטובה ביותר להשתמש בו. דוגמאות: קומפוזיציה – החלק הכי חשוב בתמונה. וכאן אתם צריכים להגיע למיטב היצירתיות שלכם. תמצאו לכם כביש יפה ותמקמו אותו בצורה טובה, תחפשו נושאים שיסקרנו את העין, וניתן בלילה להשתמש באותם כללי קומפוזיציה שמשתמשים בהם ביום. תשתמשו באורך המוקד כדי לשנות את הפרספקטיבה ובכל העולה על רוחכם. מאמר בנושא קומפוזיציה ייתן לך את התמונה הרחבה יותר. מהלך הצילום שמים את המצלמה על גבי החצובה או על עצם יציב אחר. אני אישית מעדיף לצלם צילומי לילה במצב ידני כי הגמישות כך הכי טובה. מכוונים את כל ההגדרות שדיברנו עליהן למעלה לפי הסצינה שלנו ואם צריך משנים קצת כדי להגיע לתוצאה טובה יותר. רצוי להגדיר את המצלמה על מצב של טיימר 2 שניות כדי להימנע מרעידות ורצוי להשתמש בשלט או כבל משחרר. מצלמים כמה תמונות כדי לבחור מתוכן את התוצאה הטובה ביותר, וואלה. פוסט-פרוססינג (Post Processing) הכוונה היא לעיבוד שאחרי הצילום. הצילום לא נגמר כשהסגר נסגר, אלא ממשיך לחדר החושך, או במקרה של רובנו – פוטושופ. בתוכנה אנחנו נשנה ונשפר את התמונה כדי להשלים את הכוונה שלנו. אם צריך, נגדיר Levels, נשנה קונטרסט, נוריד/נעלה רווית צבע וכמובן לאחר מכן נוסיף מסגרת וחתימה.   סיכום הצילום לא נגמר כשהשמש שוקעת אלא להיפך, עולם חדש של צילום נגלה לעיננו (ולעדשותינו). ניתן להגיע לתוצאות יצירתיות מאוד ולגלות דברים חדשים לגמרי בצילום שלא ידעתם בכלל שהם קיימים, האפשרויות הן לא מוגבלות והכל תלוי במגבלות הדמיון שלכם (נו טוב, והמצלמה). אני מקווה שהמדריך היה ברור ושהבנתם את החומר. בהצלחה לכולכם בצילומי הלילה. (מומלץ מאוד לקרוא את המדריך לצילום עם פלאש שכתבתי בתור השלמה.) שלכם, רועי גליץ כל הזכויות על המדריך והתמונות שמורות לרועי גליץ רוצים ללמוד עוד?

ערוץ כחול

אני מניח שהשם כנראה משך חלק מכם למאמר… אבל שיטה זו מאפשרת להפוך פורטרטים 'רגילים' לפורטרטים עם אימפקט חזק הרבה יותר והרגשה תלת מיימדית בפריים. במאמר זה אני אסביר את אופן העיבוד ואעניק לכם את הכלים לבצע זאת בעצמכם. אני יוצא מנקודת הנחה שאתם מכירים פוטושופ ולמרות זאת את העיבוד אני אעשה בדרך הפשוטה ביותר להבנה. הקדמה היסוס ודילמה… למרות ששיטת עיבוד זו 'רצה' באינטרנט כבר תקופה לא קצרה מעטים האנשים שיודעים איך לעשות אותה. כל פורטרט מפורסם בשיטה זו (כמובן טוב מהבסיס) זכה לתגובות נלהבות מאוד כגון "וואו, הוא ממש נראה חי", "זה ממש נראה תלת מימדי", "תעשה לי ילד!!" (טוב, האחרון לא קשור..). לגלות את השיטה זה כמו קוסם שמגלה טריק, אבל הידע הגיע מהאינטרנט – והידע חוזר לאינטרנט. מהם ערוצי הצבע? כל תמונה מורכבת מ-3 ערוצים: RGB, אדום, ירוק, כחול. על מנת ליצור תמונה צבעונית מ-3 הערוצים האלו, המצלמה מבצעת אינטרפולציה ו-"עורמת" אותם וכך נוצרים אינספור צבעים (טוב, לא אינספור אלא 16.7 מליון, אבל מי סופר). בפוטושופ קיימת לנו האפשרות לבודד כל אחד מהערוצים וכל ערוץ מציג את הפריים בצורה שונה, כדי להמחיש זאת אני ממליץ ללכת לחלון ה-channels בפוטושופ, לבחור כל ערוץ ולראות כיצד התמונה נראית באותו ערוץ. בגדול – הערוץ האדום מרכך פגמי עור והערוץ הכחול מדגיש את אותם הפגמים. מתחילים לעבוד  פותחים צילום של פורטרט עליו רוצים לעבוד בפוטושופ, רצוי שהתמונה תהיה עם קונטרסט לא גבוה מדיי ורצוי תקריב לתוצאה אופטימלית. משכפלים שכבה – משכפלים את שכבת הבסיס (כפתור ימני על השכבה בחלון שכבות ובחירת Duplicate Layer) כך שעכשיו יש לנו 2 שכבות אותו דבר. על השכבה העליונה אנחנו ניישם את הערוץ הכחול והשכבה השניה תשאר בצבע ולא ניגע בה בינתיים  (גם זמנה יגיע). מגדירים את הערוץ הכחול – עכשיו אנחנו צריכים להגדיר את הערוץ הכחול. איך עושים את זה? בוחרים ב- Image > Adjustments > Channel Mixer. עכשיו ייפתח לנו חלון נחמד (אחרי שמכירים אותו) ובו אנחנו נבחר Output channel – Blue (למעלה) ונסמן v על ה- Monochrome (התמונה הפכה לשחור-לבן, זה בסדר). עכשיו אנחנו רואים שהערוץ הכחול הוא על 100% והתמונה היא בשחור לבן בגוונים כהים, אפשר קצת להעלות את האחוזים בשביל להבהיר את התמונה ואפשר קצת להוסיף מהערוץ הירוק, אבל לשים לב לאיזורים הלבנים שלא יישרפו ואת הכמויות להחליט לפי ההשפעה על התמונה. נאשר את הפעולה והחלון ייסגר. ניתן לדלג על השלב של הפיכת התמונה לצבעונית ולהמשיך לעבוד על הגרסה של השחור-לבן. תלוי בכם.  מסדרים את השכבות ועוברים לצבע – נוריד את שכבת הערוץ הכחול למטה ואת השכבה העליונה (הצבעונית) נגדיר תחת Blend mode של Soft Light. עכשיו השכבה העליונה כביכול "מאירה" את הצבע שלה על השכבה התחתונה ואנחנו מתחילים לראות את השפעת האפקט על התמונה. Levels, Burn & Dodge  – עכשיו אנחנו נכוון את שכבת הבסיס לצורה הטובה ביותר באמצעות שימוש ב Levels כרגיל, שימוש ב History Brushלתקן איזורים שנשרפו כתוצאה מכך, שימוש ב Burn מכוון על Shadows ב-20% בעיקר על הקמטים בפנים ובאיזורים שאנחנו רוצים קצת להצליל ובDodge מכוון על Highlights על העיניים, קצת שיער ואיזורים שאנחנו רוצים להאיר. אפשר לעשות את הכיוון ע"י כיבוי השכבה הצבעונית והדלקתה מדיי פעם לבדוק את ההשפעה.  יישום חידוד על שכבת הערוץ הכחול – ניישם חידוד מעט מוגזם בשביל להדגיש כל שערה ופרט בנושא שלנו. ניתן לעשות את זה באמצעות Unsharp mask  או באמצעות smart sharpen בגרסאות החדשות יותר של פוטושופ. מומלץ להשתמש ברדיוס קטן יחסית (0.5 לדוגמא) וכמות גדולה (מעל 100%). (לא שמתי תמונה כי לא תראה הבדל בתצוגה המוקטנת). בגדול זה נראה הרבה יותר טוב. תיקון צבעים בשכבת התאורה – עכשיו אנחנו נתקן את הצבעים באמצעות color balance ואפשר לשחק גם עם הרוויה, כל תמונה זה שונה ולכן אני אתן לכם להתנסות ולראות מה הערכים הטובים ביותר. (שימו לב שהשכבה של הערוץ הכחול היא התחתונה כעת). אם אתם מעוניינים להחליש את האפקט, תנסו להוריד את האטימות (Opacity) של השכבה התחתונה (השחור לבן) מ-100% לאיזור ה-80%. לא מדוייק, אבל תנסו ותיראו את האפקט בעיניים.  איחוד שכבות ותיקון נוסף – עכשיו זה הזמן לטאץ' האחרון, אז תהיו אמיצים. נאחד את שתי השכבות לאחת (Merge visible או merge down, מה שבא לכם) וניישם תיקון אחרון לצבעים ולתמונה. לפי הטעם ולפי הצורך. והנה התוצאה הסופית שלנו (תלחצו על התמונה בשביל להגדיל): סיכום זהו, הסוד נחשף והטכניקה גלויה, עכשיו תורכם הגיע לעשות איתה את הדברים הטובים ביותר. פורטרטים פשוטים הופכים לאפקט של תלת מימד ופרצופים מתמלאים ברגש ואותנטיות. מישהו שראה את ההבדלים בין המקור לעיבוד אמר "זה כאילו שהורדת זכוכית מעורפלת בין הצופה לדמות". הנה תמונות נוספות שצילמתי ועיבדתי עם הטכניקה הזו : כל הזכויות על הטקסט ועל התמונות שמורות לרועי גליץ אין להעתיק או לעשות שימוש כלשהו ללא אישור מפורש בכתב רועי גליץ, צילום כל הזכויות שמורות על המאמר והתמונות לרועי גליץ, נא לא להעתיק, מוזמנים לקשר לכאן. החומר אותו קראתם הוא חלק מהרצאה בקורס פוטושופ לצלמים, רוצים ללמוד עוד? מוזמנים לקורס צילום מאמרים נוספים בצילום: יסודות הצילום, עומק שדה, קומפוזיציה, אינפרא אדום, צילום מאקרו, פאנינג, צילומי לילה, פילטרים, ביטוח ציוד צילום, צילום ברקים